מהרי”ל (מנהגים) קנג

האסורה. ביצים הנמצאים בתרנגולת נבילה אסורים. אם ספק מנבילה או משחוטה כשרים. תרנגולת שהיא ספק טריפה אם ילדה ביצים. שיחלא קמא אסור. דהיינו הביצים שהן במעים בשעת הטרפות אבל אותן ביצים שבאו לה מחמת שנזקקה לה זכר אחר שאירע לה הספק כשרים הביצים וגם התרנגולת. דאם היתה טריפה לא היתה מתעברת וילדה. אין לוקחין מן הגוים ביצים טרופות בקערה דיש לחוש שטרפם כדי שלא יכיר היהודי. מ"מ אותן (קוכלי"ן בל"א) המגובלין עם ביצים מותר ליקח מהן ולאוכלן. דרוב עיסות נילושים מביצים שלימות ורובן אין בהן דם. דאנן נמי אין בודקין הצלויות דאזלינן בתר רוב. והנשים רגילות לבדוק כשטורפין למאכל חומרא יתירא היא ועוד משום דאיפשר כדפי' לעיל. וכל מי שאין נזהר מפת של גוי' אוכל אותן (קוכלי"ן) דקימחא עיקר דהיינו העיסה, ומברך המוציא. ועל (האובל"ט) מיני מזונות ועיין לקמן. ויש נוהגין לבדוק הדם שיהא דוקא במקום האוסר כל הביצה ואם לאו מסירין טיפת הדם ושאר הביצה מותרת והסימן להם זה החרוז. דם הנמצא חוץ לקש"ר יזרוק הדם והשאר כשר. ואם על הקשר נמצא. נתפש"ט חוץ ל"א ירצה. אך אם הד"ם עליו יעמו"ד ולא נתפש"ט רק ש"ם יצמוד לחכמים ככה הו"א מסור חלבון מות"ר וחלמון אסו"ר. האמנם אני המלקט באומרי"ם מימי לא ראיתי ולא שמעתי בשכונת מהר"י סג"ל וכן בכל מדינת ריינו"ס לבדוק אחר הדם ולהתיר הביצה רק אוסרי' תמיד כל הביצה: דין תולעים

תולע הנמצא באחת משרביטי קטנית או פולין שנתבשלו יחד זורק אותה השרביט ושאר השרביטין אם יש בהן ס' נגד השרביט התולע מותרין. קטניות או פולין שנטלין משרביטיהן ונתבשלו כשעדיין לחין ונמצא בהן תולע (שקו' מאדי"ן) צריך ס' לבטל טעם התולע. והיבשים אם נמצא בהן תולע (שקו' וויב"ל) אף שבודאי בתלוש שרצו בהן צריך ס' לבטל טעם התולע. כללא דמילתא הרוצה לבשל קטניות או פולין ורוצה להחמיר נותן אותן למים רותחין כדי שימותו התולעים מיד. דבמים צוננים אולי יצאו מיד ונאסרין ואח"כ כשמבשלים ימותו והוי כאילו אוכלם בקערה. פירות שנתבשלו ונמצא תולע באחת מהן. אם באותו פרי שנמצא בו התולע ס' כנגדו זורק מעט קליפה מן הפרי עם התולע. ואותו הפרי גם הוא מותר ואם אין ס' באותו הפרי נגדו אז הפרי ההוא חתיכה דאיסורא וצריך בשאר הפירות ס' נגד כל הפרי שבו התולע. וכתב במרדכי דמשערינן ס' לבטל התולע דוקא במים אשר נתבשלו בהן הפירות והפירות גופייהו לא מסייעי' לבטל מפני שהן מינו. כתב באגודה אין לך פרי שהוא פחות מס' נגד תולעו. ודוקא בלא פירש. המבשל פירות לא יערם מן הכלי עד שיצננם כדפי'. תולעים שבבשר או בגבינה יש מתירין כשהן עדיין בפנים. וכשיצאו לחוץ אסורים. ואם נתבשלו עם הבשר או הגבינה מותר התבשיל גם אם אין בו ס' נגדו. והיינו תולעים הגדילים מחמת סירחון. אבל תולעים שנמצאין בבשר ובכבד ובדגים דלא באו מחמת סירחון אותן אסורי' אפי' נמצאו בחתיכת דג וכ"ש בבני מעיים. אם נמצאו תולעים בתוך הקליפה של הירקות הדחוקים בפנים שאין חלל במקומו שהיה יכול לדחוק ולצאת וכן מבשלין קליות חטין שמוצאין תולעים בין קליפה לחטה שניהם התיר מהר"ם. תולעים הנמצאים בבשר ודגים. כתב ראבי"ה אפי' פירשו לגמרי מותרים. תולע שנמצא במוח ולא חזינן קורט דם מבחוץ ולא רושם מותר. שרץ מותר לשרוף ולאוכלו משום רפואה. זבוב הנמצא בתוך קדירה אם נפל בכלי ראשון צריך ס' נגד הזבוב. ואם הסירה בכף והחזיר הכף בקדירה צריך ס' נגד הכף ודוקא כשהסירה בכף ריקנית אבל אם הכף מלא מן הרוטב שיש ס' נגד הזבוב מותר. ואם שפך הזבוב מן הקדירה מותר הכל דכל זמן שהיא בקדירה בטל ובס' וכשנפלה תוך הקערה א כלי שני. ואם נפל הזבוב קודם נפילת הרוטב אוסר