מהרי”ל (מנהגים) קטו

ואמר בשבת וי"ט אסור להחליפם. בח"ה מותר וגם להרבות על המים הראשונים אסור בשבת ובי"ט שרי כ"ש בח"ה ואם לא נתן הערבה במים קודם י"ט מותר ליתנן שם בי"ט. ז"ל אגוד' במסכ' סוכה סי' ל"ה ר' יהודה אומר בשבת מחזירין הלולב במים בזמן שהיו נוטלין בשבת בי"ט מוסיפין בח"ה מחליפין. הדס שהיו ענביו מרובין מן עליו פסול אמהרי"ל ענביו ר"ל הגרעינין שתולין בו וכמעט דומין לגרעיני פלפלין ולשון ענביו כמו ענבי גפן לכן טעות הוא בכל ספרים שכתוב בהן ענפיו בפ"א ואמר שראה כמה ספרים בטעות זה. אך לשון ענפיו אשכחן במקום אחר ענפיו חופין את בדיו. לולב בגימ' חיים רמז למי שקונה אתרוג עם לולב יפים זוכה לחיי עולם הזה והבא. נשאל למהרי"ל תינוקות שלא ידעו לברך מה דינם. ואמר שינענעו את הלולב ודים. על לולב שהיו עליו למעלה דבוקין ואח"כ נתפרדו והאמצעי שלם ושאל הח"ר מורקי"ל למהר"ש אם מיתקרי בכה"ג נחלקה התיומת ואמר לא להקפיד על זה כי דרכן של לולבין כשהן רכים נדבקים יחד וכשמתיבשין הם מתפרדין. מהר"ש התיר הושענות שהיו בהם ענפים ופסל הערבה שקורין (וועלוויר) אף להושענות, (מהרא"ק) אדם אחד היה לו לולב והדס א' מיוחד לעצמו בכל שנה ושנה פעם אחת שלחו לו אנשי עיר אחרת שלא היה להן לא אתרוג ולא לולב ובקשו ממנו לשלוח להן את שלו אמר מוטב שאני יוצא עם אותו של הקהל והרבים ג"כ יצאו ידי חובתן בשלי: אשנן כאיל תערוג. בדרשות הלכות אתרוג הלכות אתרוג

אמר מהר"י סג"ל כל אדם חייב להתחזק להיות לו אתרוג אל עצמו ואל יסמוך על של קהל שמא אין הכל בקיאין להקנות בקנין גמור עד שיצא ואנן בעינן לכם משלכם וגם אם יוצא בשעת הנטילה אכן כשאומר הלל אז עיקר נענוע דל"ו כחות אין לו לולב. וגם אם חל ראשון של סוכות בשבת דאז אין נוטלין. אל יאמר מאחר דנתבטל ולקחתם לכם ביום הראשון אין לי לחוש שוב מעתה. אכן מאחר דאנן נוהגין לעשות שני ימים דין השני כדין הראשון לכל חומרות. ברוך המקום וממלא שכר לכל מהדרי מצוה ולא יתנו לולב ואתרוג ביד הקטן להחזיקו בלבדן משום דהוא קונה ואינו מקנה. אך יחזיק הגדול עם אחיזת הקטן. דרש מהרי"ל דאסור בי"ט להניח האתרוג ע"ג שום בגד משום דמוליד בו ריח. כדאמר התם פ"ב דביצה כסא אשיראי ואמר שכן הוא בספר פרדס וא"ל ה"ר יוסף אושטרייכ"ר א"כ יהא אסור ג"כ להשימו על הנעורת פשתן המוכנים להן. א"ל שאני התם דכבר קלטו הריח. מהרי"ל היה פוסל לקנות האתרוגים הירוקים כלם ככרתי שקורין (גרינ"א) דשמא ישאר באותה צבע ואתרוג הירוק ככרתי פסול. רק אם במקצת התחיל להיות מוריקא ככרכום שקורין (געלפליכ"ט) התירה. נקב מפולש האוסר את האתרוג אמהר"י סג"ל דר"ל שמנוקב שרואים דרך הנקב מעבר לעבר. אתרוג הבוסר אמהרי"ל דהוא כפול הלבן. ור"ל קטנית שקו' (ערבי"ז). עלתה חזזית על פני רובו פסול אמהר"י סג"ל היינו הכתמים לבנים דנראו באתרוג. ויש מהן שבאין מן העלין או מענפי האילן ואינן פוסלין. אך סימן חזזית דפסול היינו שהן גבוהין והאתרוג שקוע ביניהן. מהרי"ל היה אוסר בהושענא רבה אתרוג שנשכו עכברים. ובדוחק היו ניכרים בו שינים: הלכות שבת בראשית שבת בראשית הוא סמוך בכל שנה אחר הסוכות ונקרא כן על שמתחילין לקרא בו בראשית. ומנהג (בריינוס) כשמגיעין בנשמת עד מי ידמה