מהרי”ל (מנהגים) קנד

את הקערה בכדי קליפה אך אין דרך שתפול קודם הרוטב ומספיקא יש להתיר. ואם היה הזבוב תוך הקערה תחילה ושפך הרוטב עליה הכל מותר ואם נמצא הזבוב בתמחוי אמרינן שם נפלה וכלי שני הוא ואין מבשל והכל מותר בין מה שחילק כבר בין מה שעדיין בתמחוי גם אם אין בו ס' נגד הזבוב. לכן צוה מהרי"ל שלעולם ישפוך הלפתון לתמחוי טרם חולקים כדפי' לעיל תולעים הגדילין במים בכלים או במכונסין בקרקע הן מותרין כל זמן שלא פירשו ואפילו מתים. יבחושין קטנים הגדילים ביין ובשכר מותרין לשתותן בעודן בתוכם ואם סיננן ופירשו אסורים לכן אין לסנן בלילה דילמא פירשו ויחזרו ואין רואה. תולעים שבקמח שהותלעו מחמת חום (שקו' מילווא"ן) מחמירין נאסור כל הקמח דחיישינן שמא פירשו לדופן הכלי וחזרו ולא דמי לתולעים שבמשקין כדלעיל דהתם רביתייהו כל זמן שהם בפנים הכלי או הבור: כל דיני בשר בחלב

בשר תפל שנפל לחלב צונן ג"כ תפל. ר"ל שאין אחד מהן מלוח אין לאסור רק שנשתהה שם יום שלם. וכן אם נפל הבשר לשום איסור אחר צלול שאין מליח שום א' מהן שניהם מותרין אך הבשר צריך הדחה במים. ואם הבשר מלוח שניהם אסורים אבל אם צלוי או מבושל אפילו אין מלוח ואפי' צונן הבשר והחלב מותר ומיהו הבשר סגי בקליפה. ואי אית ביה פילי פי' בקעים אפי' חי לא סגי בקליפה. וכן אם מתובל בתבלין אסור. ובשר שלא נמלח רק קצת לצורך צלי וציר נוטף ממנו על גבינה אסור ובשר שנמלח או הגבינה ונתייבשו מבחוץ ושוכבין זה אצל זה מותר אך צריכין הדחה וכן אם הודחו כשהן צריבין ועדיין לחין אין אוסר עד שיהא לחין מחמת מלח. וכן הדין בבשר כשרה ונבילה כשהן נוגעים יחד. בשר וגבינה שניהם מלוחים ושוכבים יחד שניהם אסורים. הא' תפל והשני מלוח. התפל אסור. וידיח המלוח במקום שנגע בשני והוא מותר. קיבה ששהתה עם העור במים. אין לאסור רק כי שהה שם יום שלם. נמלגה תרנגולת בקערה חולבת שניהם מותרים. דכלי שני לא מבשל. חתיכת בשר הבלוע ונאסרה מחלב שאין בה לבטלה ונתערבה אף באלף לא בטלה. מי חלב שנשפכו לתבשיל ואין בו ס' לבטל מותר להוסיף עליו מים כדי לבטלו. וכן חלב שנפל לתבשיל דעוף ויש בחלב נותן טעם מרבה עליו מים ומבטל הטעם דאיסורי דרבנן הן. טיפת חלב שנפלה על דופן הקדירה של בשר שלא כנגד הרוטב אם הוא כנגד האש הכל מותר גם הכלי. ושלא כנגד האש הכלי אסור. ומה שבתוכו מותר ויערה התבשיל במקום אחר שלא כנגד הטיפה. ואם נגד הרוטב נפלה ויש ס' נגד הטיפה אפי' שלא כנגד האש הכל מותר ואם נשפך רוב חלב אין להסיר אפי' שכנגד האש ואפילו נגד הרוטב אא"כ בביטול בס'. ואם הפסד מרובה או שעת הדחק כגון ע"ש ועי"ט מתירין ע"י ס' אף שלא כנגד הרוטב. ויוציא התבשיל דרך שולי הקדירה ולא דרך פיה וטוב יותר להמתין עד שתצטנן הקדירה. טיפת חלב שנפלה על חתיכת בשר שבקדירה והיא יבשה שוכבת למעלה ולא נגעה לרוטב נתבטל הטיפה בס' של החתיכה. אכן אם מקצת החתיכה בתוך הרוטב. כל הרוטב ושאר התבשיל מסייע לבטל בס'. טיפת חלב שנפלה על כיסוי קדירה של בשר. יש לו דין כמו הקדירה כנגד הרוטב והתבשיל מותר וילבן הכיסוי. ואם של חרס ישבר, טיפת חלב רותח שנפל על כלי או סכין צונן א"צ כי אם לגרר במקום שנפל הטיפה. כי החום פסק בנפילה והא דאמרינן עירוי ככלי ראשון לחומרא היינו שפיכת הקילוח אבל כה"ג לא ודוקא שנפלה על הקתא אבל נפלה על הברזל נועצה בקרקע י' פעמים. נתיישבה קדירה של חלב ברוטב חם של בשר שנשפך בקרקע או איפכא מהר"מ מתיר. ורבינו יחיאל מצריך ס' נגד מה שאומדין שהיה עדיין מן הרוטב בעין שלא נבלע עדיין בקרקע. נתבשל בשר בקדירה חולבת ובצידה עוד קדירה של