מהרי”ל (מנהגים) קג

צריכה לבא בזבול טרם נפיחותה באדם. אמהר"י סג"ל שיש לומר ועקדת יצחק לזרע יעקב כדאמר קרא כי ביצחק יקרא לך זרע. מהרא"ק במנחה בשבת די"כ א"א ואני תפלתי ואל יאמר שלום רב. וה"מ דאין סמוך לערב וכ"כ בהלכות רב אחאי גאון ודוקא כשהמנחה סמוך לנעילה. אכן אם עוד היום גדול אין לישא רק לומר שים שלום בכל ד' קדושות אומר קדושה רבה ואדיר אדירנו עכ"ל. נוהגין לומר סליחה דרבת צררוני ג' פעמים בי"כ וכן באגודה: סדר נעילה

אחר סיום תפלת מנחה קדיש שלם. ואח"כ אשרי ובא לציון חצי קדיש ומתפללין צבור כמו ליוצר עד הנסתרות והנגלות אתה יודע ואז במקום אתה יודע רזי עולם אתה נותן יד לפושעים כו' כי א"א על חטא. וחתמנו בספר החיים. וכן בכל מקום כתיבה אומר חתימה ואומר הצבור עמו לשון חתימה בקול רם. מסוד כמו בשאר תפלות קרובץ אב ידעך קדושה קרבוני אליך נשואות כבמוסף וכמנחה. ותערב בנעילה כמו במוסף ולא בשום תפלה יותר. כהנים $ לנעילה עולין דוכן ואומרים ותערב. ואומרים אבינו מלכנו אפילו בשבת. ואומר קדיש שלם. ואח"כ "פ ה' הוא האלהים ופעם א' שמע ישראל. ואח"כ תוקעין תקיעה פעם א': $ נושאין כפיהם גם אם מושך יותר בלילה כדפי' לעיל וחתום לחיים טובים בני בריתך דוקא בנעילה כדפי' דרש מהר"י סג"ל כשחל יום כפור בשבת מזכירין שבת בכל התפלות מלבד בתפלת נעילה. יחיד אינו מזכיר שבת באתה הבדלת הואיל דסיים תפלתו כבר אבל ש"צ שקובעו תוך תפלתו יזכיר נמי שבת וכן נהג מהר"י סג"ל. אבינו מלכנו חתמנו. בנעילה אומרים כל הפזמונים חרוזה ראשונה ואם שבת אומר המבדיל בין קדש לחול חרוזה הראשונה וכן באגודה. אחר הפזמונים בנעילה אומר במגנצ"א שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ש"צ פעם אחת והצבור עונים אחריו פעם אחת. ואמהרי"ל דמנהג יפה זה לפי הגמ' פ"ג דמגילה הא דאמר מילתא ותניא קאי על הא דאמר לעיל מיניה משתקין אותו היינו כשאומר תיבה אחת וחוזר וכופלה פעם אחרת. ולא נהירא מנהג המקומות שאומרים שמע ישראל ג"פ. והאומרים ג"פ מפרשים לשון הגמ' דקאי אהא דאמר לעיל מיני' מגונה הוא היינו באומר תיבה פעם אחת וכופלה. ואמהר"י סג"ל דמ"מ נראה דאין לכפול דנהי דאיסור ליכא מ"מ מגונה איכא והא די"א ה' הוא האלהים ז"פ אין לחוש דהוא לשון הקרא ועוד דאין לחוש כדפסק הסמ"ק שהוא סי' לסילוק שכינה שמסתלקת ועולה למעלה מז' רקיעים שנא' עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר אלמא אחר השופר עלייה $ (וכן במהרא"ק דבצרפת אומר ה' הוא האלהים ז' פעמים ושמע ישראל פעם אחת דהאומר שמע שמע משתקין אותו: $ וסילוק. אחר שאמר שמע ישראל אומר ש"צ בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וצבור אחריו ומשלשין כן. ש"צ ה' הוא האלהים וציבור אחריו והולך ומרים בכל פעם קולו יותר מבראשונה עד ז"פ לש"צ וז"פ לצבור וגו' קדיש ואח"כ תוקעין תקיעה א' פשוטה אף ע"פ שעדיין לא הבדיל בתפלה משום דחכמה היא ואינה מלאכה וכן בא"ח גם תקיעה פשוטה היא בלא טורח דעדיין גם הוא מורגל בה מתקיעת ר"ה ובקל יתקע וכן במהרא"ק. ואמהר"י סג"ל שבתקיעה זו מראה שהוא י"ט ולהרבות בסעודה בזה הלילה ונכנסים ימי שמחה שהיו מחנכין המזבח ועוד בת קול מכרזת ואומר בא צאי י"כ לך אכול בשמחה לחמך

במוצאי י"כ אחר התקיעה פותח ש"צ או היורד במקומו ואומר בקול נעים והוא רחום וגם מסיים ש"צ בוהוא רחום ה' הושיעה כו'. ונשאל למהר"י סג"ל מ"ש משאר השנה והשיב משום דכל היום בקשנו שיושיענו ברחמיו וכן מסיים הושיעה כו' מתפללים ערבית במוצאי י"כ כשאר מי"ט לומר אתה חוננתנו. אמהר"י סג"ל במוצאי י"כ אחר שסיימו ערבית מוליכין את נרותיהן דלוקים לביתם כדי שיבדילו לאור ששבת.