מהר"ף צט

וכדאי הוא הרא"ש לסמוך עליו בשעת הדחק: ודע דבתיקון הטלאי אתה מרויח עוד ענין אחר והוא אפילו אם היה שהקרע עבר על האותיות ונפסדו צורתן יש תיקון בזה שאחר שתקריב שתי שפתי הקרע זה בצד זה על נכון ותטלה העור מאחורי היריעה ותדביקנו. ולאחר שייבש הטלאי יפה חגרו. האותיות שנחלקו אם אין שם שאינו נמחק ותחזור ותכתבם שאז האותיות נתקנו ונעשו על ידי כתיבה ואם תוכל לכוין לכתוב האותיות בענין שיבואו סופי האותיות על שפת הקרע הנה מה טוב הוא וזה ההיתר שאני מתיר לך הוא מדין המנהג שנהגו הסופרים לטלות עור מעובד לשמו על הנקבים ולכתוב עליהן כדבעינן למימר קמן בס"ד: ומה ששאלת בענין הנקבים שטלו עליהם גויל מעובד לשמו אע"פ שדבר זה אין דעתי נוחה הימנו כבר נהגו הסופרים לעשות להידיא ויש להם על מה שיסמוכו ולפי מנהג זה אם היה שטלו עור שאינו מעובד לשמו מבחוץ וסתמו בו נקב צריך לטלות עוד חתיכת גויל שהוא מעובד לשמו מבפנים וכותב עליו: וכמו שכתב רבינו הגדול בבדק הבית בשם הרשב"ץ ובב"י בשם מהריק"ו ז"ל: ומה ששאלת אם מותר ליקח יריעות מס"ת זה ולתקן בו ס"ת אחר אם הם כמדתו זה מותר אבל דע לך שהעיקר בזה הוא שיהיו שיטות של היריעות שתקח להשלים בהם מכוונות מלמעלה ומלמטה כנגד שיטות היריעות של הספר שאתה רוצה לתקן שאם היתה חסרה שיטה אחת או יתירה יהיה כמו ריוח פרשה במקום שאין שם ריוח ופסולה: אבל אתה יכול לתקן הפסול הזה שאם היריעה שאתה לוקח לתקן הס"ת היתה חסרה שיטה אחת או שתים אם היתה חסרה שיטה אחת תשרטט בתחלת כל דפיה בחלק שלמעלה שיטה אחת ותגרור הכתב שבשיטה ראשונה ותכתוב אותו כתב שגררת בשני שיטין ע"י שתאריך האותיות ואם יראה שיותר טוב לעשות זה התיקון בסוף דפי היריעה עשה שתשרטט בסוף כל דפיה בחלק שיטה ותגרור הכתב שבסוף כל דף ודף ותחזור ותכתוב אותו כתב שגררת בשני שיטין וזה התיקון צריך שיהיה בראש כל דפי היריעה או בסוף כל דפיה: ועל זה הדרך תעשה אם היתה היריעה חסרה שני שיטין תשרטט בראש כל דפיה בחלק שלמעלה שני שיטין או תשרטט בסוף כל דפיה בחלק שלמטה ב' שיטין ותגרור מן הכתב שני שיטין ותחזור ותכתוב מה שגררת בארבע שיטין ואם תרצה כפי שתראה שיבא יותר טוב תשרטט בחלק שלמעלה שיטה א' וגם תשרטט בחלק שלמטה שיטה אחת בכל דפיה ותגרור הכתב שבשיטה שבראש הדפים ותחזור ותכתוב מה שגררת בשני שיטין דהיינו השיטה ששרטטת בחלק ובשיטה שגררת וכן תגרור השיטה שבסוף הדפים מלמטה ותשרטט עוד שיטה בחלק ותכתוב מה שגררת בשני השיטין והחכם עיניו בראשו: זה שכתבנו הוא כשאין מכוונות היריעות בשיטות מעלה ומטה שיטות כנגד שיטות צריך לתקן כמו שכתבנו אבל אם היריעות מכוונות למעלה ולמטה שיטין כנגד שיטין ואינם מכוונות במנין השיטין דרך משל היריעות של הס"ת מנין שיטות שביריעות חמשים שיטות והיריעות שאתה לוקח להשלים בהם הס"ת מנין השיטין שבהם יותר או פחות לית לן בה עשה והצלח: וממה שכתבנו אתה למד שאם היריעה שאתה רוצה להשלים בה הספר היתה יתירה שיטה אחת תגרור כמו חמש שיטין הן פחות הן יתר מלמעלה בראש כל דפיה או מלמטה בסוף כל דפיה ותחסר אותה שיטה היתרה ותכתוב החמש שיטין שגררת בארבע שיטין שתבליע כתב השיטה היתרה שחיסרת בארבע שיטין בכתב קצר: עוד אם אותה יריעה היתה יתירה פסוק א' הן פחות הן יתר תגרור שיטה או שיטות והרחיב הכתב באותיות ארוכות עד שתמלא מקום הפסוק היתר שאתה צריך לחסרו: וכן אם אותה יריעה חסרה פסוק אחד תגרור שיטין כפי מה שיראה לך שתוכל להוסיף בהם אותו פסוק החסר שתבליע הפסוק החסר בכתב קצר. וכל התיקונים שכתבתי לך אע"פ שאין דעתי נוחה מהם ואין דרכי להתירם שעת הדחק שאני וכל שכן שכבר נהגו הסופרים להידיא אפילו שלא בשעת הדחק: ומה שהתרתי לך לקחת יריעות מספר תורה ישן להשלים בו ס"ת אחר ראיה לזה. גרסינן בפ' הקומץ דף ל"א ע"ב אמר רבי חלבו חזינא ליה לרב הונא דכריך לה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיותיה סתומות. מתיבי א"ר שמעון בן אלעזר רבי מאיר היה כותבה על הדוכסוסטוס וכו' ועושה פרשיותיה פתוחות אמרתי לו רבי מה טעם אמר לי הואיל ואין סמוכות מן התורה. ואמר רב חננאל אמר רב הלכה כר' שמעון בן אלעזר מאי לאו אפתוחות לא אריוח אמר ליה אביי לרב יוסף ואת לא תיסברא דכי אמר רב אריוח והא רב אית ליה מנהגא והאידנא נהוג עלמא בסתומות רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לעשותן סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ומאי פתוחות דקאמר רבי אלעזר אף פתוחות לימא מסייע ליה כיוצא בו ס"ת שבלה ותפלין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה הא מורידין עושין אמאי הכא סתומות והכא פתוחות דילמא להשלים ע"כ. הרי למדנו מהאי ברייתא דמה שאין עושין מס"ת ותפלין מזוזה טעמא הוי משום דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה דס"ת ותפילין קדושתן חמירא מקדושת מזוזה וכיון שכן להשלים מס"ת זה לס"ת אחר שאין כאן הורדה פשוט הוא דיכול להשלים: ומה ששאלת שנמצא כתוב ה"א אחרונה של שם ההוי"ה חוץ לשיטה: זה ודאי פסולה שכך כתב רבינו בעל הטורים ז"ל י"ד סימן רע"ו ז"ל צריך שיהיו כל אותיות השם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף. וכתב רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל שכן כתבו התוספות בפרק הקומץ והרא"ש בה' ס"ת בשם ר"ת וסמ"ג וירו ושכתב הר"י אסכנדרי בטור א"ח שכן כתב הרמב"ם בתשוב' ע"כ.