מהרי”ל (מנהגים) קכז

נט"י. ואשר יצר. ואלהי נשמה דכולהו כברכה א' ולכך אין פותח אלהי נשמה בברכה משום דסמוכה לחברתה. וברכת לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר בנו. ואח"כ יברכך ה' כו'. ואלו דברים שאין להם שיעור כו' כי יש בכל אלו מדרש. מקרא. משנה. ותלמוד ואח"כ רשאי ללמוד כל חשקת נפשו אבל בני אדם העומדים ממטתם כשיאיר היום ונכנסין מיד לבה"כ לא יאמרו בבית כלום. ע"כ מנהגי מהר"י סג"ל בבה"כ. מהר"י סג"ל היה מצוה לש"צ גם אם לפעמים אחר סיימו פסוקי דזמרה ולא היה שם תכף מנין עשרה אז יהא הוא יושב במקומו ולא ישיח שיח בטילה וגם אם ישתהה חצי שעה ויותר מ"מ יאמר ישתבח. וטעות הוא ביד המתחילין קדיש ומבטלין ישתבח בשהייה מועטת. אמר מהר"ש דכל התפלה לדידן קרויה אחת מן ישתבח עד סיום ובא לציון לפיכך כשהתחילו אפי' ישתבח במנין והלך אחד מהן ופיחת המנין יכולין לגמור ולומר קדיש וברכו והכל ועל היוצא ופיחת המנין נאמר ועוזבי ה' יכלו. ואמר מעשה בעיר (עני"ש) שהתחילו במנין ונפחת ולא רצו לסיים בלא מנין וטעות הוא בידם. וכן הוא בסמ"ג ובמיי' על כל דבר שצריך עשרה. אמהר"י סג"ל ששאלוהו על נער הנעשה בן י"ג שנה בשבת אם רשאי להיות ש"צ בליל אותו שבת. והשיב גם אם מהר"ם עשה סניף את שלא הגיע למצוה עדיין לזמן ברכת המזון עמהם לא קיימא לן הכי. ואף אם מוסיפין בע"ש מחול על הקדש. הני מילי על קדושת היום מוסיפין אבל לא שייך להוסיף על ימי הנער ומאחר דאנו מתפללין בע"ש מבעוד יום לא יהא הוא ש"צ. ואמרו לפניו שנוהגין במדינת (זקסן) שהנערים נעשין ש"צ חדש אחד קודם שנעשו בני י"ג שנה ואמר דלא נהגינן הכי. אמהרי"ל דלכך כופלין כל הנשמה כו' משום דאיתמר יהי חלקי עם גומרי הלל בכל יום ר"ל שמסיימין ספר תהלים שנתייסד בהללויה. והשתא אם לא יכפול פסוק האחרון לא נראה כמסיים וכן (במחזור ויטר"י). ומטעם זה נמי כופלין ה' ימלוך לעולם ועד אחר סיום ויושע. עוד טעם אחר דכופלין ה' ימלוך משום דבסדר בשלח מן פ' קריעת ים סוף מפסוק ויהי באשמורת הבקר עד ה' ימלוך יש שם י"ח אזכרות של שם ארבע אותיות והם עולין במנין בין הכל ע"ב אותיות נגד ה' שבעים ושתים. ובפסוקי דזמרה מתחילין מויושע ונחסר ארבע שמות מן הפסוקים דקודם ויושע. ולכך כופלין ה' ימלוך ומוסיפין עוד פסוק כי לה' המלוכה כו' שיש בה שמות להשלים המנין והחמישי אינו מן המנין רק מפרש ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכן במחזור ויטר"י. אמר מהרי"ל גם העומד מלימוד לתפלה צריך לטהר ידיו טרם יתפלל. מה שאנו מזכירין בתפלה שעירי ר"ח ודרגלים והא אינן באים רק לכפר על טומאת מקדש וקדשיו ואינו נמצא בגלותינו. עיין לעיל בהלכות יום כיפורים ותמצא. שכח יעלה ויבא הן בתפלה הן בברכת המזון. אמהרי"ל דצריך לחזור בכל פעם מלבד בערבית לפי שאין מקדשין החדש בלילה. אמר הא דאמר לא ישב בטל תוך ד' אמות של תפלה היינו דוקא יושב אבל עומד רשאי. אמהרי"ל מי שאיחר לבא בה"כ שכבר התחיל ש"צ תפלת י"ח והוא עומד לתפלת י"ח שלו והגיע ש"צ למודים והוא עדיין לא הגיע אז אם הוא מחזיק באמצע אחד מן הברכות ישחה עצמו עם הצבור כדי שלא יהא נראה ככופר אך לא יאמר מאומה דדי לו בשחייה לחוד. אך אם הוא מחזיק בסוף אחד מן הברכות אז לא ישחה דלא תיקנו לשחות בסוף הברכות רק באבות והודאה רק שם יפסוק וישתוק כל זמן שצבור עונין מודים כו'. מי שאיחר בערב שבת במנחה לבא בה"כ עד שאומר ש"צ ברכו. מ"מ הוא יתפלל י"ח דחול למנחה דאם הצבור קבלו שבת הוא לא קבל. אמר מהר"י סג"ל דרש"י גורס השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש ורק"ח גורס במקדש ואמר שכן הוא בעצמו הגיה בסידור שנו כרק"ח. אמהרי"ל כשש"צ יושב ליפול בתחנה יהא אחוריו לצד דרום ופניו לצפון ויהא סומך ונופל על צד הימין וכן במיי' דאז נמצא כפיפת ראשו לצד התיבה ואם יושב להפך ומיסב על הימין צריך להיות נוטה מן התיבה ולא מיסתבר ואמר במיימון סימן וימינו תחבקני.