מהרי”ל (מנהגים) קיא

וכן אך תענה אמונים. וכן אז בעיני. וכן אומץ ישעך. אלו שלשה אומר הצבור כולן. וש"צ אומר כל חרוזה אחרונה שלהן. לסוף עונין צבור קול מבשר. וש"צ כופל וצבור משלשין. הושיעה את עמך קדיש. מהרי"ל היה נוהג ליטול האתרוג להפך פטמתו למטה ועיקרו למעלה עד שבירך כדי להחשב הברכה עובר לעשייתה. וכן אשכחן דעבד הכי מהר"ם. ולאחר שסיים הברכות הפך האתרוג כדינו פטמתו למעלה ועיקרו למטה כדרך גדילתו והתחיל לנענע וכך היה סדר הנענועין דמהר"י סג"ל הוליך והביא ג"פ לפניו כלפי מזרח ואח"כ ג"פ לימינו לצד דרום, ואז נשאר עומד במקומו ופניו למזרח. והרים את הלולב על כתיפו מאחוריו נגד מערב ג"פ. ואח"כ לשמאלו לצד צפון ג"פ. ואז היה דוחפו לפניו ג"פ. ואח"כ היה משפיל ידיו עם הלולב למטה ג"פ. ולא דחף ראש הלולב נגד הקרקע אך השפיל ידיו עם הלולב סך הכל ל"ו כחות בהולכה ובהובאה ובכל הנענועים פניו כלפי מזרח. אך הפך ידיו עם הלולב נגד הרוחות. ולא פירד יד ימינו שבה הלולב מיד שמאל שבה האתרוג וכן באמרו הושענות לא פירד את הלולב מן האתרוג ואז היה מנענע נענוע אחד לה' רוחות ולא למטה. במרדכי הגדול כתב אם מילה חל בהושענא רבא יש נוהגין כשמגיע ש"צ בהושענות בסוף חרוזה אנא הבט לברית אז אומר פזמון זכור ברית כסדרו שנוהגים בכל זמן ואח"כ מסיים חרוזה דאנא הבט

מעשה במגנצ"א בהושענא רבא השכימו הצבור ובראשם מהרי"ל והיו סבורין שעמוד השחר עלה ושגגו שעדיין היתה הלבנה זורחת בתקפה. והיו מעטפין טלית והניחו תפילין וסיימו את פסוקי דזמרה ואח"כ החשיך והמתינו כמעט שעה עד שעלה עמוד השחר. וערב ר"ח מרחשון אח"כ צוה וגזר מהרי"ל לכל הקהל שיתענו על שאמרו פסוקי דזמרה והניחו טלית ותפילין בלילה. ואמרו ג' סליחות וקרו ויחל כדין כל תענית צבור. אמר מהרי"ל מה שש"צ פונה לשמאלו מארון הקודש לסבב המגדל וכן עושין אחריו כל העם והלא אמרי' כל פינות שאתה $(כשאירע מילה בהושענא רבא אומרים זכור ברית באנא אזון לפני אנא הבט לברית טבעך): $ פונה לא יהו אלא דרך ימין הכא שאני דחשבינן אחר ספר תורה שמחזיקין על המגדל בשעה שמסבבין ונמצא דצד ימין הוא דאם בא לעלות למגדל והיה פונה אז מלעלות היה פונה לימין כדרך שמסבבין ודוק מנהגי מהרא"ק י"ט בשבת א"א במה מדליקין גזירה משום י"ט שחל בע"ש דאין מעשרין ואין מערבין בי"ט. ונ"ל משום זה אין להניח מלומר שלא תחלוק בין זאת לשאר שבתות והרי תקון תפלה כך היא דפריך בירושלמי אמרי' אסור לשאל צרכיו בשבת ומשני טופס ברכה כך היא. ועוד ברכה מעין שבע תוכיח שלא נתקנה אלא משום עם שבשדות ועוד הרי בשאר ימות השנה כשאומר במה מדליקין כבר חל שבת ואסור לעשר ולערב אפ"ה אמרינן. ועי"ל משום דאין מדליקין בשמן שריפה בי"ט. ועוד שייך עירוב כגון עירובי חצירות כדאמר תלמודא שאין אתה אוסרו בדבר המותר וגם תורם ונותן עיניו בצד זה. ומטבילין כלי אגב מימיו לטהרו. חיים פלטיאל. והכי נהגינן דוקא כי חל י"ט בע"ש לא אמרינן וכי חל י"ט בשבת אמרינן הכי אמר רב פלטיאל שצריך לברך על נטילתו של לולב שכל מצוה מברך עובר לעשייתה חוץ מן הטבילה, ועיקר מצות לולב הוא הנענוע קודם שיתפוס הלולב יברך כדאמרי' בירושלמי האי דמברך מקמי דמטי לידיה צריך לברך תניינות ונ"ל אדרבא צריך לברך טרם שיתפוס הלולב דזהו עובר לעשייתה. וההיא דירושלמי מיירי דלא אתי אותו דבר לידו כל עיקר דעלי' מייתי האי מאן דנסיב עגולא גופא ונפל מידו דהא פריך עלה מאמת המים חיים פלטיאל. ויקיף המגדל פעם אחת כדאי' בירושלמי בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת. ועכשיו החזן עומד כמלאך השם צבאות וס"ת בידו והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח והוא סמך על מנהג שלנו. אם ראשון של י"ט בשבת א"א ויתן לך. א"א בשני