מהר"ף עב

עליו דהיינו בשר בחלב אבל הכא מעיקרא חמץ והשת' חמץ עכ"ל הרי שאפי' למאן דמחמיר בחמץ הוא משום דמדמה ליה לבלוע מאיסור אבל מבשר לחלב או איפכ' ליכא מאן דפליג דבלוע היתר הוא. ודברי המרדכי כדברי הרא"ש וגם מרן רבי' בעל הטורים בהלכות פסח כתב כדברי הרא"ש בסימן תנ"א ובסימן תנ"ב: ואי אפשר לומר דהא דכתב מרן רבי' בעל הטורים בי"ד סימן קכ"א דהמגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא צריך שלא יהא בן יומו טעות סופר הוא וצריך להיות והמגעיל כלי של בשר לאכול בו חלב או איפכא אין צריך שלא יהא בן יומו דהא כתב לקמן בסמוך ואם בתוך מעת לעת חממו בו אפילו מים לבדם צריך לשהות מעת לעת לבשול המים אבל בבשר בחלב אינו כן אם בשל בה מים לבדם אחר בישול הבשר ובא להכשירה לחלב אין צריך לשהות מעת לעת אחר בישול המים אלא אחר בישול הבשר עכ"ל הרי גם מדין זה ברור שהמגעיל מבשר לחלב או איפכא צריך שלא יהיה הכלי בן יומו וצ"ע אחר ימים רבים מצאתי לסמ"ק בסימן קצ"ח כתב וז"ל פירש רבי ברוך כשבאין להגעיל כלים של איסור שאינן בני יומן צריך שלא יהיו בני יומן משום תשמיש דחמין אפילו דהיתר דאם נשתמש תוך אותו יום בחמין אפילו דהיתר כגון מים רותחין הרי האיסור הנבלע בכלי נותן טעם במים לשבח וחוזר ובולע ונעשה בזה בן יומו וצריך להמתין מע"ל מאותו תשמיש קודם שיגעילנו ודוקא כלי שבלוע מאיסור אבל מהיתר להיתר כגון מבשר לחלב אפילו נשתמשו בחמין באותו יום אין לחוש משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתר ומהאי טעמא מבשר לחלב אם הגעילו אפילו בן יומו מותר משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתר כמו גבי חמץ ערב פסח קודם ארבע שעות כדפירש בפנים גם הגעלה מבשר לחלב אך לכתחילה אסור להגעיל שום כלי בן יומו אפילו מבשר לחלב גזרה אטו כלים של איסור וגם נראה דנ"ט בר נ"ט גופיה דשרי היינו דוקא דיעב' אבל לכתחילה אסור לגרום מדקאמר דגים שעלו בקערה מותר לאכלם בכותח משמע דוקא עלו דיעבד אבל לכתחילה אסור להעלותן בקערה של בשר כדי לאכלם בכותח ואל תשיבני מפני מה התיר ר' ברוך להגעיל כלי' בע' הפס' לכתחילה קודם ארבע שעות משום נ"ט בר נ"ט משום דהתם לפי שעה הוא וגם לא מיחלף בכלי של איסור כמו גבי בשר בחלב. וכן לא קשיא מאי דשרינן גבי הגעלה דבשר בחלב אע"ג דנשתמש בתוך אותו יום במי' חמין דהתם דיעבד הוא כשבא לישאל על ההגעלה כללא דמלתא לענין לכתחילה ודיעבד לגבי נ"ט הכל תלוי בשע' שאלה לחכם כבר נעשה נ"ט בר נ"ט והוא שואל עליו אם מותר מבשר לחלב או איפכא אומרין לו מותר ואם קודם שנעשה נ"ט בר נ"ט הוא שואל עליו אם מותר לגרום נ"ט בר נ"ט כדי לאכלו מבשר בחלב או איפכא אומרים לו לאסור כמו גבי דגים דאסור להעלותן לכתחילה בקערה של בשר כדי לאכלם בחלב וכן גבי הגעלה מהאי טעמא עכ"ל למדנו דסמ"ק ס"ל להגעיל כלי מבשר לחלב או איפכא אע"ג דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתר' צריך שלא יהיה הכלי בן יומו מתרי טעמי חדא גזירה אטו כלי אסור ועוד דמאי דאמרינן דגים שעלו בקערה של בשר וכו' הוא דוקא דיעבד והכא המגעיל כלי של בשר להכשירו לחלב הוי לכתחילה אבל אם עבר והגעיל מבשר לחלב דהוי דיעבד מותר וצריכין אנן לדעת מה דעתיה דמרן רבינו בעל הטור בהני תרי טעמי אי סבירא ליה כסמ"ק או לא ונראה לע"ד דהטעם שכתב סמ"ק דנ"ט בר נ"ט דלא שרי אלא דוקא דיעבד אבל לכתחי' אסור לגרום וכו' האי סברא לא סבירא ליה למרן בעה"ט דאם איתא דהכי ס"ל לא הוה שתיק מינה ועל כל פנים הוה ליה לאשמעינן וזה פשוט וכן נראה דמרן מוהריק"א ז"ל ס"ל דדעת רבי' בעה"ט דלא כסמ"ק דהא כתב בבדק הבית ז"ל כתב ר' ירו' ירקות וקוטניות שנתבשלו בקדרה חולבת אפי' היא בת יומה מותר לאוכלו בתבשיל של בשר ונראה דוקא בדיעבד אבל לכתחי' אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאוכלו עם בשר עכ"ל ואין דבריו נראין אלא לכתחי' נמי מותר לבשלם בכלי של בשר כנז"ל עכ"ל מרן בבד' הבית. גם בב"י הביא דברי סמ"ק בזה ודחה אותם. וזה לשונו כתב סמ"ק אפי' נצלו או נתבשלו דוקא דיעבד אבל לכתחי' אסור להעלותם או לבשלם בכלי של בשר כדי לאוכלם בכותח ודייק לה מדקאמר דגים שעלו בקערה בלשון דיעבד וכ"כ הגהות מיימוני' וכ"כ ר' ירו' אבל בעל התרומה כתב במפתחות דקטנית שבשל בקדרה חולבת מותר לכתחי' לערותן בקדרה של בשר ואפי' הקדרה בת יומ' כמו דגים שעלו בקערה וכו' עכ"ל מדדחה מרן דברי ריר"ו וסמ"ק בפשיטות משמע דס"ל דמסקנת כל הפוסקים דלא כוותייהו ורבי' בעל הטורים בכללם. דאם איתא דרבינו בעהט"ו ס"ל כסמ"ק וריר"ו לא הוה שתיק מוהריק"א ז"ל מלפר' דבריו ודברי רבינו שדחה דברי סמ"ק מדברי בעל התרומה שכתב במפתחות דקוטני' שבשל בקדרה חולבת מותר לכתחי' לערותן בקדרה של בשר וכו' צריכין תלמוד דאיכ' מאן דכתב על מרן דלא דק וזה לשון בית חדש ומ"ש ב"י דבספר התרומה חולק על סמ"ק שכתב דקטנית שבש' בקדר' חולב' מות' לכתחי' לערותן בקערה של בשר ואפי' הקדרה בת יומה כמו דגים שעלו בקערה דמותר לאוכלן בכותח לא דק דהא לא כתב ספר התרומה שיכול לבשל לכתחילה קטנית בקדרה חולב' כדי לערותן בקערה של בשר אלא אם בשלן כבר קאמר דהיינו דיעבד שיכול אח"כ לערותן בקערה של בשר ואין כאן מחלוקת ועוד דדוקא כדי לאכול עם החלב והבשר בעצמו הוא דאסור לכתחילה אבל לערותן וליתנן בכלי של חל' ובש' מות' אף לכתחילה עכ"ל ואני אומר שרי ליה מריה שחשד רבינו הגדול במלתא דלה טעי ביה בר בי רב דחד יומא אבל האמת הוא לא דק בענין והמעמיק לעיין בדבר ימצא דיש תמיהא גדולה בדברי סמ"ק וריר"ו דאסרו לבשל ירקות בקדרה של בשר לכתחילה יש לתמוה דבע' שמבשל הירקות בקדרה של בשר מה שייך לאסור לכתחילה דאז ליכא שום תערובת איסור כלל דהכל היתר גמור וא"כ לא שייך לאסור לכתחילה דוק ותשכח דהכי אמרינן בפרק כ"ה בין כבדא בין כחלא תותי בשרא שרי עילוי בשרא דיעבד אין