מהרי”ל (מנהגים) קמא

שיתחיל הסופר לכתוב גט אחר כגון אם נתקלקל במכתב תחת ידו. צריכין העדים להיות עמו עד שגומר שורה ראשונה. הסופר קודם שמתחיל לכתוב יאמר במעמד העדים שישמעו הדברים מפיו. גט זה אני כותב לשם פב"פ המכונה פלוני. כדי לגרש בו אשתו פלונית בת פלוני המכונה פלונית. ואני כותב אותו לשמו ולשמה לשם גירושין. וכן כל אחד מן העדי' יאמר במעמד חבירו וישמעו אומר גט זה אני חותם לשם פב"ב המכונה פלוני כו'. פעם אחת שאל הסופר אם רשאי לשפוך מן הדיו של הבעל לקסת המיוחד לו. ואמהרי"ל שיערה דיו שלו מקודם ולא יכתוב רק בדיו של הבעל. בשעת הנתינה התאספו כל הציבור בחצר ב"ה. וראיתי ממהרי"ל בשעת הנתינה אם היה רואה בגט שום אות שלא היה נוגע כתיקנה היה אומר לסופר שילך אל ביתו ויתקנו ולא צריכין העדים להיות עמו. פעם אחת בשעת הנתינה שכבר מסר הרב הגט ליד הבעל לתת ליד אשתו. פתאום אמר אחד מן הציבור אני זוכר אחריתי שאבי האשה היה לוי ולא נכתב בגט ונפסל הגט ונתבטל כל המלאכה. וממחרת הצריך את הסופר להביא את הקלף והדיו והקולמוסין. וכל הדברים הראשונים כולם יפלו דלא היה מועיל אחד מהן. ויהי בהתאספו בכנופיא עמד הרב אצל פתח ב"ה ופניו למזרח ועד הגדול מימינו והקטן משמאלו והסופר והזוג לפניו. ואמר הרב אל הבעל. פלוני תתן הגט ברצון ובנפש חפצה בלי אונס. הן. אם קבלת עליך שום חרם או שבועה או נדר ליתן הגט. לא. אם יש עליך שום חרם או שבועה או נדר אתיר לך אותם. א"ל לא נשבעתי ולא נדרתי ולא החרמתי. שמא נטלת קנין על הגט אם נתחרטת חזור בך ונמצא תיקון. לא נתחרטתי. אם אמרת מעולם שום דבר שיזיק בזה הגט שלא ברצונך שיהא גט. לא. ואם אמרת שום דבר שיזיק בו שנראה שלא ברצונך הוא תבטל אותו דבר שלא יהא בו כח. הן. ואז קרא הרב את הגט והעדים קראו עמו. וקראו ג"כ חתימת שני העדים. ואז אמר אל הסופר פלוני כתבת זה הגט הן. כתבת על קלף הבעל ועם דיו שלו וקולמוסו. הן. כתבת אותו לשמו ולשמה. הן. אמר לך הבעל שתכתוב אותו לשמו ולשמה. הן. אמר לך כל הדברים בפני העדים. הן. תכיר זה הגט שהוא אותו אשר כתבת. הן. אמרת שתכתוב אותו לשמו ולשמה טרם התחלתו לכתוב. הן. ואז שאל הרב אל העד החתום בראשונה פלוני נתן הבעל זה הקלף והדיו והקולמוס לסופר וצוה לו לכתוב הגט לשמו ולשמה. הן. גם היה חברך החתום עמך ושמע הדברים שאמר לסופר כתוב על קלף זה גט לשמו ולשמה. הן. גם צוה לכם לחתום לשמו ולשמה הן. היית אצל שורה ראשונה כשכתב. הן. שמעת שאמר אכתוב אותו לשמו ולשמה. הן. חתמת חתימתך לשמו ולשמה. הן. אמרת בראשונה אחתום לשמו ולשמה. הן. היה חברך החתום עמך כשחתמת. הן. היית גם אתה עמו כשחתם הוא ואמר שחותם לשמו ולשמה. הן. זאת היא חתימתך הן. וזהו חתימת חברך. הן. ואז חזר ושאל אל העד השני בכל השאלות ששאל את הראשון. פלוני נתן הבעל זה הקלף כו'. ואז שאל את האשה תקבלי זה הגט ברצון. הן. ואמר אליה פשוט ידיך ותחברם למטה ותרחיבם למעלה לעשות כחפנים לקבל בה דבר. ותחזיקם כך עד שאומר ליך להחזירם אצלך. ואם היו לה בידיה טבעות אמר לה להוציאם. והרב היה מכפל את הגט והיה מכניס ראש אחד לחברו כמו שכופלין איגרת השלום. והיה נותן אותו ביד הבעל וא"ל החזק אותו בידך עד שאומר לך ליתן לה. ובכל עת כשמהר"י סג"ל נותן גט היה אומר לעדים החתומי' בגט. הסתכלו על הנתינה ותהיו ג"כ עידי מסירה ומעולם לא ראיתיו לוקח עדים אחרים על המסירה רק אותם החתומים בגט כדפרישי'. והיה מקרא את הבעל. והבעל אמר אחריו מלה במלה בהפרש כאשר כתבתי כאן. הרי זה גיטך. והתקבלי גיטך זה. ובו תהא מגורשת ממני. מעכשיו. והרי את מותרת לכל אדם. ורמז אליו לתתו לידה. ואמר אליה לסגור כפיה להחזיק הגט