מהרי”ל (מנהגים) קיז

$ הנרות של חנוכה עם השמשים הם מ"ד כמנין ל"ב ח"ד ר"ל בשעת הדלקה צריך שיכוין ל"ב ח"ד לא"ל אח"ד. וג"כ ל"ב ח"ד. ר"ת "חיוב "דליקה "לכבוד "בורא:

$ ש"צ מדליק נר חנוכה בבה"כ בעוד יום טרם שאמר והוא רחום דערבית. ובערב שבת שמש העיר הדליק' טרם באו העם לבה"כ אולי ש"צ קיבל השבת בביתו. ובמ"ש מדליק ש"צ בסיום כל התפלה טרם הבדיל בב"ה על הכוס. אמר שיעור הנר לדלוק חצי שעה. ושאל למהרי"ל מי ששכח ולא הדליק נר חנוכה מאי דיניה והשיב יכול להדליק כל הלילה עד עלות השחר. ותו אין לו תקנה דביום אין להדליק דשרגא בטיהר' מאי אהני ולא הוי פירסום נס. מתפללין על הנסים בהכנסת חנוכה בתפלת ערבית וכן במהרא"ק. נשאל למהרי"ל מי ששכח על הנסים מאי דינו. והשיב אף ע"פ שראבי"ה כתב דחייב לחזור שאר רבותינו פסקו שלא לחזור אא"כ שזוכר קודם סיום הברכה כגון בתפלה שנזכר קודם ולך נאה להודות בברכת המזון טרם שיסיים על הארץ ועל המזון. בא"ח מסיק גם אם אמר ברוך אתה ועדיין לא אמר ה' ונזכר צריך לחזור. ואמר מהרי"ל דנראה לו אף אם נזכר אחר סיום הברכה רק שעדיין לא התחיל ברכה שלאחריה צריך לחזור ראיתי נרות חנוכה דב"ה לא היו תחובים כסדר אך אחד היה נכנס ואחת יוצא. ואמהרי"ל לשמש העיר לזוקפם ולתוחבם בשוה שלא יהו נראי' כמדורה. וכשהרבו הנרות שצריך ש"צ להעכב בהן טרם הדליקם אז לקח שמש העיר את השורף מיד ש"צ והדליק היתרות וש"צ חוזר למקומו ומתפלל. בערב חנוכה שחרית נופלין. ערבית אין נופלין. בשבת מדליקין נר חנוכה ואח"כ דשבת דאנו מדליק של שבת ברישא לא מצי לאדלוקי דחנוכה אח"כ מאחר שיקבל שבת. במ"ש מדליקין נר חנוכה. וא"א צו"ץ. ואומר ויהי נועם ויתן לך. ומדליקין נר חנוכה ואח"כ מבדיל ואפי' בבית דאפוקי שבת' כמה דמאחר $ (ממנהגי מהרא"ק) גומרין הלל כל שמונת ימים ימי חנוכה וא"א בהן לא תחינה ולא למנצח ולא אל ארך אפים:

$ טפי עדיף כך פסק הר"ר דוד. הרואה מברך שתים בשם רבינו יקר שזו הברכה לא נתקנה אלא למי שלא הדליק בביתו. (הג"ה) בחורים מלמדים שמשים צריכין להדליק. ואם נשיהם מדליקין בשבילם אינם צריכים עכ"ה. מהר"י סג"ל השיב בתשובה וז"ל נר חנוכה נוהגים בכל דוכתין שכל אורחים ובחורים מדליקין אע"ג דמדליקין בודאי עליהם כל אחד בביתו, דעתה היכירא לפני הבית מי מפיס להכיר אם הוא נשוי או לא. ולמאי דנהיג האידנא להדליק כל א' וא' ודלא כמו שפסק ר"י דיותר חידוש בנר איש וביתו אם כן אתו למיחשדיה ומשום ברכה לבטלה ליתא דאינו רוצה לצאת בשל אשתו ממילא חל חיובא עליה. בחנוכה א"א לא תחנה ולא למנצח ולא אל ארך אפים ביום שמיני קורין כהן ולוי בגמליאל. וישראל באבידן ובאחיעזר ופ' בהעלותך עד עשה את המנורה. (הג"ה) הכי עיקר לקרות שני בחובת היום ולא כיש נוהגים כהן בגמליאל. (לוי) באבידן. וישראל) באחיעזר עכ"ל. סדר קריאת התורה בחנוכה קורין כל הימים בחד ס"ת בסדר נשא ביום ראשון ויהי ביום כלות משה עד לפני המשכן א'. לחנוכת המזבח ב'. בן עמינדב ג'. ביום השני מלאה קטרת א'. בן צוער ב'. לג' אליאב בן חלון כו'. יום ג' ב' בקרבן אליאב. וחד בקרבן אליצור. וכן להלאה עד יום הששי בו חל לעולם ר"ח טבת. אז מוציאין ב' ס"ת וקורין פ' החדש דהיא תדירה לג' גוברין. רביעית ההין א'. שבת בשבתו ב'. ובראשי חדשיכם לשלישי. לד' ביום הששי לבד. קדיש. ואם הוא בשבת מוציאין ג' ס"ת וקורין ו' מעניינא של יום. לז' בס"ת שנייה. וביום השבת ובראשי חדשיכם. קדיש. למפטיר בס"ת שלישית קרבן דיומא שהוא ביום הששי כו'. ומפטיר רני ושמחי דבהעלותך. ביום צ' ב' בקרבן אלישמע וחד בקרבן גמליאל. ביום ח' שהוא חנוכת המזבח אם בחול קורין כהן ביום ח' וט'. (לוי) י' וי"א. (ישראל) י"ב עד סוף הסדר כן נהג מהרי"ל ויש מקומות הולכין וקורין גם מסדר בהעלותך עד עשה את המנורה. ואם חנוכת המזבח בשבת קורין למפטיר ביום הח' עד וידבר אליו. ומפטיר