מהרי”ל (מנהגים) קכה

ישלחו לו אחרים ע"כ הג"ה במהרא"ק. אמר מהר"ש למ"ד שלא לעשות מלאכה בפורים אסור ג"כ לכתוב בשני ימי פורים דהוי נמי מלאכה. ומהרי"ל היה כותב תשובות על שנשאל אליו וכותב על הסעודה של פורים כשישב בשלחן. אמהר"ש שכתב בשכל טוב הא דלא עבדי' פורים באדר הראשון דהיינו חדש שנים עשר כאשר כתב במגילה היינו כדי לקרב גאולת אסתר לגאולת מצרים ואתא כמ"ד פ"ק דמגילה קורין אותה באדר השני ואמרי' מסמיך גאולה לגאולה טפי עדיף. כתב בשכל טוב אסתר היתה בת ע"ה שנה במעשה דפורים כי הדסה בגי' ע"ד ושנה אחת יליף ג"כ התם מקרא ואומר שמעולם לא היה אדם שהיה בו חן וחסד רק אסתר. ולכך אומרים בפיוט האדרת החן והחסד לחי עולמים ואף ע"פ שהיה באסתר זה היה לפי שעה. בפורים נתן מהר"ש חלב דבש שקורין (לעקו"ך) קודם סעודה ואמר לברך עליו שהכל דדובשא עיקר (כמחזור ויטר"י). תמיה נשגבה בעיני מהר"ש מאין ההיתר לקרא ליולדת ולחולה המגילה בי"ג באדר דדוקא לבני הכפרים מקדימין ולא בעיירות. נ"ל שאמר לקמן דלדידן ליכא שום הקדמה אפי' לבני הכפרים. ותירץ מהר"ש שהיה ביוצא לדרך שקורא אפי' מתחילת החדש. ואמהר"ש היכא שאפשר לקרות בלילה שאין לקרות כלל ביום. וממה נפשך אי חולה שיש בו סכנה רשאי לאכול בתענית אסתר מה איכפת ליה להמתין בקריאת המגילה בזמנה בלילה ואי לית ליה סכנה אך בכה"ג שיוכל לסבול התענית נמי אין נפקות' כ"כ בהקדמה לכך יאחרנה עכ"ל. ואדר הוא החדש שלשה עשר והוא הסמוך לניסן בשנת עיבור והוא ז' פעמים במחזור קטן דלבנה והן שנת גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט ואינו רק שני ימים ר"ח לעולם ויום שני שלו רק באחד דימי בדו"ז. ומתי שיהא השנה שיחול עושין פורים קטן בי"ד ימים לאדר הראשון ודינו לעיל דאין שינוי בו רק משתה ושמחה וסדר ארבע פרשיות מתחילין באדר השני. וכן פורים ומגילה וכל דיני פורים. וכשמברכין אלו שני חדשים אותה השנה בבה"כ קורין לראשון אדר הראשון ולשני אדר השני וכן כותבין בגיטין כתובות ושטרות. ולפעמים תקופת ניסן מוקדמת להיות באדר השני הסמוך לניסן והוא בשנת ג"ח י"א י"ט למ"ק

עד כאן מסודר ספר זה לפי חדשי השנה. דבכל חדש מבואר מנהגיו איש על דגלו באותות: מכאן ואילך שאר הלכות. הי לכה המנה הלכות תפלה מכל ימות השנה

הנהגת מהר"י סג"ל בבה"כ בסוף ימיו היה משכים לבה"כ ואמר פסוקי דזמרה כשאמר בשחר שמע ישראל דגבי לפיכך אנחנו היה מסיים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. משום שבאותו זמן היה מכוון לקבלת עול מלכות שמים דרוב פעמים נמשך זמן קריאת שמע שלא בעונתה. לא היה עומד כשאמר הפסוקים לך ה' הגדולה וכו' דויברך דוד. וכשאמר מודים אנחנו לך דבסוף אותן פסוקים היה משתחוה מיושב בפנים נגד מזרח. כשאמר מהרי"ל שמע ישראל דקריאת שמע הניח ידו על עיניו וכיסם עד סיום כוונת אחד. בשחר עמד לתפלת י"ח מתי שהתחיל ש"צ תהלה לאל עליון. במנחה כשירד ש"צ פני התיבה ובערבית כשהתחיל ש"צ קדיש. חתיכת עץ היה מונח מתחת רגליו בבה"כ להשמר מקור הרצפה. וכשעמד לתפלת י"ח סילקו לצדדין והתפלל י"ח להדיא על עמידת הקרקע גופיה. כל סדר התפלה היה מתפלל על פה מלבד תפלת י"ח החזיק סידור בידו הימין שהי' מתפלל מתוכו ושמאלו היתה תחת הסרבל נתון אל לבו. והיה מנענע גופו מאחוריו לפניו והיה מכוון ביותר באבות ובמודים. כשהיה אומר ולירושלם וכן בונה ירושלם היה משתחוה למזרח. לא היה