מהרי”ל (מנהגים) קכב

קטן ביום א' ובשבת היו אומרים צו"ץ. וביום שני בשבת דשושן פורים קטן לא היו אומרים תחנה. כי אם אל ארך אפים. (הג"ה ממהרא"ק) פורים קטן באדר ראשון מעוברת י"ל למנצח ואין נופלין בתחנה. ואף בפורים שושן קטן אין נופלין וא"א צו"ץ. וראיתי כתוב שפעם אחת חזן היה בווינא בפורים קטן ולא אמר למנצח בב' ימים והזכיר גדול שהיה באותו פעם בבה"כ וגם באותו קובץ ישן ראיתי כתוב שפעם א' היה בקרימז"א וכמו כן לא אמרו למנצח בשני $ ראיתי בק"ק פראנקפורט באחד שמת לו מת ג' ימים קודם פורים. והורו לו הגדולים לנהוג כל דין ז' בפורים רק בעת קריאת המגילה הלך לבה"כ. ולאחר הקריאה חזר לאבילתו. וכן פסק ר"ג מ"ה בהלכות שמחות במרדכי ובפ"ב דמגילה: $ ימים הללו. ויש טעם כמ"ש לקמן על ט"ו דאדר השני עכ"ה

תענית אסתר הוא ערב פורים י"ג ימים לאותו אדר שחל בו פורים. ואם פורים ביום א' מקדימין התענית דלא פורענותא הוא. ובע"ש אין קובעין לכתחילה תענית כדי שלא להרבות תחנונים מפני כבוד שבת. לכן מקדימין עוד ליום חמישי שהוא י"א אדר ההוא. ואומר סליחות בתפלת י"ח ואלו הן. אתה האל עושה פלא. אתה האל עושה פלאות. אדם בקום עלינו. פזמון במתי מספר. חטאנו האר פניך והוא תמצא באמצע אוילים מדרך. (במגנצ"א) אומר תחנון עינינו לך תלינו אחר שנפלו לתחנה. שומר ישראל. אל ארך אפים גם אם לא ביום שני וחמישי. וקורין בוקר וערב ויחל הפטרה דרשו במנחה. אמהרי"ל אין להגיד ההלכה אל הבחורים בתענית אסתר וסמך לדבר אין אסתר מגדת. וכשתענית אסתר מוקדם לה' לא חש והגיד וכן כשאירע ביום ד' הגיד בו ביום משום דביום ו' אין להגיד דהוא שושן פורים וע"ש ואין פנאי ואמר דהוא סבר טעמא דאין מגידים מתוך שטרודים לעשות בצורכי פורים כדרך שאין הולכים בישיבה בע"ש משום טורח לכבוד שבת. והיכא דישנו בחורים פנויים דאית להון מטריחים אחרים לצורכן אין להקפיד שמגידין ההלכה בתענית אסתר

כמנחה כשהולכים לבה"כ נותנין מחצית השקל ומעות פורים ואמהרי"ל דכל בן עשרים שנה ומעלה חייב במחצית השקל והוא ל"ד הלי"ש וסימן והדל לא ימעיט ממחצית השקל. (במגנצ"א) הוא עולה לשוה ג' (פהמו"ש). והנותן שקלו צריך ג"כ ליתן מעות פורים שהם ג' מחציות המדינה. וראיתי שם שבעלי כיסים ויש מן הבינונין נתנו מחצית השקל ואת מחצית השקל החזיקו לסייע בו אל העולים לארץ הנני לשם שמים ומעות פורים היו חולקים מיד באותו פורים לעניים כשאר צדקה ובמקום שאין מנין יכול להחזיק מעות פורים לתת לאיזה מקום שירצה. ומתפללין מנחה וערבית מבעוד יום כמו בשאר לילות וא"א תחנה ואומר בערבית על הנסים אף טרם שקראו מגילה. וממתינים עד הלילה ועומד הקורא ומברך לפניה ג' ברכות מש"ז. ולאחריה האל הרב כו'. לאחר קריאת המגילה אומר הציבור אשר הניא עד בכל דור ודור וחוזר הקורא ומתחיל בקול רם שושנת יעקב עד גמירא ומסיים הקורא להודיע שכל קויך כו' עד חרבונה זכור לטוב ואתה קדוש ואם מוצאי שבת אומר קדיש שלם לפני המגילה ע"פ הרוקח ואחריה ויהי נועם. וכן השיב מהר"י סג"ל בתשוב' וז"ל נהגינן כסדר רוקח דגומר קדיש שלם קודם קריאת מגילה במוצאי שבת כשאר השנים ואחר הקריאה מתחיל ויהי נועם וסדר קדושה ויתן לך ודלא כראב"ן שכתב שלא לומר ויהי נועם אע"ג דבס' אגודה כתב כוותי' עכ"ל. (הג"ה מהרא"ק) כשחל פורים באחד בשבת מקדימין ומתענין ביום ה' שלפניו משום דמתענין ומרבין סליחות ואם עושין בששי לא היו יכולים להרבות תחנונים מפני טורח כבוד שבת והואיל ונדחה עד יום ששי ידחה עד חמישי. אנו ממתינים עד הלילה לקרא המגילה. מעות פורים כל מקום שיש שם מטבע קבוע נוטלין ג' מחצית מאותה מטבע ונותנים אותה למעות פורים ולא מחצית של מטבע אחרת ובמקום שאין שם מנין יכול לעכב מעות פורים דשלו לעצמו וליתן במקום שירצה עכ"ה.