מהרי”ל (מנהגים) קכח

ואמר המתפלל בחצר בה"כ כל זמן שפתח בה"כ פתוחה נופל ומכסה פניו כשאומר תחנה. ואם הפתח נעולה יאמר תחנה בלתי כסוי עינים דאז לא מצי לקיים ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה'. אמהר"ש דכך נוהגין דעד אחר ד' שעות ביום אנו קור ק"ש בברכותיה ואפי' אם הזיד ולא קרא מקודם. אבל אחר מכאן אם הזיד ועבר ולא קרא אז יאמר פסוקי דזמרה וישתבח ותפלת י"ח אבל ק"ש בברכותיה לא יאמר אף אם נאנס שלא קרא יכול לקרוא בברכותיה אף לאחר ד' שעות כל היום כולו לפיכך הקוברים מתים נוהגים לקרוא ק"ש בברכותיה לאחר ד' שעות כל היום משום דמחמת אונס העבירו. שאלו למהרי"ל על קדיש יתום שהיו שם שלשה אחין ואחר. ושאל האחר אם יפיל גורל נגד כולן או כנגד אחד מהן ויפטר מכולן והשיב דצריך להגריל נגד כל אחד ואחד דזכות אביהן עומד לו שזכה לבנים הרבה. ואם אבלים ח"ו בעיר ואירע למי שהוא לומר קדיש יתום יום שמת אביו יכול לומר פעם אחת ואין האבל יכול למחות ואפי' הן הרבה. ואם אין שם אבלים אומר כל ג' קדישים של אותו שבת על אב או אם. והנכרי יש לו דין בקדיש יתום כמו בן העיר והעני כעשיר. קטן כגדול. ע"ה כתלמיד חכם. ואם היתום קטן מקרין לו מלה במלה. והעומד תוך ל' יאמר כל הל' שלו ושעברו לו ל' שלו אינו יכול למחות ולומר אפי' פעם אחת ואם יש שהגיע יום פטירת אביו יאמר פעם אחת גם בתוך שלשים של זה: השם אל ארך אפים. יחננו בברכת נשיאות כפים

אמר מהר"י סג"ל שראה בחמיו מה"ר משה נויאנמר"ק כ"ץ כשהיה עושה כאשר כתב הג"ה במיי' דכהן הנושא כפיו יגביה הימנית ע"ג השמאלית וע"פ הקבלה כן הוא. ואמר שנראה לו שגם חמיו לא עשה הדבר כתקנה דהיה מגביה יד ימינו כ"כ עד שנתפרדה לגמרי מיד שמאלו וכן לא יעשה. רק יניח אצבעות הימין על אצבעות השמאל כדי שלא ישבר החלון דבעינן ה' כוים דכתיב מציץ מן החרכים ר"ל ה' חרכים. ואמר דיזהרו הכהנים שלא לדבר מאומה עד ירדו מדוכנן. גם אם הורידו כפיהם ויזהרו ליטול ידיהם אחר שנעלו מנעליהם טרם יאמרו הלל מפני הטינוף. עיין עוד לעיל בהל' יום כפורים. אמר כהן אבל לא ישא כפיו: בשם יוצר המאורות. דין קריאה וספר תורות

אמר מהר"י סג"ל נראה מה שנוהגין ליכנס כל העם לראות הוצאת ס"ת והכנסה גם אם הם בשאר כל התפלה הולכין בחצר ב"ה היינו משום דברוב עם הדרת מלך ונכנסין לכבוד התורה להאדירה בתפארה. ואמר דבא"ח הביא תשובה אחת דמטעם ברוב עם הדרת מלך נוהגין ביש מקומות לקנות הוצאת התורה והכנסה. והק' דבמס' יומא פרק בראשונה אליבא דר' אליעזר בן יעקב מר סבר במקום שכינה לאו ארח ארעא. פירש"י דמתחזי כמאן דטריחא ליה מילתא. ולית ליה האי סברא ברוב עם הדרת מלך וקי"ל בכל מקום דרבי ר"א ב"י קב ונקי ר"ל דבריו הן מועטין אבל נקיים הם דהלכתא כוותיה נגד מתני' דתנא הוא דאמר ברוב עם הדרת מלך אמר מהרי"ל צריך ליטול ס"ת בזרוע הימין שנא' מימינו אש דת למו. מעשה במגנצ"א שהוציא ש"צ ס"ת אחר שלא היו רגילין לקרות בה וכבר אמר עליה תגלה ותראה כו' עד הכל הבו והרגיש מהר"י סג"ל בס"ת והשתיק את ש"צ ואמר יודע אני בס"ת זו שאין מוגה וכמה טעות אית בה והצריך להחזירה ולהוציא אחרת ושתק ש"צ ונשאר עומד שם עד הובא לו האחרת וגמר הכל הבו כו'. נשאל למהרי"ל במקום שאין כהן ויש לוי אם קורין לוי במקום כהן. והשיב אם הלוי מופלג מישראל שבעיר קורין לוי במקום כהן ואם לאו נתפרדה החבילה. ומה שארז"ל היכא דאין כהן דלא קורין לוי. ר"ל דלא יקרא בתורה הלוי לשני