מהר"ף צב

ומה שרצה מר לתת טעם לדבריו וכתב ז"ל ואי אמרת ניזיל בתר תחלת לידה לפעמים שמשתהה גמר לידתו יותר משמנת ימים נמצא כשמלין אותו לא הויא מילה בזמנה ע"כ הא לא מלתא היא דאין אנו אחראין למקרי האונסין דכיון שהדין נותן שימול ביום ח' להוצאת ראשו לא איכפת לחששא לשמא יארע שישהא הגוף יותר משמנה ימים ותהיה מילה שלא בזמנה דזה הוי כשאר אונס שיארע כגון שיחלה הולד ותתעכב המילה: ומ"ש מר דאם הקדים המילה למול בתוך שמנה דהויא מילה מעלייתא ואין צריך להטיף ממנו דם ברית בשמיני הא ליתא אלא לא הוי מילה כלל אלא כמחתך בשר בעלמא בידו או ברגלו ואישתמיטתיה למר הא דגרסינן פ"ר אליעזר דמילה דף קל"ז תני רבי חייא אומר היה רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שהוא חייב על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל של אחר השבת בשבת שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר השתא רבי יהושע סיפא דלא קעביד מצוה פוטר רישא דקעביד מצוה מחייב ע"כ הרי ברור בגמ' דמילה קודם זמנה לאו מילה היא ומילה אחר זמנה מצוה. וגם מדברי רש"י בפירוש המשנה ברור דמילה קודם זמנה לאו מצוה היא שכתב ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה הוא ועבד ליה חבורה שלא לצורך: ונראה דמה שהביאו לומר דאם הקדים למול בתוך שמנה הוי מילה מעלייתא הוא מה שכתב רבינו הגדול מהר"י קארו ז"ל י"ד סימן רס"ב ז"ל והיכא דעבר ומל בלילה מפשטא דמתנית' משמע דאינו כשר וא"כ צריך להטיף ממנו דם ברית וכ"כ הגהות מיימוני ואם הדבר כן יש לתמוה על הפוסקים שלא הזכירוהו ואפשר שהם סוברים שאינו צריך להטיף וכן נראה מדברי הרא"ש ז"ל בפרק רבי אליעזר דמילה דקטן שנמול בתוך שמנה אינו צריך לחזור ולהטיף וכן נראה מדברי תשובת הרשב"א שאכתוב בסימן רס"ד ולפי זה צריך לומר שמה ששנינו וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר דמשמע שאם עשו בלילה פסול לא קאי אמילה אלא אאינך עכ"ל ודייק מר מדכתב דאין צריך להטיף ממנו דם ברית משמע דמילה מעלייא היא וכן דייק לשון רבינו מהריק"א שכתב ולפי זה צ"ל שמה ששנינו וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר דמשמע שאם עשו בלילה פסול לא קאי אמילה אלא אאינך מהא משמע דמילה אם עשאה בלילה כשרה: וכד דייקינן שפיר אשכחנא דאין הדברים כפשוטן דהא רבינו הגדול תלה הדבר כמו שכתב הרא"ש בפרקי רבי אליעזר דמילה וכדברי תשובת הרשב"א שהביא בסימן רס"ד ומדברי הרא"ש והרשב"א ברור דמילה קודם זמנה לאו מצוה היא וזה לשון תשובת הרשב"א שהביא רבינו הגדול בס' רס"ד קטן שהצריכוהו רופאים בקיאין למול תוך שמנה מפני הסכנה ויש שם מוהל ישראל וכן גוי מי ימול אותו ואם ימול אותו גוי מהו מילתו: תשובה כל מחמת הסכנה מותר שאין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש ומיהו כל שמלו אותו קודם שמנה אין לו מילה אלא חתיכת בשר בעלמא ואין הפרש בזה בין גוי לישראל ואם לא גמרו את המילה כגון שנשארו עדין ציצין המעכבין או שלא פרעו יחזרו אחר שיתרפא ויטלו ציצין ויפרעו ע"י מוהל ישראל עד כאן לשונו: הרי כתב כל שמלו קודם שמנה אין זו מילה אלא חתיכת בשר בעלמא: וכתב עוד דכשהוצרכו למול בתוך שמנה אין הפרש בזה בין גוי דמילתו אינה מילה לישר' דלכתחל' יעשנה גוי אפילו במקום שיש ישראל והטעם מפני שאינה מילה: ומה שדייק רבינו הגדול מדברי תשובה זו דהרש' דהמל בתוך שמנה אין צריך להטיף ממנו דם ברית ביום שמיני ברור הוא מדכתב ואם לא גמרו את המילה כגון שנשארו עדין ציצין המעכבין או לא פרעו יחזרו אחר שיתרפא ויטלו ציצין ויפרעו משמע דכשלא גמרו המילה הוא דיחזרו ויגמרו את המילה לאחר שיתרפא אבל אם גמרו המילה אין צריך להטיף דהוי מעוות אינו יכול לתקון דלא מהני מידי מה דיטיף: הא למדנו מדברי תשובה זו דהרשב"א דהמל בתוך שמנה אע"ג דאין צריך להטיף ממנו דם ברית לא משום הכי ההיא מילה הויא מצוה דלא הא בהא תליא: ודבר זה גם מדברי הרא"ש מתבאר באר היטב בפ' רבי אליעזר דמילה דף קע"ח סוף ע"ב כתב ז"ל ת"ר ערלתו ערלתו ודאי דוחה וכו' ערלתו ודאי דוחה שבת ולא נולד כשהוא מהול דוחה שבת שבית שמאי אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית ובית הלל אומרים א"צ להטיף ממנו דם ברית אמר רבי שמעון בן אליעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית לא נחלקו אלא על גר שנתגייר כשהוא מהול שב"ש אומרים צריך להטיף ממנו דם ברית וב"ה אומרים אין צריך דקדק ר"י דמשמע מהכא דיותר צריך הטפה לנולד כשהוא מהול מנתגייר כשהוא מהול דהא בנולד כשהוא מהול כ"ע לא פליגי ובגר איכא פלוגתא וא"כ לקמן דפסק רב הילכתא כת"ק ומסתמא כוותיה קיימינן דהילכתא כוותיה באיסורי ועוד מדקאמר רב אדא בר אהבה תיתי לי דעבדי אדרב וכיון דנולד כשהוא מהול א"צ להטיף ממנו דם ברית כ"ש גר שנתגייר כשהוא מהול שאין צריך להטיף ובה' גדולות לא כתב כן אלא כת' קטן אין צריך וגר צריך ובקטן נראה ודאי דכדין פסק כדמוכח בשמעתין כדפריש' ובגר נמי דסמיך אההיא דיבמות פרק החולץ דתניא הרי שבא ואמר מלתי ולא טבלתי מטבילין אותו ומה בכך דברי רבי ר"י אומר אין מטבילין אותו וארז"ל דנתגייר כשהוא מהול אין צריך להטיף ממנו דם ברית אמאי אין מטבילין אותו לרבי יוסי הרי הוא מהול לפנינו ומאי נפקא מנה אפילו לא מלוהו ב"ד לא יהא אלא ערבי מהול וגבעוני מהול אלא ודאי