מהרי”ל (מנהגים) קנב

הכבד עם צירוף הרוטב לבשר העוף מאחר דאין בשום עוף לבד ס' נגד כבד שלו. ואז גם העוף מותר והכבד לבד אסורה וכן בי"ד דדין כבד כדין הלב. דבצלי העוף מותר ובקדירה צריך ס' נגד הלב. נצלה כבד עם העוף אפי' עדיין דבוקה לו צריך לקלוף העוף מבפנים והשאר הכל מותר גם הכבד עצמו. כבד בפשטיד"א צריך ס' לבטלה. ואם דבק בחתיכה צריך ס' נגד אותה החתיכה ויזרקנה והשאר מותר. מנהג הוא להדיח הכבד ולמולחה בשעת צלייתה ואין להשהותה במלח כלל בלא צלי. טחול דינה כשאר בשר אף לקדירה. דשומנא בעלמא הוא שקורין שומ"א. ואין בה איסור דם. רק צריך ליטול החלב עם הקרום שעליה ועם הגיד שבתוכה. ועל הנצלה בלא נטילת הקרום והגידין. השיב מהר"י סג"ל דצריך ס' דעל הדם חייב עליו כרת. וצריך נמי כדי נטילה דילמא לא מפעפע דין הלב ודין הכוליא

הלב קורעין ומוציאין הדם טרם מולחין או מבשלין. ומה שנוהגין לחתוך ערלת הלב כדי שיזוב דמו. אבל לאחר חיתוכו ומליחתו הרי הוא כשאר בשר גם לקדירה. ואם מלחו בלא קריעה קורעו בתר הכי. ואם נתבשל בדמו הוי דינו כמו חתיכת בשר שלא נמלח ונתבשל. ואסור הכל אם אין ס' נגד הלב. נתבשל העוף שלם כמו שהוא עס הראש וצואר והרגלים ונמצא הלב עדיין דבוק בו קולף את מקום הלב. והלב אסור וכל השאר מותר דבכל עוף כשהוא שלם יש בו ס' נגד לבו. ואם נצלה או נמלח העוף עם הלב יזרוק הלב וקולף מקומו והשאר מותר אף אם אין ס' נגד הלב. וי"א דקורעי' הלב אח"כ וגם הוא עצמו מותר. ואם הלב היה דבוק בחתיכה קטנה ובשלה עם שאר חתיכות צריך ס' נגד החתיכה כולה. לב הנמצא בפשטיד"א דינו כדין כבד דפרישי' לעיל. לב בהמה יש בו להחמיר יותר משל עוף דאין בשום דם של לב עוף כזית. כוליא אסור לבשלה בקדירה משום אל תטוש תורת אמך וחכמים נהגו שלא לבשלה. אמנם אחר צלייתה מותרת לבשל כמו הכבד. ואם נתבשלה הכוליא אחר שניקר מחלבה עם שאר בשר התבשיל כולה מותר גם אם אין בו ס' נגד הכוליא והכוליא אסורה. אכן אם הכוליא עדיין בחלבה הכל אסור גם התבשיל אם אין ס' נגד הכוליא. כוליא שהקטינה בדקה עד כפול. בגסה כעינבה בינונית אסורה הבהמה. נהגו העולם להשליך את הענוניתא דוורדא מן הריאה. ואין בו רק מנהג ולא איסור: כל דיני ביצים

ביצים צלויות או מבושלות בקליפתן אין חוששין לבודקם מן הדם ולאסור רק הנמצא בהן פתאום דאזלינן בתר הרוב דלית בהן דם רק הטרופין בקערה מתוך קליפתן מאחר דאפשר לבודקם אין הולכין אחר הרוב וצריך לבודקם. המבשל הרבה ביצים או פירות יצננם במים טרם שינערם מן הכלי שבשלם בו. עיין הטעם לעיל. ואם ניערם בלי צונן ונמצא דם או אפרוח באחת מהן כולן אסורין אם אין בהן ס' כנגדה ויש מצריכין ס"א. ואם נמצא בטרופות צריך ס' לבטל כל הביצה שבה האיסור. וכתב בספר אגודה בפ' אלו טרפות ואם הביצים עדיין בקערה ולא טרופות ונמצא דם באחת מהן יגביה חלמון הכשר וכל חלבון העולה עמו כשר. וכן יעשה לכל אחת הכשרות. ומה שישאר אצל אותה שיש בה דם אסור. שאם יגביה את האסורה א לי ישאר מחלבונה אצל הכשרות. ביצים של עוף טמא או של עוף טהור ונמצא בה אפרוח כל זמן שהאפרוח בקליפתה יש בו איסור משום שרץ השורץ על הארץ. או דם במקום האסור ונתבשל עם ביצים אחרים או עם דבר אחר בין בקליפתו בין בלא קליפתו. הכל אסור עד שיהא ס' בהיתר ואפילו אם נמצא דם בביצה צריך ס' בלא אותה ביצה