מהרי”ל (מנהגים) קיג

בראשונה. וכן יעשה לעולם כל אימת דבעי ג' ספרי תורות וליכא אלא שנים (במחזור ויטר"י) כתב שיש לומר קדיש אחר ס"ת ראשונה וקדיש אחר ס"ת שנייה ואנו נוהגין שמוציאין ג' ספרי תורות ואומר קדיש אחר השנייה. כשקורין שני ס"ת כשנותנין לו השנייה לקרות אינם פותחין אותה ואין נוטל המפה עד שגללו הראשונה במפה. והנוטל ס"ת נוטה על זרועו דימין שנא' מימינו אש דת לעו. עכ"ה הג"ה) שאלו לרש"י מי שאין לו לולב להקיף בו $ מתנת יד כמנהג בכל רגל האחרון. עיין לעיל בסדר תפלת של פסח: (בפרנקפורט) א"א תחנון מאסרו חג עד אחר ר"ח חשון: (הג"ה) באשיר"י בפ' ואלו מגלחין דף מ"ד. ובניהן כל החדש מערב י"כ עד ר"ח חשון מצדיקין דרך הליכה: $ צריל להקיף או לא. והשיב א"צ להקיף דהא שבת אין מקיפין דאין נוטלין הלולב. ה"נ לא שנא. שוב מצאתי וז"ל יחיד צריך ליטול ערבה ויאמר הושענות כו' ויוצא ידי חובתו וא"צ להקיף לפי שאין מוציאין ס"ת בפחות מעשרה כי לדוגמת המזבח אנו מקיפין לס"ת. עכ"ל מהרא"ק. נשאל למהרי"ל אם יכולין כהן או לוי להיות חתן תורה או חתן בראשית. והשיב דכל פוסקים התירו לבד הג"ה מרבי' פרץ בתשב"ץ. ומי יכניס ראשו לפלוגתא אכן העיד על אביו מהרמ"ו סג"ל שהיה בכל שנה אחד מן החתנים. באיסרו חג אין אומרים למנצח ואין נופלין לתחינה: האיר הלב בהלכות לולב

אמר מהר"י סג"ל בעוסקנו לפניו במסכת סוכה נקיטו האי כללא בידכם כל היכא דקאמר בגמ' לולב ר"ל כפות תמרים שקורין (פולמ"א) לבד והיכא דקאמר הושענות ר"ל כל הארבע מינין דלולב. והספר קראם הושענות משום שמנענעין אותם בשעה שאומר הושענות: נשאל למהרי"ל $ (מנהג מהר"י סג"ל) בנענועות לולב מפורש לעיל: $ אמאי נוטלין ס"ח גבעולי דערבי נחל ללולב והשיב כמנין לולב ס"ח. ורומז כל המקיים מצות לולב כאילו קיים כל התורה שנרמז תחילתה וסופה לולב, "ב דבראשית "ל דלעיני כל ישראל "ו תחילת ויקרא "ל דלבסוף ספר דברי הימים שהוא סיום כ"ד ספרים הרי לולב וכן איתא נמי במהרא"ק. וג' אגודות נגד ג' אבות ע"א. ס"ח גבעולים של לולב וג' אגודות הרי הן ע"א כנגד ע"א סנהדרין

אמר מהר"י סג"ל אם ניתרו אגד הלולב $ (במהרא"ק) לולב ס"ת קנה כמנין לולב ונ"ל דוקא שתים ואם עשה יותר איכא בל תוסיף. וכן יסד הפייט שתים. אם יש דבר כרוך על ההדס יסירנו ויזרקנו: $ בי"ט אין לאגדו שנית אך יכרוך האגד סביב סביב בלי קשר ויתחוב בנתים כאשר אוגדין את הירק. צריך להחזיק הד' מינין דרך גדילתן לכך יזהר בההדס להתיר אגודתו לראות אי מונח כתיקנה כי הגוים לפעמים נותנין עוקצו של זה לצד עיקרו של זה. וגם כופפין ראשם לתווך כדי שלא ינשרו העלין ואז לא מונח כדרך גדילתו אך יזקוף ויפשוט ראשי הגבעול ויניח' כולן כדרך גדילתן. בימי מהר"י סג"ל במדינת ריינו"ס דלא שכיח שם שום הדס אך אותן שמביאים הסוחרים באגודות אגודות עם האתרוגים שמביאין לשם ממדינת צרפת. מימי לא שמעתי שהקפיד הרב הנז' להתיר אגודת ההדס לסלק מתוכו הדס שוטה שאסרו חכמים שלא יהיו רק ג' עלין בקן אחד והן משולשין. אך נטלו האגודה כמו שהיא רק אמר להתירו ולראות שיהיו מונחין כולן כדרך גדילתן וגם לא כפופים כדפי' בפנים גם לא איפשר לבדוק כל האגודה אחר הכשר העלין מאחר דיבש כ"כ ינשרו כל העלין. נושאים אתרוג ביד שמאל והלולב בימין ואמר מהרי"ל איטר יד ימינו יטול הלולב ביד שמאלו דהיא נחשבת ימינו. וכ"כ באגודה וכן יש בא"ח. ואמהר"י סג"ל האי סימנא נקוט בידך שיהא דומה לך כאילו תפילין ולולב בורחין זה בפני זה ולא לחברם יחד. והאיטר מניח את התפילין בימין של כל אדם דהיא שמאלו והלולב בשמאלו דהיא ימינו. צריך לברך מעומד משום דילפינן דכוותיה תלתא לכם אינון. לולב ציצית עומר. וסימן עצת ה' היא תקום. בלולב כתיב ולקחתם