מהרי”ל (מנהגים) קטז

עומד ש"צ פני התיבה ואומר פיוט מי אדר והוד ב' חרוזות ראשונות וב' האחרונות. ומסיים מי ידמה לך ומי יערוך כו' וקודם שבח נותנים אומר פיוט אשיתת שלוחתו ב' חרוזות ראשונות וב' האחרונות בניגון איך מכל אומות. יוצר אל נשא ארנן. אופן לבעל התפארת. אמת ויציב די"ט. זולת אחשבה לדעת. יש מקומות או' אלהיכם בקדושה למוסף

מרחשון ר"ח לעולם ב' ימים והשני דמונין מיניה ימי החדש אינו חל רק באחד דימי בדה"ז ומתענין בו תענית בה"ב דימי החג. ומאחרין להתענות אותם בסוף החדש רק לסיימם קודם ר"ח כסליו להקל על הצבור בימים הקצרים ומטעם זה מקדימין את תעניתם דלאחר פסח בחדש אייר קודם ל"ג בעומר דעדיין הימים קצרים טעם אותן הימים וסדרן פרשתי לעיל בימים שבין פסח לשבועות

כסליו לפעמים ר"ח ב' ימים והוא ששנת ב"ש ז"ש ה"ש הן פשוטה הן עיבור. ויום השני שמונין ימי החדש ממנו אינו חל רק באחד ימי אבגד"ו. ולפעמים הוא יום אחד והוא שנת ב"ח ג"כ ז"ח הן פשוטה או מעוברת וכן בשנת ה"ב פשוטה או ה"ח מעוברת. וכן רק בימי אבגד"ו

שאלה הוא זמן שמתחילין לשאל ותן טל ומטר בברכת י"ח. ולעולם הוא חל בחדש כסליו. ואנו נוהגים להתחיל הזכרתו בתפלת ערבית השייך ליום ששים מתקופת תשרי עד כאן. וכללא לזמן שאלה הוא דכמה ימים תפול התקופה אותה השנה בתשרי כך סך ימים חל שאלה בכסליו אח"כ. והיינו כשחדשי מרחשון וכסליו כסדרן או חסרין וסי' כ"ח ר"ל אז כחן שוה. אך כשהן שלמים אז תקדים שאלה יום אחד ממנין התקופה. סימן אחר וא"ד יעלה מן הארץ פי' לעולם יום שאלה ד' ימים אחר יום התקופה כגון אם יום התקופה ביום א' יהא שאלה ביום ד'. ואם תקופה ב' יהיה שאלה ה'. סימן אחר לעולם שאלה כ"ב (מימר"י חדש). והסימן ב"ך יברך ישראל: הלכות חנוכה

חנוכה הוא לעולם כ"ה כסליו ר"ל חנו כ"ה. ויום ראשון חל בכל אחד דימי שבוע מלבד ביום ג'. מנהג מהרי"ל שהדליק נרותיו מיד כשיצא מבה"כ כי אמר מצות נר חנוכה משתשקע החמה. ועוד הואיל דבני ביתי דרים בבית אחד אם אני מאחר שוב לא יהו אצלי ועכשיו הם באים אצלי לשמוע הברכה ולראות הדלקתי, כי הר הנז' היה דר בבית לבד עם הבחורים אצל בית אשתו הרבנית ובניה עמה בביתה. ולא היה נהנה מנכסי אשתו בחייה פרוטה ולא היה סועד עמה. רק פרנסי המדינה היו מספיקין לו נכסים להספיק בהן לומד ישיבתו. ומחיית הרב לגופו הרוב היה שכר שדכנות שהיה כותב ושולח מכתב ידו בכל המדינה לזווג בתולות ונערים כי כל הארץ היו מקשיבים לו ונתקיים בו התפארותו של איוב לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי אחרי דברי לא שינו ועלימו תטוף מלתי. והתחיל בהדלקתו בצד שמאל והיה פונה ומסיים בצד ימין לקיים כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. ואמר שהקשה אליו דודו מה"ר יעקב גלהויזי"ן מנין דין זה. דהא דאמר בגמ' כל פנות כו' נאמר על שעשה המצוה דרך הילוכו. כגון גבי זריקת הדם שהיה כ"ג עולה בכבש בדרום ופונה לו לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית כו' דאחוריו היה לצד הפתח ופניו כלפי שכינה במערב. אבל העומד במקומו ועושה מצוה מנלן דיפנה לימין. ואמר דתירץ לו ג"כ מעבודת כ"ג במס' יומא ס"פ הוציאו לו דאשכחן דעמד במקומו וזרק דרך ימינו. היה תוחב השמש למעלה מכל הנרות וסימן לשום שפלים למעלה. עוד סימן שרפים עומדים ממעל לו ר"ל ל"ו נרות חנוכה מלבד השמשי' שמדליקין בהן הם השרפים יעמדו ממעל הל"ו. הדליק על שמן זית והניחם למטה מעשרה מצד השמאל לכניסת חדרו דהיה לו מזוזה בימין דכן מצוה מן המובחר. ולא התחיל בהדלקה עד שסיים כל הברכות.