מהר"ף סו

האיסור וכן אם היה אפילו מין בשאינו מינו אם היה בהיתר יותר מכדי אכילת פרס בכנגד חתיכת הנבלה שאפילו נפלה נבלה לתוך קדרה של היתר אין כאן אלא שיעור דרבנן ואי נמי כזית של שומן גיד הנשה דרבנן וכזי' של שומן דהיתר ונפלו אלו לתוך אלו אני אומר היתר לתו' היתר נפל ואיסור לתוך איסור נפל וכ"ש כשאין שם אלא חתיכה אחת של איסור ונפלה לתוך אחת מהן שיש לתלו' בזה להקל ולומר לתוך של אסור נפל' שהרי לא ראינו שנפל כלום לתוך של היתר וכן שנינו במסכת תרומה פרק האוכל תרומה מזיד שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלה סאה של תרומה לתוך א' מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הרי אני אומר לתוך תרו' נפלה וא"ת למה הביאו ביבמות ובפסחים ברייתא דשתי קופות ולפניהם שתי סאים ולא הביאו האי מתניתין דתרומות י"ל דניחא ליה טפי לאיתויי ברייתא משום דבההיא איכא רבותא טפי דאע"ג דאיכא תרתי שאני אומר כמו שאמרנו אפי"ה תלינן להקל עכ"ל הא למדנו דבדאיכא שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור דאיכא תרתי אומר אני איכא רבותא טפי לאשמעינן דתלינן להקל ולומר תרתי אני אומר וכיון שכן בנדון דידן נמי י"ל הא דנקטו רבותי' בה"ט ומהריק"א ז"ל היו כאן שתי קדרות ולפניהם שתי חתיכות אחת של איסור ואחת של היתר משום רבות' דהיתרא דסיפא דאם יש באחת מהן כדי לבטל האיסור תלינן להקיל ואני אומר של איסור נפלה לקדרה שיש בה כדי לבטלה איסור ושל היתר נפלה לקדר' שאין בה כדי לבטל האיסור וכן כתבו התוספות בפרק הערל דף פ"ב ס"ו ע"א שתי קופות אחת של חולין הקש' הרר"ש מאכזב אדמקש' מבריית' לותיב ממתניתין דתרו' דפ"ד דתנ' שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הריני אומר לתוך תרומה נפלה והוו להו ריו"ח ור"ל לאיפלוגי עלה והשיב ר"י דמשום רבות' דרי"ו מייתי בריית' דאפי' בשתי קופות ושתי סאים דליכא למימר כולי האי אוקי חולין אחזקתייהו דמה שנפל בקופ' של חולין ספק הוא ואין לו חזקת היתר שרי בה ר' יוחנן בלא רבייה ואפשר דבסאה אחת אפילו ר"ל שרי בלא רבייה דסמכינן אחזק' חולין שבקופה ומוקי לה אחזקתייהו ולהכי לא פליגי אמתניתין אלא אברייתא עכ"ל הרי נתבאר דרבות' טפי לאשמעינן קולא בשתי חתיכות מבחתיכה א' ומ"מ אגב ארחין למדנו דבין בשתי חתיכות בין בחתיכה אחת תלינן להקל: וראיתי בספר בית חדש שדקדק מזה לומר דמשום הכי כתבו ולפניהם שתי חתיכות דבהא אין מצטרפין שתי הקדרות לבטל האיסור משום דיש כאן שתי נפילות והביא ראיה מדברי הרשב"א שכתבנו יע"ש ולע"ד נראה פשוט דאדרבא משם ראיה אפכא מסברתו דהרשב"א הקשה ולמה הביאו ביבמות ובפסחים בריית' דשתי קופ' ולפניהם שתי סאים ולא הביאו מתניתין דתרומות שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו מהן נפלה הרי אני אומר לתוך תרומה ותירץ דניח' ליה טפי לאיתויי ברייתא דאיכא רבותא טפי דאע"ג דאיכא תרתי אני אומר תלינן להקל הרי ברור בדבריו דבשתי נפילות דאיכא תרתי אני אומר קא ס"ד למימר דבהא לא תלינן להקל דליכא כולי האי למימר אוקי היתירא אחזקת' כמו שמבואר בדברי התוספות קא משמע לן דלא תיסק אדעתין למימר הא אלא בין בחתיכה א' בין בשתי חתיכות דאיכא שתי נפילות וצריך אני לומר תרתי אני אומר שוין הן ובתרווייהו תלינן להקל: וכי תימא נהי דלמדת אני אומר למדנו דשוין הן שתי חתיכות כמו חתיכה אחת מ"מ כיון דאשכחן דבב' חתיכות יש צד חמור יותר מבחתיכה אחת אע"ג דההוא צד לא אהני לן להחמיר במדת אני אומר מ"מ ילפינן למדת הצירוף דכשנפלו שתי חתיכות חמירי טפי ולא מצטרפי השתי קדרות הא לאו מלתא היא דאם איתא לא הוה שתיק מנה הרשב"א: ועוד דלטעמיך אם יש להחמיר בשתי חתיכות יותר מבחתיכה אחת אין לדון ולהחמיר אלא בהיתר הבא במדת אני אומר דהתם הוא דשייך טעמא דילך שבמדת אני אומר אתה מסלק את הספק מן ההיתר ומעמידו על היתירו כמו שמבואר מדברי הרשב"א ז"ל אבל כמדת הצירוף שאנו מצרפין השתי קדרו' לא זו היא הדרך ולא שייך בה טעמיך דלטעמיך דאמרת כשיש שתי נפילות הרי ראינו שנפלה חתיכה בהיתר אלא שאנו מסופקים אם היא חתיכת ההיתר וכיון שכן לא פלטה קדרת ההיתר מספק ומשום הכי אמרת דלא מצטרפי שתי הקדרות לבטל האיסור זה לא שייך אלא במדת אני אומר שאתה מסלק הספק מן ההיתר ומעמידו על היתירו הראשון בזה שייך לדון ולומר והלא ראינו שנפלה חתיכה משתי חתיכות בהיתר והרי ההיתר עומד בספק גמור אבל ההיתר שאתה מתיר מחמת הצירוף אדרבא דרכו הוי אפכא דאין ההיתר מצטרף עם היתר אחר לבטל את האיסור אלא ההיתר שנכנס בספק איסור מחמת האיסור ועומד בספקו וכמו שנכתוב לקמן בס"ד בשם הרשב"א ז"ל: דע עוד הא דכתבו רבותינו מהר"י בה"ט ומהר"י קארו זלה"ה בסיפא דהאי דינא אם יש באחת מהן כדי לבטל האיסור שתיהן מותרות שאני אומר האיסור נפל וכו' כתב מוהריק"א ז"ל בב"י שדין זה הוא ממה שכתב הרשב"א ז"ל בת"ה (דף קי"ד ע"א) היו שתי קדרות של היתר נפל איסור לתוך אחת מהן אם יש באחת מהן כדי להעלות האיסור ובשניה אין שיעור להעלות גם בזה תולין להקל ואומרים לזו שיש בה שיעור כדי לבטל נפל ומן הטעם שכתבנו שאף כשאתה תולה בזו שיש בה כדי לבטל נשאר הכל על היתרו כמו שהיה מתחלה ותני' בתוספתא דתרומות בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך מאה נפלה ע"כ והריני כותב כל לשון הרשב"א דנפקא לן מנה טובא וכתב עוד ואם אין בא' מהן כדי לבטל את האיסור אבל יש בין שתיהן לבטלו אם שתיהן של אדם אחד הן רואין את שתיהן כאילו הן כאחת ומצטרפין ומעלין והיינו דתנן ליטרא קציעות וכו' ואפילו היו שתי קדרות בשתי עליות ואינו ידוע לאיזו נפל שתיהן מצטרפות ומעלות דתני בתוספת' תרומות שתי קופות בשתי עליות שתי מגורות בעליה אחת הרי אלו יעלו וכו' וקי"ל בת"ק אבל אם היו שתי קדרות לשני בני אדם כתב רבינו שמשון בפי' המשנה