מהר"ף סט

והיתה תשובתי אליו לאסור את האיסור על נפשנו מכמה טעמי אלימי והכל הולך וסובב אל מקום אחד כי הנה אין לדמות הסרסיג'ה לבשר יבש וגבינה ודגים דפסק מרנא מוהריק"א ז"ל דמותר לאכלם דהתם שאני דכיון דנתבטל קודם הפסח וגם אם באולי היה שם חמץ עכשיו ליתוהי בעיניה מחמת ההדחה דמצריך להו הרב בעל ההג"ה ז"ל ובזה חלף הלך לו לחמץ בהדחתו קודם הפסח אבל בנד' של הסרסיג'ה שהיא סוגרת ומסוגרת ואטומא משני צדדיה בודאי דיש לאוסרה מחמת כי לא נזהרו באופן עשייתה הן מצד המלח הנידוך במדוכה של חמץ בלתי ברירה כי לעולם לא התיר מרנא אלא מלח ששמו במדוכה דוקא שמו אבל נידוך אסורה ועיין בי"ד סימן צ"ו בדין תבלין שנידוכו במדוכה של בשר כתב שם הרב בעל ש"ך ז"ל וז"ל וה"ה מלח שנידוך וכל שאר דברים החריפים ודוקא נידוכו אבל לא כשהיו נתונים במדוכה של בשר כדלעי' ס"ס צ"ו ובא"ח סימן תמ"ז דין ו' אלו דבריו גם שם בי"ד סימן ק"ה כתב בעל ההג"ה דצריך שיהיה הכלי נקי ואף שיהיה הכלי נקי המחמיר תבא עליו ברכה ע"כ א"כ הרי לדעתי מצד המלח והתבלין שבתוכה יש איסור באכילתה. וידעתי שהרוצה לדחות ידחה לי מאומרו כי דין זה הוא למלוח בתוך הפסח ואין להביא ראיה לדבר המלוח מקודם הפסח. אבל אני אומר לו אין הכי נמי דהי' צד להתיר אם בסרסיג'א הזאת לא היה בתוכה היום מלח בעיניה אבל רואה שסדר עשייתה הוא שמשימי' מלח בתוכה כדי להעמידה ובבשר דוקא התיר מפני דהמלח שבה היא נופלת ולא קיימא עליה ואפי"ה מרן בעל ההג"ה הצריך הדחה ושטיפה ג' פעמים כי היכי דלא ליהוי בעיניה המלח ומ"ש אם יש צד לצדד שיהי' חמץ כאשר הגיד דודאי דאסור וכבר כת' הפוסקים ראשונים גם האחרונים אחזו שער בהיכא דאיכא למיחש דאיתיה לחמץ בעיניה אפילו בכל שהו עיין בהם ובשמותיהם ועוד אני אומר דמעיקרא נ"ל דדבר זה נפתח בגדולים ונסתם בקטנים כמוני העבד האוסר ולי נראה בפירו' דברי הרב בעל ההג"ה דכת' ובכרכשות אין מועיל הדחה ולפיכך אין להשהות הטבחות היבשי' עכ"ל אני מפרש דכרכשות אלו וטבחות אלו דקאמר הם הם הסרסיג'ה הזאת שאנו דנים עליה ואסרם הרב מחמת כי אי אפשר להדיחם מחמת כי עינינו רואות שהם מלאות בשר ולכן קאמר שאין מועיל הדחה וכיון שאין מציאות להדיחם כדי שיפול המלח שבתוכם אסורות בפסח ומה גם דאיכא למיחש לחמץ בעיניה כאשר מעיד אני שמים וארץ כי פעמים רבות מצאתי בתוכם חטה ושעורה בבת אחת מחמת הפלפלין דשמים בתוכה דשכיח טובא חטים מעורב בפלפלין זאת ועוד רעה חולה אני מעיד שראיתי בעיני לאנשי ביתי שכשהיו דכים האלמסטיגה כדי לשים לתוך הסרסיג'ה הן בשביל הריח והן בשביל שיעמיד אותה ימים רבים כדי שלא תדבק האלמסטיגה במדוכה שוחקין אותה במעט קמח סלת כדי שלא תדבק ואח"כ שמים התבלין האחרים ומערבין הכל יפה יפה ומשימין תוך הבשר עם המלח א"כ מי הוא זה ואיזהו אשר ימלאנו לבו להתיר ואף שיאמר האומר דדבר זה לא הכל עושין כך אבל אני אומר תן לי ערב למיחש מיהא חיישינן וכיון שאנו מתירין סתם סרסיג'ה האי עמה דבר לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו על ידי המתירין והקולר תלוי בצוארם זאת ועוד נטה לבי לאסור אף שאומר דכולי עלמא אינם עושים כעשיתנו יש לחוש ולאסור מצד הסכין שחותכין בו הבשר דכתב בעל המפה דסתם סכין אינו נקי ויש לחוש לחמץ הדבוק בו א"כ לדידי חזי לי דלא יש צד היתר כלל ועיקר ובכן אוחילה אחלה פני תפארת גדולתו למעני למעני יפנה שעה ויעמיק בדבר זה להעמידו על צד הדין בדוקא להלכה ולמעשה ואם ענוש יענש המקיל ולא על צד חומרא וחסידות כי למילי דחסידות' ידענא דלית ליה שיעורא וכל הרוצה להחמיר תעב"ט אבל חפצי ורצוני הוא להעמיד הדבר על צד הדין בין לאסור בין להתיר כאשר כן אעשה בעהי"ת להעמיק בשורשי הדינין ובכן תאוה נפשי להגיד לו ויודיעני להיכן דעתו וסברתו מסכמת ומכרעת כי ידעתיו זריז וזהיר ובהיר ומומחה לחקור ולחפש חיפוש מחיפוש עד אשר יעמיד הדבר על בוריו: עוד זאת אשאלך והודיעני על אשר ראיתי אמש במוצאי החג שיש גוים בעלי בתים שלשין עיסה בביתם לכתחילה כדי לשלוח דורון פת נאה לקצת יהודים אהובים וסוחרים שלהם כדי שיאכלו מפתם תכף ומיד במוצאי חג הפסח ובראותי עמדתי מרעיד ושאלתי את פיהם על מה סמכו לאכול פת של בעלי בתים ובפרט בהיות נמצא של פלטר שהוא מן הרע מיעוטו וכך היה ראוי לעשות מי שירצה ולא לפרוץ את הגדר אשר גדר מרנ' הגאון מוהריק"א וכ' אבל פת של בעלי בתי' אין שם מי שהורה להקל. עוד כתב פת של בעל הבית אסורה לעולם כאשר לא נעלם מעיני אדוני כמה החמיר בפת של בעלי בתים ולא מצאתי להם על מה שיסמוכו זולת על הבית חדש ז"ל שכתב על תשובת הרא"ש כלל י"ט וכו' עי"ש בקיצור ז"ל הבית חדש אלמא להידיא דבשאר מקומות שנהגו היתר בסתם אף של בעל הבית מותר ובמקום שנהגו איסור בסתם אף של פלטר אסור אם לא שנהגו לחלק לאסור בשל בעה"ב ולהתיר בשל פלטר עפ"י הירושלמי והיינו כדכתב רבינו לדעת הרא"ש ולא כדברי הבית יוסף שכתב על מה שכתב רבינו ולדעת הרא"ש אין חילוק וכו' לא ידענו מנין לו וכו' עי"ש עכ"ל יעיי"ש ובכן לא מצאתי להם היתר רק את זה דכיון שבמקום הזה נהגו היתר בסתם אף של בעל הבי' מותר להם ומה גם שרוצים לומר כי לא נאסר רק בעובדי ע"ז אבל גוים דידן דאינם עע"ז יש להקל אבל לא ניחא לי בהכי ואני פי מלך אשמור ולא הנחתיו לעלות על שלחן מלכים לכן יודיעני אם המנהג כן או מה צד היתר נמצא להם מאחר דמרנא מחמיר כ"כ ואם לא עליו המלאכה לגמור להכריז עליו בקהל רב ולהודיע למי שצריך לידע שפת בעלי בתים אסור לעולם ובכן אצא מלפניו בקידה כדת מה לעשות בעבודת הלוי קמי דרבי' ולא במאי דסלקא ביה ושלמא דמר לימטי ליה ממתיבתא דרקיעא כל יומא נהורא ליה ימטי וברכאן דנפשין כאות נפשו הרמה גם חסידה בשמים וכאות