מהרי”ל (מנהגים) קיח

ויעש חירום הפטרה דויקהל וקורא למפטיר בשבת הראשון ויהי ביום עד עמינדב ומפטיר רני ושמחי. שבת בחנוכה ציבור אומר יוצר אודך כי אנפת קודם חתימה יוצר המאורות אומר ש"צ שני זתים. אמת ויציב של י"ט. זולת אין צור חלף. ואם שני שבתות בחנוכה אומר בשני אודך כי עניתני ליוצר. וש"צ אומר אותו אמת ויציב דשל י"ט ביש מקומות אומר זולת אין מושיע וגואל. בימי מהרי"ל לא שמעתי לומר בשבת שני בחנוכה שום דבר. הולכים אצל האבל ביום שקורין הלל $ (בחנוכת מזבח) כהן ולוי קוראים ביום א' וישראל עד גמירא. וכן הוא בסמ"ג:

(במגנצ"א) ביום ראשון דחנוכה אומרים קרובץ אעדיף:

$ להתפלל כגון חנוכה ור"ח וא"א אותו אצל האבל. ובשבת במנחה כשהולכין להתפלל אצל חתן א"א צו"ץ. והסי' במקום נו"ץ א"א צו"ץ נישואין קריי' (נוץ בלע"ז) אבל באלמנה ואלמון אומרים אותו מצאתי במנהגי ריינוס עכ"ה. (הג"ה) קבלה היא בידינו שאין לאדם לעשות מלאכה בשעה שנרות דולקים בחנוכה. וי"א גם ביום ראשון ובאחרון מנהג רבותינו נוחי נפש לאסור מלאכה עכ"ה ממנהגי ריינוס. (הג"ה) כשחל ר"ח טבת בשבת אומר יוצר ומאורות וזולת של חנוכה. ואופן ר"ח. כך מנהג ווינא עכ"ה. כשחל ר"ח טבת בשבת מוציאין ג' ס"ת וקורין ו' בענייני דיום. ובשנייה דר"ח ומתחיל וביום השבת וגם ובראשי חדשיכם. וקדיש. למפטיר קורא בדחנוכה. מעשה בא לפני רבינו ששכח החזן וקרא ארבע בדר"ח טבת שחל בחול דחנוכה כדרך שרגילין בשאר ר"ח ושכח של חנוכה. ואמר ר' אם לא היתה ס"ת של חנוכה מוצאת מן הארון לא היה צריך לקרות דהא אין משגיחין בדחנוכה ודפורים כל עיקר כלומר אם לא קורין פרשיות שלהם אין לחוש. אמנם עכשיו שהס"ת שנייה כבר מוצאת משום פגומה של ס"ת השנייה יקרא חמישי בשל חנוכה שלא יאמרו ס"ת שנייה פגומה היא לכן החזירוה בלי קריאה ואין לומר שהרביעי יקרא בשל חנוכה נמי קודם שיחתום בס"ת ראשון. דהוי ליה מדלג ואין מדלגין בתורה בשני עניינים אך מאחר שהרביעי היה רגיל לקרות בר"ח יחתום וירד. והחמישי יקרא בשל חנוכה. מוטב שיבטל הא דאמר בחנוכה ופורים אין פוחתין ואין מוסיפין ואל יכנס בס"ת. ואחר שיקרא ס"ת אסור לקרות בו פעם שנייה באותה מעמד משום ברכה לבטלה לכך מברך מאחר שקרא ובירך עוד עומד ומברך במקום לוי דאמר מר אין שם לוי קורא אדם במקומו וקדיש. ואם יום שמיני חל בשבת קורין בגמליאל עד עשה את המנורה. $ (אם חלו ב' שבתות אומרים בשנייה אודך כי עניתני. הפטרה ויעש חירום. מסדר ויקהל). א"ח:

$ ומפטיר רני ושמחי. וכן מנהג (הר"ר יצחק במיידבור"ק). לעולם נגד מה שקורין המפטיר מפטירין. וה"ר אלעזר אומר דמפטיר השמים כסאי ואין משגיחין בדחנוכה אע"פ כשחל ר"ח אדר מפטירין כבן שבע שנים. היינו משום דמיניה קא סליק משקלי' לכך משקלי' מפטירין דדמי ליה לפרשת שבת ולפרשת ר"ח דכתיב מידי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו הכי אמרי' במסכת סופרים שאל ר' יצחק לר' יצחק נפחא ר"ח טבת שחל בשבת במאי קורין. א"ל ויהי ככלות משה ומפטיר בר"ח והיינו מידי חדש בחדשו. ואם שני שבתות בחנוכה בראשון מפטירין רני ושמחי. בשני ויעש חירום. ומזכירין של חנוכה במוסף בין בשבת בין בר"ח. (הג"ה) פעם אחת חל חתונה באותו שבת שהיה שבת של זאת חנכת המזבח. ואמר פה (ביויננא) יוצר ומאורות של חנוכה ואופן של חתונה וגם ברית מילה היתה באותו שבת. ואמרו זולת של ברית מילה ולא אמרו הפטרה של חתן אלא ויעש חירום את הכיורות לבדו. וכן צוה מהר"ט. ונ"ל סברא לומר הפטרה של חתן וכ"כ בספר של אז"ק ונר' טעמא של מהר"ט משום דקריאה מחנוכה עכ"ל $ (במגנצ"א ובווירמייש"א) אומרים תחנה בט"ו דשבט וט"ו דאב. מהרא"ק ומזכיר על הניסים בחנוכה במוסף בין בשבת בין בר"ח:

$ מהרא"ק (הג"ה) במהרא"ק אבילות נוהג בר"ח בחנוכה בפורים ובדבר זה שוין רבינו גרשון ומיימון ס"ה. שלא מנו חכמים ימים שאין בהן אבילות נוהג אלא שבת