מהרי”ל (מנהגים) קכ

מהרא"ק אין מזיזין ארבע הפרשיות בהפטרתן ממקומן כי הם מפורשין בגמ' דידן ומהאי טעמא אם חל חתן באלו ד' אין להפטיר של חתן כי אם אלו. ואלו הן בן שבע. פקדתי. בית ישראל. בראשון בא' לחדש. וכן אם חל חתן ור"ח אז מפטיר בדר"ח דהוא כתוב בפסיקתא וכן מחר חדש ושל חתן אינו מפורש בשום מקום. (הג"ה) אבל השמים כסאי ומחר חדש אינה כתובה $ (הג"ה) זה הכלל שוש אשיש דחתן דוחה כל הפטרות חוץ מדר"ח ומחר החדש וחנוכה וד' פרשיות (נו"ע אר"ק שד"ש) שאין שום הפטרה דוחה אותם. ואם ר"ח אלול אירע בשבת פ' ראה אז מפטירין השמים כסאי. וכן מחר חדש וא"צ להצטרף עניה סוערה עם רני עקרה לפרשת תצא:

$ בגמ' מהא דאמר ס"פ בתרא דמגילה ר"ח אב שחל בשבת מפטיר חדשיכם ומועדיכם. כתב המרדכי והרא"ש וס"ה דאנן לא נהגינן הכי אלא נוהגין להפטיר דבר ה' שהיא מסי' דש"ח דתלתא דפורענותא ע"פ הפסיקתא וכן משמע קצת בא"ז דפריך תרין ותלתא טעמי כשחל ר"ח אלול בשבת שמפטיר השמים כסאי וכאן ליתא הני טעמי. וכ"כ בהג"ה מיי' פ"ג דהלכות תפלה משום ס"ה דמפטיר שמעו דבר ה' ומיהו בסוף הג"ה כתב וז"ל אמנם אנו נוהגין להפטיר השמים כסאי כמו שאר ר"ח. אכן באגודה פסק להפטיר שמעו כמו רוב רבותי' וכן הנהיג מהר"י סג"ל נמי. מעשה פעם אחת חתן חל בפ' שקלים ור"ח באותו שבת והורה ר' יעקב להפטיר בן שבע שנים כנגד שקלים ממה שקרא המפטיר. בשבת הגדול מפטיר וערבה לה' מנחת. ויש רוצים שאין להפטיר וערבה אלא בשבת שחל שבת הגדול בערב פסח. אם חל חתונה בשבת שירה מפטירין ודבורה אשה נביאה ולא שוש אשיש וכן נוהגין בווינא ועיין הטעם במרדכי גדול פ' בני העיר. לעולם אם הפטרה של חתן ושל פרשה בחד נביא מפטיר של פ' ומקצת שוש אשיש. מתי ששני פרשיות מחוברות מפטירין בשל שנייה לבד אחרי וקדושים דאז מפטירין בשל אחרי הלא כבני כושיים דהפטר' קדושים ויהי דבר ה' היא מדברת מתועבת ירושלים מרדכי ואגודה. (הג"ה במהרא"ק) אמר רב הונא ר"ח שחל באחד בשבת אז מפטיר מחר חדש וא"ת מ"ש דר"ח אדר ור"ח ניסן דחל בא' בשבת דאין מפטירין מחר חדש וי"ל מפטירין בשקלים דיהוידע דמוכחת דבאותו שבוע יהיה ר"ח אדר. וכן הפטרה בראשון באחד לחדש מוכחת דבאותו שבוע יהיה ר"ח ניסן. עכ"ל מרדכי פ"ק דמגילה. (הנ"ה) וכ"כ התוס' ס"פ כל שעה בדיבור אבל עושה אותו תכריכין למת וז"ל ואנו מפטירין השמים כסאי וכן בפסיקתא עכ"ל דהפסיקתא לא איירי בר"ח שחל בשבת אלא בהא פליגי על תלמוד דידן דלא מפטיר חזון ישעי' אלא בשבת שלפני ט' באב. ודוק. ר"ח אב שחל בשבת מנהג הוא באשכנז אז מפטירין סימן דש"ח ושל השמים כסאי בטילה. ר"ח אלול באחד בשבת אין מפטירין מחר חדש ועיין בא"ז פרק בני העיר ותבין טעמא דכולהו הטעם דוקא שבת ור"ח אז מדלגין ענייה סוערה ומפטיר השמים כסאי לפי שהוא בנחמות ישעיה אבל מחר חדש בס' שמואל דאין בה שום נחמות אין לנו לשנות הסדר וכ"כ במרדכי הגדול שראה כן הלכה למעשה כן ראיתי בתוס' וכתב בא"ז פ' בני העיר דאין דוחין אחד מאלו הפטרות דש"ח נו"ע אר"ק מפני חתן ע"כ וז"ל מרדכי נהגו רבותינו שבווירמיי"ש ושבמגנצ"א דשבת שיש ב' נישואין דחל בשבת של אחת הפרשיות או שבת ר"ח או שבת ערב ר"ח אגודה. הפרשיות דוחין הפטרה דחתן ומפטיר בפרשיות וכן בשבת דנחמתא והם נו"ע אר"ק שד"ש וכן באגודה. מפטיר דנחמות משום דכולהו שמחה הן מנחמו ואילך ועוד דסדרן כתב בפסיקתא כדפי' לעיל וכן נהג מהרי"ל. אמר מהרי"ל כשידוע שנקבע נישואין להיות על שבת פ' כי תצא אז יהיו נזהרין מקודם לכן לשבת ראה לחבר ענייה סוערה עם רני עקרה. כדי שיהיה שבת דסדר תצא פנוי להפטיר שוש אשיש לנשואין ודוק כן במרדכי פ' בני העיר. חתונה בשבת דחנוכה עיין לעיל במאי מפטירין

טבת לפעמים ר"ח שני ימים והוא בשנת ב"ש ג"כ ה"ש ז"ש הן פשוטה הן מעוברת.