עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהר"ף

מהר"ף ס

Maharif 60 · מהר"ף · free full Hebrew text

Open in the reader →

שפירשו הרמב"ם ור' עבדיה ניחא הא דאמרו בירוש' מה בין קופות למגורות שהקופות מצטרפות אפי' הן בשתי עליות והמגורות אינן מצטרפות אלא אם הן בעליה א' והשיבו מגורות אין דרכן להתפנות ולהתערב במקום א' שהן בנין קבוע קופות שהם דבר המטלטל דרכן להתפנו' ממקום למקום ועשויות להתערב במקום אחד ורואין אותן כאילו הן במקום א' התשובה מעין השאלה דבר דבור על אפניו אבל השתא דאמרת האי דרכן להתפנו' ולהתערב השני תבשילין שבשתי הקדרות יחד קשיא מגורות דהא בירוש' אמרו מגורות אין דרכן להתפנות ולהתערב מה שבתוכן יחד וא"כ אמאי מצטרפות אפי' שיהיו בעליה א' ואם תרצה לחלק בין עשויות להתפנו' ולהתערב בזמן מועט לעשויות להתפנות לזמן מרובה הא לאו מלתא היא דאם כן נתת דבריך לשיעורין וכל כי האי לאו מלתא היא דכלל גדול בכל התורה נתת דבריך לשיעורין לאו מלתא היא שיש מי שמפנה מגורתו לזמן מרובה וקופתו לזמן מועט ויש מי שמפנה מגורתו לזמן מועט וקופתו לזמן מרובה ואפי' באדם אחד פעמים מפנה קופתו לזמן מרובה ומגורתו לזמן מועט והכל לפי השעה ולפי הצורך. נמצא דפינוי המגורות והקופות אינו תלוי בהן מצד עצמן אלא תלוי באדם בעליהן כפי מה שיצטרכו לפי השעה מפנין אותן והירוש' קאמר שהן מצד עצמן עשויות להתפנות ואין עשויות להתפנות ורוצה אני לדעת מי מעכב על בעל המגורה לפנות מגורתו וחזרתי על כל הצדדין שהשיגה ידי הקצרה לישב דבריהם כפי הירושלמי ולא ניחא לי והסכימה דעתי לפרש דברי רבי' שמשון ז"ל במה שכתב להתפנות ולהתערב האי להתערב לאו עירובי תבשילין קאמ' שמתערבין שני התבשילין יחד אלא בכונה שמתערבין במקום אחד וכדבעינן לברורי קמן בס"ד אמינא אפשר דאיתא לסברתין ולא איתא בדברי הרשב"א וחזרתי ועיינתי בדברי הרשב"א דלעיל והאיר המאיר את עיני ומצאתי דהרשב"א ור' שמשון ז"ל מפרשין הירושלמי הזה כפירוש הרמב"ם ורבי' עבדיה ז"ל בת"ה דף קי"ג ע"ב השיב על דברי הרמב"ן דסבר דהא דתנן הדורס ליטרא קציעות על פי הכד וכו' מיירי שהם של אדם א' וכו' כתב הוא ז"ל וזה לשונו ועוד דאדרבא בתוספת' תרומו' משמע בהפך דכשהם של אדם שראויות להתפנות ולהתערב יחד אנו רואין אותן כאילו הן א' ומצטרפות: דתני' התם בפ' סאה תרומות שתי קופות בשתי עליות שתי מגורות בעליה אחת יעלו ר' יהודה אומר לא יעלו ר"ש אומר אפי' הן בשתי עיירות מעלות זו את זו בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך מאה נפלה: פי' שתי קופות בשתי עליות ואינו יודע באיזו מהן נפלה מצטרפות אבל שתי מגורות דוקא בעליה אחת מצטרפות אבל בשתי עליות אין מצטרפות ואמרי' עלה בירושלמי מה בין קופות למגורות ופריק קופות עשויו' להתפנות מגורות אינן עשיות להתפנות. אלמא ממנה אתה דן לשתי קופות של שני בני אדם שאין עשויות להתפנות במקום א' שאין מעלות זו את זו ואע"פ שיש לדון בזה וכמו שאני עתיד לכתוב בע"ה מ"מ ממנה אנו למדין דיותר יש להקל ולימ' שיצטרפו ויעלו באדם א' ממה שיצטרפו ויעלו כשהן של שני בני אדם עכ"ל: הרי מבואר בדברי הרשב"א דמה שאמרו בירושלמי קופו' עשויות להתפנות פי' עשויות הקופות להתפנות ממקום שהן ולהתערב במקום א' וכמו שכתב הרשב"א בהידיא שכך כתב אלמא ממנה אתה דן לשתי קופות של שני בני אדם שאין עשויות להתפנות במקום אחד שאין מעלות זו את זו שמעינן מהא דמאן דס"ל דבשל ב' בני אדם אין מצטרפין הוא מפרש הירושלמי כהרמב"ם ור' עבדיה דפירוש להתפנות ולהתערב יחד במקום א' ומאן שמעת ליה דקאמר דשתי קופות של שני בני אדם אין מצטרפין רבינו שמשון הוא דקאמר לה. נמצינו למדין דזה הפירוש גם הוא לרבי' שמשון וגם ממה שכתב הרשב"א ואע"פ שיש לדון בזה כמו שאני עתיד לכתוב בע"ה משמע בהידיא דזה הפירוש הוא נמי לבר פלוגתיה שדן על דבריו והוא רבי' שמשון ז"ל והוא מה שכתב לקמן בדף קי"ד ע"א כשכתב דרבי' שמשון כתב ולפי זה נראה דהאי דמעלות זו את זו כששתיהן לאדם אחד שדרכן להתפנות ולהתערב: אבל בשל שני בני אדם שאין דרכן להתערב לא. והרשב"א ז"ל דן על זה וכתב ולי נראה דבין של אדם אחד בין של שני בני אדם מצטרפין ומעלין והאריך לדון בזה יע"ש ועוד הכרח גמור דבפירוש הירושלמי ליכא פלוגתא בין הרשב"א ור"ש ז"ל דאם איתא דמה שכתב רבי' שמשון דרכן להתפנות ולהתערב הוא מה שבתוך הקופות קשיא לן בדברי הרשב"א ממה נפשך דאי ס"ל להרשב"א דפי' להתפנות הוא להתערב מה שבתוך הקופות וכר' שמשון באיזה סברא פליג עליה וכתב דאפי' בשל שני בני אדם מצטרפין דהא לפי פי' זה הדבר מוכרח בעצמו ולא צריך ראיה דפשוט הוא דכיון דטעמא דמצטרפין הוא משום דעשוי להתערב מה שבתוכן יחד פשיטא דלא שייך זה אלא כששתיהן לאדם אחד ואי הרשב"א פליג על ר"ש במה שפירש עשויות להתערב מה שבתוכן יחד דלהרשב"א פי' עשיות הקופות בעצמם להתפנות קשיא למה לא זכר הרשב"א פלוגות' דא שבינו ובין ר"ש והיה לו לדון על פי' שהוא עיקר הדין וטעמו וכמו שהאריך לדון שם אלא ודאי בפירוש דרכן להתפנות ליכא פלוגתא בינייהו דבין למר ובין למר להתפנו' פירושו להתפנות ולהתערב במקום אחד אלא בהא פליגי דר' שמשון סבר כיון דצריכין אנן לדרכן להתפנו' ולהתערב במקום אחד כיון שהן של שני בני אדם אין דרכן להתפנות במקום אחד והרשב"א סבר דלאו דוקא אלא כיון שאפשר להתפנות ולהתערב במקום א' כל שנכנס בספק איסור הוא מתעורר כנגד האיסור להצטרף ולבטלו כמבואר בדבריו יע"ש והמדייק בדברי ר"ש ימצא דהכי היא כוונתו וזה לשונו בפ"ד ממסכת תרומות תניא שתי קופות בשתי עליות שתי מגורות בעליה אחת הרי אלו יעלו ודוקא שני מגורות בעליה אחת אבל שני מגורות בשתי עליות לא ומפרש בירושלמי מה בין מגורות לקופות קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ולפי טעם זה נראה דהא דמעלות זו את זו כשיש בזו חמשים ובזו חמשים היינו כששתיהן לאדם אחד שדרכן להתפנות ולהתערב: אבל שני בני אדם לא וניחא השתא דתני בתוספתא בזו