מהרי”ל (מנהגים) קיב

זמן על הלולב. ראשון של סוכות וכן בשני $ אם חל יום ראשון של סוכות בשבת אומרים זמן בשני:$ קורין בחד ענין בסדר אמור שור או כשב כו'. לאלהים אני ה' א'. עבודה לא תעשו ב'. אני ה' אלהיכם ג'. תשבתו שבתכם ד'. ואל בני ישראל ה'. ואם הראשון בשבת חולקין לז'. המוציא אתכם א'. עבודה לא תעשו ב'. מושבותיכם ג'. אני ה' אלהיכם ד'. שבתכם ה'. תתנו לה' ו'. אל בני ישראל ז'. למפטיר קורין ובחמשה עשר שני הימים. בראשון מפטיר בתרי עשר הנה יום בא לה' ביום שני מפטיר במלכים ויקהלו על המלך שלמה. בח"ה ראשון של סוכות אין מוציאין רק ס"ת אחת וקורין בפנחס כהן ביום ב'. לוי ביום ג'. ישראל ביום ד'. לרביעי חוזר למעלה ביום השני וביום השלישי וזה הכלל לעולם ספיקא דיומא והיינו דאתמול ודהיום קורין עם האחרון. בהושענא רבא ראשון יום ה'. שני יום ו'. שלישי יום ז'. לרביעי חוזר וקורא ביום ו' וז'. הג"ה מצאתי כתב שבהושענא רבא אחרון קורא ביום ו' וז' שכן ספיקות היום בח"ה ואי אפשר שמתחיל לקרות וביום הששי כהילוך ימים הראשונים שא"כ נמצא לוי קורא ביום שמיני שהוא קודש היאך ראוי לקרוא קודש ביום שהוא חול אלא מוטב לנו לדלג הסדר שיתחיל כהן פרשה אחת למעלה ויכוין שלישי לקרא וביום השביעי ולא לעשות על ידי קריאתו את הקודש חול וכל המשנה ידו על התחתונה. כללא הוא כל י"ט שקורין בו איש כמתנת ידו מזכירין נשמות ואומר אב הרחמים

שמיני עצרת הוא לעולם כ"ב תשרי ואינו חל אלא באחד דימי בגה"ז יוצר אום כאישון ואין בו לא אופן ולא זולת וקורין בסדר ראה כל הבכור והפרשיות עיין לעיל בתפלת של פסח. למפטיר קורין ביום השמיני עצרת ומפטיר במלכים ויהי ככלות שלמה בפיסקי בשם ר' חננאל בשמיני עצרת לאחר קריאת התורה וקדיש מיד אומר ש"צ בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם ושוב פותחים כולם ומתפללין גשם והכי נהגינן

שמחת תורה לעולם כ"ג תשרי ואינו חל אלא בא' דימי אגד"ו יוצר אשרי העם שלו ככה בניגון אור ישע. אופן וזולת ולא שום קרובץ. קודם הוצאת ס"ת אומר ש"צ אתה הראת. וצבור עונים אחריו כל פסוק ופסוק. כשמגיע כי מציון תצא כו' מוציאין כל הס"ת ואת שיקראו בראשונה וזאת הברכה מחזיק ש"צ בידיו ואומר גדלו. וציבור רוממו. אנא ה' הושיעה כו'. וגומר הפסוקים בראשונה ופותח ש"צ קול רם על הכל. ברוב מקומות קורין כל הצבור בסדר וזאת הברכה וכופל ומשלש עד מעונה אלהי קדם להספיק לכולן. ולבסוף קורין כל הנערים. אכן מהרי"ל היה נוהג לקרא רק לששה גוברין וזאת הברכה עד ועזר מצריו תהיה א'. כתפיו שכן ב'. אלפי מנשה ג'. עם ישראל ד'. ובגאותו שחקים ה'. ואז אומר רשות לחתן תורה ומסיים אליו מעונה אלהי קדם. ואח"כ רשות לחתן בראשית. וקורין לו בס"ת שנייה מבראשית עד ברא אלהים לעשות. ואומר חצי קדיש. כללא הוא דא"א קדיש לס"ת עד דקראו וסיימו מנין חובת היום. למפטיר קורא בס"ת שלישית בפנחס כדאתמול ומפטיר בריש יהושע ויהי אחרי מות משה עד רק חזק ואמץ וז"ל מהרא"ק בליל שמחת תורה פונין מן הסוכה. אבל ביום אין לאדם לצאת מן הסוכה. לקריאת חתן תורה אומר מרשות וקורין מעונה אלהי קדם. גם החתן בעצמו קורא ולכל היד החזקה עד סוף סידרא ואז מביאין ס"ת שנייה לחתן בראשית ואומר מרשות אחר והחתן מתחיל בראשית וגו' וקורא עם הקהל ויכלו. ושם מתחיל ש"צ בקול רם עד אלהים לעשות. קדיש. ומביאין ס"ת שלישית וקורין למפטיר כדאתמול. ויפטיר $ (באשכנז פונין מסוכה בשמיני עצרת אחר הסעודה דשחרית כדפי' לעיל):$ אחרי מות משה (הג"ה. ואי ליכא אלא שני ספרי תורות קורין בראשונה וזאת הברכה ובשנייה בראשית למפטיר חוזרין וקורין