מהרי”ל (מנהגים) קב

בשלהי פ"ק דיומא אשר בשלשה רגלים נתמלאה העזרה בקרות הגבר. ואמהר"י סג"ל דנראה לו לישב דבשלשה רגלים היו משכימין כל כך לבא שעדיין לא היתה שעת קרות הגבר מגיע עד שנתמלאת העזרה משמע קודם קרות הגבר אבל הכא יסד בקרות הגבר משמע בשעת קרות הגבר ולא קודם. אמהר"י סג"ל שראה טעם במדרש ילמדנו מפני מה שאין מנהג במגנצ"א לומר ביה"כ סליחה. אבל אנחנו לפי שנתיסד בה שהכתונת של כ"ג היה מכפר על עון כלאים בסליחה דאיך אשא ראש יסד הפייט בטלו הפייסות בצום המובחר. ר"ל שאין גורל בין הכהנים רק כ"ג עשה כל העבודות של היום משא"כ בשאר ימות השנה שהיו מגרילין ביניהם מי שוחט מי זורק כדאמר פ' אמר להן הממונה. ואמהר"י סג"ל שקשה לו על הפיוט דאמיץ כח דיסד עלצו תרום דשן בפיוט ראשון א"כ משמע שתרומת הדשן כשרה בכהן הדיוט מי שנפל עליו הגורל ואמר דנראה לו בפיוט דאיך אשא סבר ליה בגמ' דיומא שאין עבודת היום כשרה כי אם בכ"ג ופייט דאמיץ כח ס"ל כפי' ריב"א דפי' ריש פ"ק דיומא דתרומת הדשן הוי עבודה בכהן הדיוט. ואין להקשות אמאי נקט הפייט את ג' הפייסות האחרות הלא לא היו כשרות אך בכ"ג אף לריב"א זה לא קשה דנקט סדר התנא דהתם ונ"ל דצ"ע שם איך מישב ריב"א לשון הגמ' דלעיל אמרי' פ"ק דיומא שטן ביום הכפורים לית ליה רשותא לאיסטוני ממאי אמר רמי בר חמא השטן בגימט' שס"ד הוי. והני יומי אית ליה רשותא לאסטוני, ביום הכפורים לית ליה רשותא. אמהרי"ל שכתב ברוקח דהיינו דוקא אותן עבירות שנעשו ביה"כ אבל עבירות שנעשו כל השנה מקטרג עליהן נמי ביה"כ. נשאל למהר"י סג"ל מפני מה א"א אין כאלהינו ביה"כ כמו בשאר י"ט והשיב דעיקר טעמא של אין כאלהינו משום מאה ברכות דחייבים לומר בכל יום. ובשבתות ובי"ט א"א רק ז' של י"ח דתפלה ונתייסדו באין כאלהינו י"ב אמן. "אין "מי "נודה כל אחד ד' פעמים. ואח"כ ברוך אתה והוי כאילו אמר ברוך אתה "אל "מלך נאמן י"ב פעמים ואינך ז' הרי י"ח ברכות עם ברכת המינין י"ט וכן הוא במחזור ויטר"י. אכן בי"כ אומר בלא"ה אהללך בקול רם ובו איתקנו י"ח ברכות ועוד דאין כאלהינו נגד קרבנות איתקן וביה"כ מביאין הרבה קרבנות. כשחל י"כ בשבת א"א אבינו מלכנו רק אחר נעילה ואם בחול אומר ג"כ ליוצר ולמנחה

סדר מנחה לאחר שסיימו קדיש שלם אחר תפלת מוסף מוציאין ס"ת וקורין הפרשה של מנחה. והיה ראוי לומר מקודם אשרי ובא לציון כשאר כל רגלים אך מאחרין עד סיום תפלת מנחה להפסיק עמו בין מנחה לנעילה. מהר"י סג"ל היה מנגן הקריאה דשחרית ודמנחה כלמידת הנערים שקו' (שטובן טרופא) קורין עריות שבאחרי כמעשה ארץ מצרים כו' עד וחי בהם א'. הגר בתוככם ב'. השלישי קורין יעמוד מפטיר עד אני ה' אלהיכם. היה $ (וכן נוהגין בק"ק פראנקפורט): $ קורא מהרי"ל בפ' תבל הוא מלאפו"ם. וא"א על הכל. ולא על התורה. כראב"ן בהג"ה במיימון ולא כרוב גאונים הנזכרים שם. ואמהרי"ל מי שבירך לקהל במנחה כמו שעושין במגנצ"א בכל תענית צבור א"א קדיש במנחה אחר הקורא דהא אומר מיד קדיש קודם תפלת י"ח. ומפטיר נבואת יונה ויהי דבר ה' חצי קדיש אחר חזרת התורה תפלה למנחה כמו ליוצר. ש"צ מסוד חכמים ומסיים כמו ביוצר. ומוסיף קרובץ איתן הכיר במנחה אמר מהר"י סג"ל על חטאים שאח"ע כרת וערירי. ולא בשום תפלת יוצר. קרובץ בקדושה אליך עינינו כבמוסף אין נשיאות כפים במנחה. מימי לא שמעתי מהרי"ל אומר אבינו מלכנו במנחה. כשמסיים ש"צ במנחה יעלה ויבא עונין הצבור אחריו אל מלך יושב וש"צ אומר ויעבור. ואומר סליחות כסדר המקום. אמהר"י סג"ל שהקשה ברוקח על מה שיסד הפייט דאמיץ כח במוסף טוהר בשם מזבולך. והלא ערבית הוא מקום הנשמות אשר עתיד לבראות. ותירץ דאיתא במקום שהוא כתוב דכל נשמה