מהרי”ל (מנהגים) קיט

ורגלים ור"ה ויום כפור אבל ר"ח וחנוכה ופורים לא מנו. ימי חנוכה אסור להתענות בהן עכ"ה. דין הלל בבית האבל עיין לעיל: מנהגים שרשיות מארבע פרשיות הדין של ארבע פרשיות שייך לכתוב לקמן בחדש אדר

פרשת שקלים (במגנצ"א ובווירמייש"א) מתחילין לומר הכל יודוך באורך במשך ניגון הולכין לומר כן כל ימי הקיץ עד שבת ח"ה דסוכות ובשאר מקומות מתחילין למשוך בשבת הגדול ופוסקין שבת הראשון דסליחות ימי הנוראים. פרשת שקלים חל כ"ט אדר הראשון וממחרת היה ר"ח. והיו מפטירין בן שבע שנים. ולא מחר חדש. כל ארבע הפרשיות אין מזכירין נשמות ואומרים צו"ץ. כל ימי ניסן א"א תחנה אך אומרים אל ארך אפים. ובשבת אין מזכירין נשמות וא"א צו"ץ. כשחל שבת בין פרשת חדש לשבת הגדול אומר אורות מאופל ליוצר. והיינו מתי שאין שני הפסקות דוקא. פרשת החדש ור"ח ביחד אומר יוצר דפרשת החדש וזולת דשבת ור"ח ומוציאין ג' ס"ת בראשונה קורין ו' לעניינא דיומא. לשביעי בשנייה וביום השבת ובראשי חדשיכם. אומר קדיש למפטיר. בשלישית החדש הזה לכם. ומפטיר בראשון באחד לחדש. אמהר"ש שאומר ויעש חירום לפ' אלה פקודי לשבת שפרשת בין פ' שקלים לפ' זכור ושני פסוקים מן ותשלם משום דהוי גמר מלאכות ולא אמרינן כלות שלם ולא ויעש חירום דא"כ לא משכחת לה שאומרים ויעש חירום אבל ותשלם אפי' אם א"א אותה בכאן תמצא שאומרים אותה בסוכות בסוף. הג"ה מהרא"ק מילה שחל באלו הפרשיות פ' שקלים או פ' זכור או פ' החדש אז אומר אופן וזולת וגאולה של מילה והשאר אשר שייך לאותו שבת וענייני הפרשיות עיין במגילה פ' בני העיר במרדכי ובא"ז ובמיי' בהלכות תפלה פי"ג. אם בא פ' שקלים או פ' החדש בשבת דר"ח אומר יוצר של פ' ואופן לך אלים דשבת ור"ח לעולם שבת של הפסקה אומר יוצר אור זרוע ובהפסקה $ כל הארבע פרשיות אומר במגנצ"א קדיש שלפני ברכו בניגון קדיש של י"ט:

$ שנייה אומר יוצר אורות מאופל וכשאין שני הפסקות אומר בשבת דלפני שבת הגדול עכ"ה. כתב רש"י למה קורין פ' שקלים סמוך לר"ח אדר היינו כמו ששנינו באחד באדר משמיעין על השקצים. ולמה קורין פרשת זכור קודם פורים כדי להקדים זכירה לעשייה ותהא זכור סמוך למפלתו של המן ומנין שצריכין לקרות שכן ארז"ל זכור יכול בלב ת"ל לא תשכח הרי בלב אמור. מה אני מקיים זכור ר"ל בפה. למה קורין בג' פרה אדומה שכך אמרו חכמים שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום ולדידהו שום אדם לא היה עושה הפסח עד שיזה ויטהר לפיכך קורין פרה אדומה בשבת שלישי שהוא הל' טהרות והזיות מטומאה לטהרה ומתוכה למדו ישראל לטהר עצמם לפני הפסח כדי שיעשו פסח בטהרה. ברביעי פ' החדש ור"ח ניסן עניינו של יום הוא א"ר לוי בשם ר' ירמיה ב"ח בדין היה שיקדם פ' החדש לפ' פרה אדומה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשנייה בו נשרפה הפרה אלא קודמין טהרתן של ישראל דתני' בנבלתם לא תגעו ר"ל ברגל שכל ישראל חייבין לטהר עצמן ברגל. לפעמים מפסיקין בין פרשה לפרשה פעם א' פירוש שבאותו שבת מדלגין הפרשה עד שבת הבא ולפעמים מפסיקין פעמיים. וכן אמר רב אחא בר חנינא אין מפסיקין בין פ' פרה לפ' החודש רק בין ראשונה לשנייה ובין שנייה לשלישית. וסימן בין כוסות הללו ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה עכ"ה. דע לך שאין ר"ח אדר הסמוך לניסן לא חל שני שלו אלא באחד מימי זבד"ו לפיכך סימן ההפסקות ז' ט"ו ב' ו' ד"ד. ו' בי"ו. פי' אם חל יום שני דר"ח הנז' ביום ז'. אז ט"ז בו הוי הפסקה. ואם ביום ד' ד' בו הוי הפסקה ואם ביום ו' אז הוי שני הפסקות אחת ב' בו ואחת י"ו בו: