מהרי”ל (מנהגים) קמה

בת י"ב שנה שאל את הנשים שנתייחדו לכך ובדקו את היבמה אם יש אליה סימנין כשאר נשים בשערות ארוכות ובריבוי בפנים שלמטה. וכן אם היבם קטן בלי חתימת זקן הי' שואל האנשים שנתייחדו לבדקו שהיו אליו שערות למטה. אך נתמלא לו $ (כללא דמילתא כל מה ששאל לא חש להעיד עליו עדות ברורה רק חזקה בעלמא. וגם אם העידו קרובי יבם ויבמה. רק עדות סימני גדלות היה באנשים ונשים מיוחדים ליבם וליבמה):

(מה"ר קופילמ"ן ע"ה) שידך את בנו לבת אשתו. ונחלה הרב והיה חש שמא יתבטל השידוך והניח את בנו לקדש את הבתולה. והנער הלך לעולמו טרם הכניסה ונפלה לפני אחיו. ושאל מהרי"ל הידוע שקידשה האח המת והועד בחזקה בעלמא:

$ זקנו או היו לו בנים אמר הרב אל חבריו מסתמא סימנין ניכרים בו. ואין צריכין לישאל עליו. ואמהרי"ל פעם אחת בנוישטט לא היו רוצים לסמוך על המעידים על יבם אחד שניטלו סימניו במספריים. ואח"כ שאל הרב את היבם פלוני זאת יבמתך העומדת אצלך אם תרצה ליבמה. גם אם יש לך אשה אחרת רשאי אתה לקחתה דלא נתקן על זה תקנת רבינו גרשון. והשיב היבם לא חפצתי לקחתה. אם דעתך לחלוץ אותה. הן. אם אמרת לשום אדם שלא ברצון אתה חולץ. לא. ואם אמרת מעולם שום דבר שנראה שלא ברצון אתה חולץ. לא. ואם אמרת מעולם דבר שהיה נראה שלא ברצון אתה חולץ כל זה אתה מבטל בפנינו ובפני העדים שלא יהא לאותה דבר שום כח. הן. ותרצה לחלוץ בנפש חפצה. הן. ואח"כ שאל את היבמה אם אכלה שום דבר אותו היום עדיין. לא. אם גם לא שתית. לא. דבעינן מניעת אכילה ושתייה שלא תרבה מהן הרוק. וראיתי חליצה ביום התענית ציבור ולא חש לישאל אם אכלה או שתה מאחר שברור לכל שגם היא תתענה. והוציא הרב המנעל. ושאל מי קנאו והמעשה היה שהיבמה קנאו. ואמר אליה הרב אם תתנהו ליבם במתנה גמורה. הן. ונתן אותו בידו ואמר לו תגביהו בהרמת יד על מנת לקנותו. ואם היה אל הרב מנעל מכוון לרגל היבם היה נותן אליו במתנה גמורה וא"ל לקנות בהגבהה. אמר אל היבם שיכוין דעתו להתיר יבמתו בחליצה זאת לינשא לכל ולפוטרה ממה שהיתה אגודה בו עד הנה. וכן אמר ליבמה שתכוון בדעתה להפטר מזקיקתה. ויכוונו שניהם להתרת החליצה. וחזר ושאל את היבם פעם שנית אם עשה שום מודעא לשום אדם על חליצה זו שלא ברצונו היא. לא. ואם עשה מודעא בכל צד שנראה שלא ברצונו היא שיבטלנו עכשיו. הן. ואמר ליבמה שתחזיק רוק פיה ולא תרוק מאומה עד שיגיד לה לרוק. ואמר לשמש העיר להוליך את היבם עמו ויחלוץ נעלו הימין וירחץ לו הרגל יפה גם בין קשרי אצבעות שלא ישאר שום דבר חוצץ. כדי שתהא חליצה אלימתא. וינגב את הרגל יפה במפה ולכרוך המפה סביב כף הרגל ולחזור כך אצל הב"ד שלא יטנף בהלוכו. וכשבא אצל הרב השיבו אצלו והסיר המפה והנעילו מנעל החליצה. המנעל נעשה מעור נשחר בחרתא דאושכפי שחור ולא נמשח עם חלב והי' תפור מבחוץ ברצועות לבנים ולא בשום חוטין וכן היו כל התפירות שבו ברצועות לבנים. ושני רצועות לבנים ארוכים היו תלויין בו אחד בכל ראש המנעל. והמנעל היה פתוח מלפניו ולא היה לו לשון עור לפניו כרגילין להיות על הרגל תחת הקשרים והיה לו בפניו ג' לולאות ר"ל רצועות עור קטנים מנוקבים במקום טבעות להכניס לתוכן ג' קשרים שלעומתם בצד אחר של מנעל. ומאחוריו ממעל העקב היה נחקק שני חריצין מעבר לעבר מקבילות לעומת ג' האוירים שבין הג' לולאות שלפניו והכניס בראשונה ג' קשרים לג' הלולאות. ואח"כ נטל שני הרצועות הארוכים וכרכן מלפנים לאחור. ומאחור לפנים תוך האוירים שבין הלולאות שלפנים ואל תוך החריצים שכנגדם מאחוריו ואח"כ כרך אותם למעלה מעל המנעל על בשר הרגל וקשרם מלפניו קשירה ע"ג קשירה ועניבה אחת על גביהן. ולא קשרם בחוזק רק קצת רפוי כדי להקל על היבמה להתירם $ חסר קטע בצילום $