מהר"ף סד

סימן לד שאלה ראובן נשא אשה והכניסה לו מכלל נכסי צאן ברזל חוב בכתב יד על לוי וקודם שנתפרע ראובן החוב הנזכר מלוי מתה אשת ראובן המכנסת לו את החוב בתורת נכסי צאן ברזל יורנו מורה צדק אם חוב זה כשאר מלוה שהיתה לה קודם שנשאת דחשיב ראוי ובעל לא ירית לה או דילמא כיון שקבל אחריותם קמו להו ברשותו ושלו הם: תשובה כתב רבינו בעל הטור ח"מ סימן ס"ו סעיף כ"ז ז"ל וכן המכנסת שטר חוב לבעלה אינה יכולה למחול שאין קנין לאשה בלא בעלה ע"כ וכתב רבינו הגדול מוהר"י קארו ז"ל וז"ל וכן המכנסת שטר חוב וכו' פ' הכותב מימרא דרבא משום רבי אבין מודה שמואל במכנסת שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו שאינו מחול מפני שידו כידה וכתב בעל התרומה בשער נ"א ואיכא' מאן דאמר דכיון דכתב הרי"ף בפ' מי שמת דטעמא דמכנסת שאינה יכולה למחול משום דאין קנין לאשה בלא בעלה הילכך דייקינן מנה דאפילו לא הכניסה לו שטר חוב בשעה שנשאה אלא שלוו ממנה אחרים אחר נשואיה ועודה תחת בעלה אינה יכולה למחול דאין קנין לאשה בלא בעלה לא שנא מלוה על פה לא שנא מלוה בשטר ואיכא מאן דאמר דוקא מכנסת שטר חוב לבעלה דקני ליה לדידיה בכתיבה ומסירה אינה יכולה למחול וכל המכנסת לו מלוה על פה או מלוה בשטר בלא כתיבה ומסירה אז יכולה למחול ומסתברא ברא דכיון דהכניסה בתורת נדוניה קנה בעלה ואפילו מלוה על פה ואין צריך לומר מלוה בשטר דהוה ליה דברים הנקנין באמירה מדרב גידל וכן השיב הרמב"ן דמכנסת לבעלה שטר אין צריך לכתיבה ומסירה וכן אם היא מלוה על פה אין צריך מעמד שלשתן אלא בתקנת חכמים שעשאוהו כלוקח ויורש לזכותו קנה הכל ואפילו היו המעות אלו נכסי מלוג ידו כידה ואע"פ שלא קנה כדרכי ההקנאות אלא כתקנת חכמים קנה הבעל ואינה יכולה למחול ע"כ בב"י והעלה מוהריק"א ז"ל על שלחנו הטהור ח"מ סימן ס"ו סעיף י"ב ז"ל מכנסת לבעלה שטר חוב אינו צריך כתיבה ומסירה ואם היא מלוה על פה אינו צריך מעמד שלשתן ואפילו אם היו נכסי מלוג עכ"ל ובאבן העזר סימן צ"א העלה ז"ל מכנסת לבעלה שטר חוב וחזרה ומחלתו אינו מחול ובח"ה סימן ס"ו סעי' כ"ח כתב מכנסת שטר חוב לבעלה או מלוה ע"פ או שלוו ממנה אחרים אחר נישואיה אינה יכולה למחול דאין קנין לאשה בלא בעלה ואפילו היה נכסי מלוג עכ"ל הרי השוה חוב שהכניסה לבעלה לחוב שהלותה אחר נישואיה א"כ דכי היכי דמלוה שהלותה אחר נישואיה בעל ירית לה הוא הדין נמי חוב שהכניסה לבעלה בין בשטר בין בע"פ בעל ירית לה: סימן לה בית יוסף י"ד סימן קל"ד דף קל"ז סוף ע"ד כתב רבינו בשם הרשב"א ז"ל וזה לשונו וכתב עוד בתשובה על כלי של יין איסור שנתנו בו יין כשר מה שאמרתם אם מועיל מים שמשימין ביין בשעת דריכת הענבים בגת ודאי זה אסור לכתחלה שאע"פ שאמרו מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו לא אמרו להקל ולעשות כן לכתחלה לפי שאין מבטלין איסור לכתחלה אבל אם נעשה זה בשוגג רואין אם יש במים כדי לבטל פליטת היין הנבלע בכלי מותר בדיעבד ותמה עליו רבינו מוהריק"א ז"ל וז"ל ואני תמיה על מה שאסר ליתן מים בשעת דריכת הענבים משום דאין מבטלין איסור לכתחילה כיון שנתן המים קודם שנאס' לא הוי מבטל איסור וצ"ע עכ"ל: ואני בעניי איני רואה שום תמיהא בדברי הרשב"א ז"ל דהרשב"א לא השיב על נתינת המים ביין בשעת דריכת הענבים דעל זה לא שאלוהו דהא השואל שאלתו היא על יין כשר שנתנו בו מים בשעת דריכת הענבים בגת ונתנו אותו יין בכלי של יין איסור ושאל השואל אם אותן מים המעורבין ביין הכשר משעת דריכת הענבים מועיל השתא לבטל פליטת הכלי של איסור מדין סלק את מינו וכו' והכי מוכח תחלת לשון השאלה שכתוב על כלי של יין איסור שנתנו בו יין כשר מזה הלשון ברור שעל נתינת היין הכשר בכלי של יין האיסור היתה השאלה ופשוט הוא דעל מה ששאלו השיב וכתב ודאי זה אסור לכתחילה לתת יין כשר המעורב בו מים בכלי של יין איסור על סמך שיבטל פליטת הכלי האסור ועוד ממה שכתב ואע"פ שאמרו מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו וכו' מוכח בהידיא שעל נתינת היין הכשר המעורב בו מים בכלי של יין איסור הוא דקא אסר לכתחילה דמה שכתב סלק את מינו כמי שאינו וכו' לא שייך כלל בשעת נתינת המים ביין בשעת דריכת הענבים דאז לית כאן תערובת מין ומינו ודבר אחר אלא פשוט הוא דמיירי על שעת נתינת היין הכשר המעורבין בו מים בכלי של יין איסור דאז פליטת הכלי של איסור מתערבת עם היין הכשר דאז הוי מין ומינו ודבר אחר דלגבי היין לא בטלה פליטת קליפת כלי האסור דיין ביין אוסר בכל שהו ולגבי המים שאינן מינו בטלה פליטת הכלי בששה דיין במים בטיל בששה וכל כי הא אמרינן סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו הכא נמי אמרינן סלק את מינו היין הכשר כמי שאינו והמים שאינן מינו רבין על פליטת היין של כלי האיסור ומבטלין אותה ועל זה הוא דקאמר הרשב"א לעשות זה לכתחילה שיתן יין כשר שמעורבין בו מים לתוך כלי של איסור על סמך שהמים שבו מבטלין פליטת קליפת הכלי מדין סלק את מינו וכו' אסור לכתחילה וכן ממה שכתב בסוף דבריו אם נעשה זה בשוגג רואין אם יש במים כדי לבטל פליטת המים הנבלע בכלי מותר בדיעבד מוכח בהידיא שמה שאסר הוא ליתן היין הכשר המעורבין בו מים בכלי יין איסור דאילו על שעת נתינת המים ביין שבגת מה שייך לומר רואין אם יש במים כדי לבטל פליטת היין הנבלע בכלי דאותה שעה אין כאן מה לראות לבטל