מהרי”ל (מנהגים) קט

אמאי האריך רש"י ושאר פוסקים במס' סוכה ועירובין יותר מבשום מסכתא והשיב לו לפי שדיניהם רחוקים מדעת הבריות כגון גודא אסיק גודא אחית ודין לבוד ודופן עקומה ולחי וקורה שמתירין את המבוי והרבה כה"ג אשר קשה לדעת סברתם ולהכי חזרו הפרשנים להבינם ולהשכילם לכל. אמר מהרי"ל מה שנוטלים הנערים ערבה ומבעירין אם בשמחת תורה מנהג יפה הוא לשמחת י"ט ולית ביה משום סתירת אהל אם סותרין בנין הסוכה דלא מתקרי סתירה לחייב אף הסותר על מנת לבנות וגם ההבערה אינה אסורה אע"פ דלא לצורך היא דאין בה איסור דאורייתא משום דאנו בקיאי' בקביעות ירחא וי"ט ראשון מלבד דאורייתא ומנהג אבותינו בידינו לעשות בי"ט שני ועוד דאין עושין זאת כי אם הקטנים ואין אנו מצווין להפרישן כמו קטן האוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישן. וכן התיר מהר"ם לקטנים לשתות יין של קידוש בבה"כ אע"ג דאין קידוש אלא במקום סעודה אבל בני מצוה שלא כדין שעושין זאת לסתור ולהבעיר האש וכן אמר שאביו מהר"מ סג"ל היה מוחה בימי בחורותיו בידי שלא יסתור שום סוכה ולא יבעיר האש בשמחת תורה אמהרי"ל שכתב רא"ם שאין לצלות תפוחים בהושענא רבה עם ערבה וההושענות שנטלו בשעה שאמרו הושענות בתפלה דאיתקצאי למצוה אכן מחזיקים אותם וגם ערבות הלולבין להסיק בהן התנור שאופין המצות בע"פ. דהואיל ואיתעביד בהן חד מצוה נעביד בה עוד אחרת ואינם איתקצאי למצוה מליהנות בהן רק באותו יום לחוד ואמר אע"ג דנזרקי' ערבות של ההושענות אסור לזלזל בהן כגון לדרוס עליהם אך ומרים אותם לעשות בהן עוד מצוה כדפי' לעיל. נשאל למהרי"ל אמאי קונין מצות בשמחת תורה והלא י"ט הוא והשיב מצוה מותר לקנות בי"ט. וכ"ת מ"ש מס"ת ותפילין דאין קונים בי"ט שאני התם דעדיין הם לפניו כל שעה לקנותם והמצות האידנא הן שעתן. ועוד צורכי רבים הם שקונין המצות ומתירין בי"ט

דרש מהר"י סג"ל הא דאמרי' המבזה המועדים אין לו חלק לעה"ב מיירי בעושה מלאכה אפי' בח"ה אע"פ שיש מלאכה מותרת היינו דוקא דבר האבוד. ומטעם זה מותר לקנות בח"ה דסוכות או ליקח בחובות משום דהוי כמציל מידם ומטעם זה יזהר כל אדם לתקן את חביותיהם קודם י"ט דבמדינת (ריינוס) רוב פעמים עת הבציר בימי הסוכות. וגם חכמים לא התירו לקנות יין במועד כ"א צורך בני ביתו לשתיית השנה אבל ליקח יין להרויח בו למכור ולמזוג לא התירו דהוי כפרקמטיא שהיא אסורה במועד אכן הקונה כל יינן קודם המועד הרי זה משובח. ואם השנה היא שהכל סבורים שיתאחר הבציר עד אחר המועד ומתוך כך לא תיקן את חביותיו קודם המועד ופתאום נתרבו גשמים ונתבשלו הענבים ובוצרים במועד רשאי לתקן חביותיו. אבל אם כיון מלאכתו במועד אין מתירין לו בשום פנים. מהרי"ל היה אוסר ליתן חבית ע"י גוי בי"ט להוליכו לכפר: הלכות תפלה לשם ולתהלה. סדר הלכות תפלה

בסוכות ובשמיני עצרת מתחיל הש"ץ הגדול וכן בשמחת תורה. $ כן נוהגין בק"ק פראנקפורט ואומרים אל נא בב' ימים. א"א זמן אלולב ביום ב' אא"כ כשחל יום ראשון בשבת. אז אומרים זמן אלולב ביום ב':$ אז אומרים זמן אלולב ביום ב': אכן בק"ק דמגנצ"א מתחיל בשמחת תורה האל בתעצומות כמו בשבועות שנתנה התורה וחוזר אל ההודאות וכן לעלם ולעלמי עלמיא וכופל לעילא. קרובץ ביום ראשון ארחץ ובשני אוימתי בשבת דחש"מ יוצר את השם הנכבד ולא אומר אופן ולא זולת. וא"א צו"ץ ולא ויהי נועם ואומר ויתן לך קהלת אומר בשבת דח"ה ומברכין עליו על מקרא מגילה. ואם אין שבת בח"ה אומר