מהרי”ל (מנהגים) קכא

וכן בשנת ה"כ פשוטה ולפעמים הוא יום אחד והוא בשנת ב"ח ז"ח הן פשוטה הן עיבור וכן בשנת ה"ח מעוברת ור"ח שלו שמונין ממנו אינו חל רק באחד דימי אבגד"ו. והתקופה נופלת בו ולפעמים מאחרת עד חדש שבט והוא בשנת ששי י"ז למחזור קטן. בעשרה ימים לטבת מתענין תענית ציבור, והוא צום עשירי דקרא שהוא בחדש העשירי לניסן. כי בו סמך מלך בבל אל ירושלים להחריבה ואומר ש"צ סליחות בשמנה עשרה. אלו הן אבן הראשה אדברה וירוח לי. אום קרואה חבצלת. פזמון אבותי כי בטחו חטאנו אודה עלי פשעי. וקורין בקר $ (במגנצ"א) חטאנו אבותינו כי רבו. ואחר ואתה צדיק אומר איך מכל אומות. תחון כנסת ישראל: (בק"ק פרנקפורט) א"א תחינות בחמשה עשר בשבט. אבל אומרים למנצח ובערב אומרים תחינה. ואם חל בשבת אין מזכירין נשמות: $ וערב ויחל ומפטיר דרשו במנחה. בשחר שומר ישראל. אל ארך אפים גם אם לא יום שני וחמישי

שבט הוא מלך משום דבחמשה עשר בו הוא ראש השנה לאילנות והוא חל בכל יום מאחד ימי השבוע מלבד א' ו' ובחמשה עשר בו א"א תחינה. אך (במגנצ"א ובווירמייש"א) אומר תחנה ולפעמים בו התקופה כדפירשתי לעיל

אדר לעולם הוא שני ימים ואין השני אשר הוא ראש מניינן אינו חל אלא באחד ימי בדהו"ז. הן בשנת פשוטה הן בעיבור. ובכל שנת פשוטה עושין פורים באדר ושתי פרשיות שהן שקלים וזכור לעולם קודם פורים. ושתי פרשיות שהן פרה והחדש לאחר פורים ואומר בכל פרשה יוצר וזולת $ (במגנצ"א) גם אופן בכל פרשה: $ וקרובץ. ואם השנה מעוברת עושין סדר הפרשיות בחדש אדר השני וכן פורים ובאדר הראשון עושין פורים קטן המבואר דינו לקמן ודיני הד' פרשיות כבר כתוב לעיל: (והא לך סדר קריאת התורה לארבע פרשיות)

פרשת שקלים קורין למפטיר בס"ת שנייה מריש סדר כי תשא עד כל נפשותיכם. ואם הוא ר"ח מוציאין ג' ס"ת וקורין בחד ו' מענייני דיום. לשביעי בס"ת שנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם. קדיש. למפטיר בשלישית מסדר כי תשא כדלעיל ומפטיר דשקלים דסליק קריאתה לבסוף והוא בן שבע שנים. ואומר יוצר וזולת דפרשה ואופן דר"ח ואם חתונה באחד הפרשיות $ פעם אחת חל פורים ביום א' והיה חתונה בפ' זכור. אז היו אומרים סליחות בתענית אסתר אבל לא תחינות. (בק"ק פרנקפורט) אומרים אופן ואלהיכם דמילה: $ אומר פיוט יחדיו קודם ברכו. יוצר דפרשה אופן דחתונה דהיינו שביבי שלהבת זולת פ' ובסיומא כראות חתן כו' בזולת דחתונה חילוקי הפטרות בחתונה באחת הפרשיות עיין לעיל מהרא"ק. מילה באחת הפרשיות אומר אופן וזולת וגאולה של מילה. והשאר השייך לאותו שבת עיין במגילה פ' בני העיר. ובא"ז ובמיי' בהלכות תפלה פי"ג עכ"ל. פרשת זכור קורין למפטיר בשנייה בשילהי סדר תצא זכור את אשר עשה לך עמלק ומפטיר בשמואל כה אמר ה' צבאות פקדתי. פרשת פרה קורין למפטיר בס"ת שנייה סדר חקת מתחילה עד תטמא עד הערב. ומפטיר ביחזקאל בן אדם. פרשת החודש קורין למפטיר בס"ת שנייה בסדר בא החדש הזה לכם עד תאכלו מצות. ומפטיר ביחזקאל ולעם הארץ ואם הוא ר"ח בראשון באחד $ (מנהג בק"ק פ"פ) כשחל חתונה בהפסקה אומרי' של הפסקה: $ לחדש הסדר כמו שפירשתי לעיל בפ' שקלים כשהיא בר"ח הכא נמי לא שנא. קול בשיר נרים. לסדר הלכות פורים פורים קטן שחל במעוברת בט"ו באדר הראשון חל פעם אחת בששי בשבת. ובמנחה יום ה שאל ש"צ את מהר"י סג"ל אם לומר תחינה. ואמר שמן הדין אין לומר תחנה. אך זכור הוא לו שנוהגין לומר תחנה במגנצ"א וכן עשו. ואומר מ"מ ישובים שאגפיה אין לומר תחנה באותו לילה. ובששי שחרית לא היו אומרים תחנה ולא למנצח ובשבת שהוא שושן פורים קטן אין מזכירין נשמות וא"א צו"ץ. פעם אחת חל פורים