מהרי”ל (מנהגים) קו

שתמוה לו היאך מותרים אותם גגים העשוים כמין צריף להוריד ולהעלות בי"ט והא יש אוסרים להניח את הטבלא על רגליה ולפרק מעליהן אחר שאכלו בשבת דדומה לבנין וסתירה. אמהר"י סג"ל כשמסככין הסוכה על הלטי"ש של בית אין לחוש אי רחב בנתים פחות מג' טפחים דלא אמרי' כה"ג לבוד להאסר משום דסכך כשר מתרבה עליו ומבטלו. אמר אחד לפני מהרי"ל איך שהיה לו מדלית דגפנים בחצרו והסיר את הגפנים לצדדין מן המדלית ונשארו בדי המדלית קשורים במחיצות ועשה סוכתו תחת בדי המדלות וזקף ערבה מן סכך הסוכה עד בדי המדלית לערבבם יחד להיות נחשב כא'. כ"כ בסמ"ק בשם ה"ר יחיאל מפרי"ז על מי שסיכך תחת גגו. ואמהר"י סג"ל דלא היה צריך כ"כ דדוקא גבי לטי"ש העשוין לשם בית הצריך לערבב אבל האי לא נקשרו הבדים כ"א להעמיד את הגפנים. אמר מהר"י סג"ל הפירות שתולין בעטרה לנויי סוכה לא מהני בהן שום תנאי ליהנות מהן בחג משום דאין אנו בקיאים להתנות כראוי. ואם נפל מהן בחג אם יכול להחזירם למקומם בחול המועד אז יחזיר ואם לאו ישמרם עד אחר החג ואז מותרין לאכול. ואותו תנאי שאמרו חכמים דצ"ל איני בודל מהן כל בין השמשות אמהרי"ל דה"פ דיעמוד אדם בשעה בין השמשות בהכנסת קדושת י"ט ויאמר כל בין השמשות הללו איני בודל מהן ואז נמצא בהכנסת י"ט לא חל קדושת י"ט עליהם ליאסר בהנאה וכיון דבשעת הכנסת י"ט לא חל שוב לא חל כל הימים. איתמר נויי סוכה המופלגים ממנו פרש"י ר"ל מרוחק מן הגג ארבעה טפחים רב נחמן אמר כשירה רב חסדא אמר פסולה. אמהר"י סג"ל דהוא נזהר בדין זה לתלות הנוי סמוך לגג הסכך למען שלא יהא נדון משום סכך תחת סכך ויפסל. ורוב העולם מרחיקין את הנוי מן הסכך יש דעות שמכשירין משום שאותה עטרה שעושים לנוי חמתה מרובה מצילתה ולא מצי פוסל דלא מיתקרי סכך אלא אם כן צלתו מרובה. ויש בני אדם שוגים ומרבים לתלות כמה מיני פירות בעטרה לנוי עד שיהא צלתה מרובה ולהכי מוטב יותר לקרבו סמוך לסכך דאז לא קרוי סכך בפני עצמו גם אם צלתו מרובה ומעצי סוכה על כרחיך יבדל מהם משום סתירת אהל ואסורים ליהנות מהן. ויזהר שלא יהנה מהן מאומה בחג אפי' ליטול קסם כדי לחצות בו שיניו או להפוך בו בביצה וכ"כ מהר"ם וכן הוא בדרשות מה"ר חיים מווינא ואפי' מדפנות משום דאיתקצאי למצות השם כל שבעה נשאל אצל מהרי"ל על תפוח שנפל מנוי סוכה. והשיב בשבת ובי"ט אסור לטלטלו ובח"ה יחזירנו לעטרה כבראשונה. ואם נפל באיסרו חג שחל בשבת אסור לטלטל כמו בשבת של סוכות אמהרי"ל מה שאומר העולם שצריך לסכך הסוכה עד שיהו כוכבים נראין דרך הסכך ודאי יש פוסקים כן. אכן שמע מרבו מהר"ש ז"ל שהיה מסכך הסכך עב ביותר משום דאי איפשר לסכך כ"כ שלא יהא נראה מתוכו דרך הגג בשום מקום. גם אם אין רואים בלילה מ"מ ביום רואים כמה חורין וסדקין בכמה מקומות. אמהרי"ל יהודים שעושין יין בחג בין הגוים ואין להם סוכה. שמע מרבו מהר"ש שאז ילכו לאכול תחת הסוכות שעשו הכפריים מפני החמה בחצריהם והם עשויים לצל ויש להם לכל הפחות שתי מחיצות וטפח. אכן אם יוכל לעכב אכילתו עד שיבא לסוכה כשירה הרי זה משובח אמרי' במס' סוכה שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את ר' אליעזר כגון אני שיש לי שתי נשים אחת בטבריא ואחת בציפורי מהו שאצא מסוכה לסוכה. א"ל לא שאני אומר היוצא מסוכה ביטל מצוה הראשונה ואמרתי לפני מהרי"ל והיאך אדם רשאי לאכול בסוכת חבירו ומניח את שלו. שמא הא דאמרינן ביטל מצוה הראשונה דוקא במי שיש לו ב' סוכות. ואמר מהרי"ל האוכל עם חבירו בחג יכול לקיים ג"כ מצות סוכתו לאכול בה כזית. שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה אמהר"י סג"ל זהו דוקא אי לא איפשר למיעבד תרווייהו ואי יכול לקיים ג"כ מצות סוכה יעשה. דכה"ג בעי התם אטו אם מעוטף בטליתו ותפילין בראשו וקורא ק"ש ורבו