מהר"ף סח

סימן לח שאלה כשנפלה חתיכת איסור לתוך קדרה של היתר ומשערין אם יש ששים בהיתר כנגד חתיכת האיסור אם ישערו במשקל שישקלו החתיכ' וישקלו כל מה שבקדרה לראות אם יש בתבשיל ששים כנגד משקל החתיכה של איסור או ישערו בכמות שישערו החתיכה אם יש בה כביצה צריך להיות בתבשיל שיעור ששים ביצים מפני שראיתי כשנמלח בשר עם חלב הכסלים שוקלין החלב ושוקלין הבשר אם יש בבשר במשקל ששים כנגד החלב מתירין אותו ואני שמעתי על מר שמשער בכמות לא במשקל ועמו הסליחה יאיר עינינו בדבר הזה: תשובה אלו שמשערין במשקל אין להם על מה שיסמוכו שפשט כל השמועות מוכיחין בהידיא שכל השיעורין הן בכמות לא במשקל ואפילו חלב בבשר כדאמרינן ההוא כזיתא דתרבא דנפל לדיקולא דבשרא ובראותי זה נתעוררתי לעמוד על בוריו של דבר ונסיתי ושקלתי החלב והבשר אם יכוון משק' כמו' החל' עם משק' כמו' הבש' ולעול' לא נתכוון ומה שעל' בידי על הרו' שאם כביצה מחלב תשקול י' דרהמי' כביצה מבשר תשקול אחד עשר וחצי דרהמים ולפעמים יותר באופן שאין שיעור הכמות יבא מכוון עם המשקל ואפ' בחלב ובשר כ"ש בבשר עם המרק שרב המרחק ביניהם ולעולם לא שיערתי בפני גדולי רבני העיר ובפני רבני גאוני מצרים שהיו נמצאים פה נא אמון והבאתי להם ראיה מפשטי השמועות והודו לדברי והבאתי עוד להם ראיה מדברי הרשב"א והרן ז"ל ושמחו בה הרבה כתב הר"ן בפרק גיד הנשה דפוס מאורות דף תשי"ב ע"א וז"ל וכתב הרב רבינו אהרן הלוי ז"ל בפירושי ההלכות והוי יודע דכשמשערין ברוטב משערין לכזית ביצה ומחצה של רוטב שכן שיעורו שאם יקרוש יעמוד על כזית עכ"ל ונ"ל שלמדה מדאמרינן במסכת שבת בריש פרק המוציא גבי מתניתין דתנן המוציא יין כדי מזיגת הכוס תנא יבש בכזי' דברי ר' נתן וכו' אלמא המשקין הצלולין כשהן נקרשין רביעית שלהן חוזר לכזית ולפיכך כל שהאיסור קרוש משערין רביעית רוטב לכזית ואע"ג דעלה ההיא אמרינן אמר ליה אביי דילמא לא היא עד כאן לא קאמר ר' נתן הכא דכזית בעי רביעית אלא ביין דקליש אבל דם דסמיך כזית לא בעי רביעית אי נמי עד כאן לא קאמר ' יוסי התם דכזית סגי ליה ברביעית אלא בדם דסמיך אבל יין דקליש כזית הוי יותר מרביעית וכי מפיק פחות מכזית לחייב דאלמא ס"ל לאביי שאין כל המשקין שוין לדבר זה. ואעפ"כ נראה שסובר הרב ז"ל דלא שבקינן מאי דפשיטא ליה לר' יוסף משום ספיקא דאביי ואעפ"כ אין דבריו נראין לי דכיון דאמרינן משערין ברוטב סתמא דכמות שהוא משערינן אותו שכך שיערו חכמים שאין לך שנותן טעם יותר מששים אפילו ברוטב שאם לא כן היינו צריכין לחוש ולתת הדבר לשיעורין ולעיין באיסור והיתר אם הוא עב ודק עכ"ל וז"ל הרשב"א בחידושיו בפרק גיד הנשה דף ק"י ע"א וכתב הרב בעל העיטור ז"ל ומסתברא מדפסקינן לעיל במאי דאיתיה קמן משערין בתר רוטב דהשתא משערינן ולא חשבינן רביעית בכזית ונימא לכשיקרש יהא בו כזית עכ"ל הא למדנו דכשמשערין בששים בהיתר כנגד האיסור בכמות משערין לא במשקל ואלמדך איך תשער בכמות אם היה הדבר שנפלה חתיכת איסור לתוך קדרה של היתר ואותה קדרה אין בה חתיכות אלא מרק בלחוד בזה נקל הדבר מאד קח אותה חתיכה של איסור שנפלה לקדרה ומלא כלי מים על כל גדותיו וערה אותן מים לתוך כלי אחר ותן אותה חתיכה לתוך הכלי הריקן שעיריתה ממנו המים ותחזיר ותתן לתוכו המים שעירתה ממנו והמים שיותרו הן שיעור כמות החתיכה ותראה כלי קטן שיחזיק אותן המים ובו תשער המרק שבקדרה אם יש במרק מלא אותו כלי ששים פעמים הרי יש במרק ששים כנגד חתיכת האיסור ואם יש בקדרה חתיכות ומרק צף על החתיכות גם זה נקל תושיב הקדרה על מכונה ותעשה סימן בתוך הקדרה במקום שמגיע המרק ותערה כל התבשיל שבקדרה ותשים מים בקדרה עד מקום הסימן שעשית בה ואותן המים תשער אותם באותו כלי הקטן שהוא שיעור חתיכת האיסור אם יש במים מלא אותו כלי ששים פעמי' הרי יש בתבשיל ששים כנגד האיסור ואם אין מרק צף על החתיכות תוציא כל החתיכות שבקדרה מהמרק ותמלא כלי מים ותערה המים ממנו לכלי אחר ואח"כ תתן החתיכות של התבשיל באותו כלי הריקן שעיריתה ממנו המים ותחזיר בו המים שעיריתה ממנו והמים שיותרו הם שיעור כמות כחתיכות ותשער אותן מים באותו כלי קטן שהוא שיעור חתיכת האיסור אם יש באותן מים ובמרק מלא אותו כלי ששים פעמים הרי יש בתבשיל כולו ששים כנגד חתיכת האיסור: דע כשמביאין לפני בשר שנמלח בחלבו אני שוקל החלב והבשר לא שאני משער במשקל אלא ששיעור בכמות טירחא יתירא היא ואני שוקל הבשר והחלב אם אני רואה שהדבר מכוון בכמות כפי אומד דעתי איני מטריח את עצמי לשער בכמות ואם אני רואה שהדבר מצומצם ויש ספק בדבר אני חוזר וטורח ומשער בכמות ואלהי הצבאות יצילנו מכל מכשול ועון ומכל שגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: סימן לט שאלה ראשית הגש' לדבר דבר רחש לבי דבר טוב מהאל הטוב יקדמנו ברכות טוב ויחי ויתן לו מזהב שיבה גם עד זקנה ושיבה רענן וגם רטוב נהרי נחלי שלום לו שלום לתורתו ולמשנתו משנת חסידים שנו כאן חבר אל חבר יחדיו ידובקו שבתם גם יחד מה טוב האותיות שתים לפני הדר תורתו יודיעני דעתו וסברתו אם מסכמת ומכרעת כונתי אנא עבדא דיעקב והנה הוא זה יצא ראשונה ע"ד אשר שאל השואל ממני אם אכילת הסרסיג'א מותרת בפסח