מהרי”ל (מנהגים) קמט

אסר ג"כ בהרא"ש ואמר לא מבטלינן לה ברוב. ובהא לא נהגינן הכי דדבר פשוט להתיר ולבטל ברוב. ומדהכא לא נהגינן כוותיה אך מתירין כאשר פסקו השערים. בהך נמי אין לאסור כמו הרא"ש אך בטל ברוב

הנה אסדר לך כאן דיני איסור והיתר בקוצר הדין בלתי ראייה והן כל דיני השערים מדויירין ואינן משם מהר"י סג"ל רק גדולים אחרים קצרו כדי לרוץ בו הקורא. בשעה שצריך מורה. וחלקתי הדינים איש איש על דגלו לבית אבותם. שריית הבשר ומליחתו והדחתו בכל צד

בשר שנמלח כדינו אחר שרייתו. אך לא הודח מדמו באחרונה ונתבשל אם יש ס' בתבשיל ובמים ובחתיכה נגד דם ומלח שעליה הכל מותר. אף החתיכה עצמה ככל איסור שבטל בס'. מלבד חמץ בפסח שהוא במשהו בין בבישול או צלי בין במליחה וכ"ש בשר יבש שנתבשל בדיעבד בלי הדחה דמותר בששים. מ"מ לא ידיח בשר יבש לכתחילה במים שהיד סולדת בהן. בשר שהודח בשרייתו מדמו הראשון ולא נמלח ונתבשל אם יש בתבשיל ס' נגד החתיכה התבשיל מותר. אכן החתיכה נתבשל בדמה ואסורה וה"ה אם נתבשל חתיכת חזיר עם תבשיל. התבשיל מותר בס' נגדו. ואם שמוהו בקדירה אצל האש ועדיין לא נתחמם כ"א במקצת אם החום שהיד סולדת בה אסור. ואם לאו ידיחנו וימלחנו ומותר. בשר שלא נשרה במים להדיח מדמו הראשון ונמלח אסור לכתחילה אף לצלות ואם נצלה בדיעבד מותר והמחמיר תע"ב. ואם הודח ולא נמלחה מותר לצלות לכתחילה. וכן שומן אווז או הכנתא (שקורין מטיי"ר) יש בהן דם דינן כמו בשר בהדחתן ובמליחתן. בשר ששרו במים ונשתהה שם מעת לעת אסור לבשל ובצלי מותר. וגם אחר הצלי אסור לבשלו ואם שהה רק לינה אחת ומקצת היום גם לבשלו מותר. וכן אם לא נמלח הבשר תוך ג' ימים לשחיטתו אין מותר רק בצלי וגם אחר הצלי אסור לבשלו. ובשר שלא נינקר תוך ג' ימים אסור גם לצלי דדם הגידין מתקשה במאד. אכן במרדכי מתירו בצלי ויש אומר היינו כשנא נשרה במים תוך הג' ימים אכן אם נשרה במים אז נתרכך הדם ויצא ע"י מלח גם לאחר ג' ימים. בשר לצלי א"צ מניחה כלל אכן נוהגין כרש"י דגם לצלי צריך מליחה מועטת אך נהגו העולם להדיחו לאחר צלייה מן הדם אם נצלה בלי מליחה. וכן מותר לאכול בשר חי בלי מליחה כלל ובמקום שאין מלח אסור לבשל בשר. אך צליה מעיקרא שיזוב דמו דנורא מישאב שאיב וידיחנו אח"כ מדמו ואז מותר לבשלו. ואווזות ותרנגולים וכל דבר חלול אם רוצה לצלותם בלי מליחה צריך להבדילם מעיקרא לשני חתיכות שלא ישאר בהן חלל כלל ואז יכול לצלותם בלי מליחה דנורא שולט בכל צדדין להוציא הדם. אכן אם רוצה לצלותם כמו שהן שלמין צריך למולחם ולהשהותם בשיעור ולהדיחם קודם הצלייה. ואם לא מלח עופות או דבר חלול בפנים ונתבשל אסור וכן ראש כבש. אכן בצלי מותר. בשר שנמלח לפי שעה מותר לצלותו לפי שעה. ואם שהה במלחו צריך להדיחו קודם צלייה. בשר יבש כשמדיחו ממלחו יזהר שלא יהיו המים רותחין. ובדיעבד יש מתירין ואין לשרות בשר יבש במים ולשהות שם כדי להמתיקו ממלחו אלא א"כ הדיחו תחילה ובדיעבד יש מתירין. שיעור שהיית בשר במלחו כשיעור צלייתו והוא כשיעור מהלך מיל. ונוהגין לשהותו שעה אחת שלימה. שורין הבשר מתחילה כשמביאין אותו מבי טבחא ומדיחין יפה וא"צ לשהותו במים. וכשנטף המים מן הבשר מולחו על דף מודרון או בכלי מנוקב שנא יסתמו נקביו כדי שיזוב הדם בטוב ממנו. וקי"ל כשמואל דקערה שמלח בה אסור לאכול בה רותח. וכל דבר חלול ימלח גם מבפנים כמו בחוץ ויזקוף אותו להשען לעמוד בזקיפה כדי שיזוב ממנו הדם. ולא מושכב דאז מתאסף הדם ונשאר תוכו. כשמדיחין הבשר אחר המניחה צריך ליתן המים תחילה בכלי ואח"כ הבשר. ואם נתן הבשר