מהר"ף ק

וכן העלה רבינו הגדול על שלחנו הטהור כלשון רבינו בעל הטורים ומדבריהם משמע שאפילו מקצת האות שהיא חוץ לדף מעכב שכך כתבו צריך שיהיו כל אותיות השם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף. אח"כ מצאתי לרבינו הגדול בבדק הבית שהביא תשובת הרמב"ם על זה וזה לשונה על ספר תורה שנמצא בו השם כתוב קצתו בתוך השיטה וקצתו חוץ לשיטה הראוי אצלי להחלי' היריעה ולגונזה ואחר חלופה יקראו בו בצבור לכתחלה עד כאן לשונו: הא למדנו דכתב מקצת השם חוץ לשיטה פסול: וכן נראה מתשובת הרשב"ץ שהביא רבי' הגדול בבדק הבית ומכאן אנו למדין לדעת הרמב"ם ז"ל שאסור לקלוף או לקדור את השם ולגרור התיבה שלפניו או תיבה שלאחר השם בראש השיטה שלאחריו ולכתוב השם על הגרר ויתלה התיבה שגרר ביני שיטי דאם אית' שמותר לקלוף או לקדור את השם היה לו להתיר זה: אבל הנראה לע"ד בנדון זה דשאלה שהוא שעת הדחק ובטול תורה דיש היתר לגרור בסוף כל שיטות הדף אות או אותיות או תיבה ותאריך האותיות שגררת שתוסיף באורך השיטות בענין שיהיה השם בתוך השיטה ואם יש בקצת שיטין בסופן שם שאינו נמחק לית לן בה מאחר ששאר שיטי היריעה נארכו שפיר דמי: ואם תאמר ולטעמיך דאמרת דלמדנו דלהרמב"ם ז"ל לא מצי לקלוף או לקדור את השם מטעמא דאם איתא דס"ל דמצי לקלוף ולקדור הוה ליה להתיר וכו' אם כן הוא הדין הכא נימא דאם איתא דמותר לגרור אותיות שבסופי השיטות היה לו להתיר לעשות תיקון זה ולא לגנוז את היריעה אלא לאו שמע מנה דליתיה לתיקון זה: דע אין הכי נמי דלהרמב"ם ולכל הפוסקים והוא תלמוד ערוך בפ' הקומץ ליתיה לתיקון זה שכך כתב בפ"ז מה' ס"ת נזדמנה לו תיבה בת עשר אותיות או יותר או פחות ולא נשאר מהשיטה כדי לכתוב את כולה בתוך הדף אם יכול לכתוב חציה בתוך וחציה חוץ לדף כותב ואם לאו מניח המקום פנוי ומתחיל מתחל' השיטה ע"כ ומסיים רבינו הגדול בשלחנו הטהור ז"ל ולא ימשוך האותיות לעשותן גדולות מחברתן כדי למלאת עד סוף הדף ע"כ הא למדת שאסור להאריך שום אות כדי למלאת מקום פנוי בסוף השיטה ולפיכך לא התירו לגרור אות או אותיות בסוף השיטות ולהאריכן: ומה שהתרתי לך לעשות זה הוא מפני המנהג שנהגו הסופרים להאריך ולקצר האותיות אפילו ללא צורך ולאין הכרח אלא שנראה להם שזהו יופי הספר תורה שיהיו השיטות שוות הנך רואה שאין ס"ת שאין בו אותיות ארוכות וקצרות לאין מספר אפי' באותיות שדינם להיות מרובעות ואם האריכם פסולות מאריכין אותם הרבה יותר מדאי כדי שלא יהיה מקום פנוי בסוף השיטה וגם מקצרין אותיות יותר מדאי כדי שלא יצא הכתב חוץ לשיטה שכך נר' להם שהוא יופי הס"ת ואינו כן דאין דעת ותבונה להם שעיקר היופי שיהיו האותיות על שיעורם שנאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש ואע"פ שאין בזה פסול מ"מ יותר טוב להניח המקום פנוי מלהאריך האותיו' כדי למלאת השיטה וגם יותר טוב לכתוב האותיות על מתכונתם ויצא הכתב חוץ לשיטה מלקצר האותיות כדי שלא יצא הכתב חוץ לשיטה וזה הדבר היה בעונותינו שאבדה חכמת הספרות ונשארה ביד הסופרים מצות אנשים מלומדה משום הכי התרתי לך לגרור בסוף השיטות אות או אותיות ותחזור ותכתבם ותאריך בהם קצת כדי שיהא השם בתוך השיטה מאחר שהסופרים עושין זה ללא צורך והס"ת מלא מזה בנדון זה שיש פיסול ואין סופר שיחליף היריעה ויש ביטול תורה התרתי להסיר הפיסול בענין זה שכפי השעה תיקון הוא: ומה ששאלת על ה"א אחרונה של שם ההויה שחציה בתוך השיטה וחציה חוץ לשיטה היה נראה לע"ד שאם רובה של ה"א בתוך השיטה כשרה דקי"ל בכל התורה רובו ככולו והולכין אחר הרוב שהרוב גורר המיעוט אחריו ואם חציה בתוך השיטה וחציה חוץ לשיטה הא קי"ל דבידי אדם אי אפשר לצמצם ופסולה. ואם יש מאחורי הה"א לצד הוי"ו ריוח שתוכל להוסיף בה"א מאחוריה ויהיה רובה בתוך השיטה תוסיף ותהיה כשרה זה היה נראה לע"ד: אבל כבר כתבנו דמלשון רבינו בעל הטורים ומלשון רבינו הגדול שכתבנו נראה שצריך שיהיו כל אותיות השם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף משמע מלשונם שלא יצא אפילו מקצת ובהידיא כתב רבינו הגדול בסימן רע"ג דף שכ"ב סוף ע"ד ז"ל כתבו התוספות בהקומץ דהשם צריך שיהיה כולו בתוך הדף. ופסק כן הרא"ש וכתבו רבינו בסימן רע"ו ע"כ הרי דברי התוספות קאמרי בהידיא צריך שיהיה כל השם בתוך הדף משמע ודאי דאפילו מקצת אות מעכב וכתב רבינו שכן דעת הרא"ש ורבינו בעל הטורים הרי רבינו הגדול מפרש דברי רבינו בעל הטורים כמו שפירשנו: ומאחר שכן דברי רבינו הגדול בשלחנו הטהור שהם כדברי רבינו בעל הטורים פירושם כן וזה פשוט: אבל החזק בתקון שכתבתי לך ואל תרף דיש לך לגרור בסוף שיטות היריעה אותיות או תיבה ותחזור ותכתוב מה שגררת ותאריך קצת באותיות בענין שיאריכו שיטות הדף עד שיהיה השם כולו בתוך השיטה: ומה ששאלת אם יכול להוציא השם כולו בקליפה דקה: דע שתיקון זה דהוצאת הקליפה דקה הוא קלקול דענין זה קרה בילדותי כשהייתי כבן שש עשרה שנה נמצא בס"ת שם הויה יתר ואמרו לי אם יש ספק בידי לקלוף השם שלם והלכתי וקלפתי את השם והוצאתיו שלם ונסתכלתי במקום השם ומצאתי שנשאר רישומן של אותיות השם בגויל וכשגדלתי ועמדתי על דעתי ידעתי שדבר רע עשיתי השם יכפר בעדי וכשכתבתי ספר תורה לעצמי ראיתי לעמוד על דעות הפוסקים ומצאתי למרן רבינו הגדול בבדק הבית יו"ד סימן רע"ו משם הרשב"ץ ז"ל שאסר קליפת השם מטעם שישאר רישומו בגויל ומטעמים אחרים וז"ל כתב הרשב"ץ שנשאל סופר שיש אימון וזריזות לקלוף את השם כמו דוכסוסטוס ולגונזו והשיב נראה דלכתחלה אסור שמא לא תהיה הקליפה שלימה ויבא לידי מחיקה ואע"פ שהוא אומן זריז