מהר"ף נח

התרומ' ותרומ' מעשר ותרומ' מעשר של דמאי החלה והבכורים עולין בא' ומאה ומצטרפי' זה עם זה וצריך להרים וגרסי' במסכת תרומות ר' זירא ור' חייא בשם ר"ש היו לפניו שתי קופות בזו חמשים סאה ובזו נ' סאה ונפלה סאה של תרומ' בתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפלה רצה להעלות מזו מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה ולפיכך שנו כאן שאם היו בא' מאה ובא' חמשים אני אומר לתוך מאה נפלה ומשם הוא מרים ולא משל חמשים וכדגרסי' בירוש' דמסכת תרומות בפ"ד את אומר קופות מעלות מגורות אינן מעלות היך עבידא שתי מגורות בשתי עליות ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן שתיהן אסורות ריבה על אחת מהן ובטלה שוגג מעלה ומתיר והשנייה לכשירבה לה שוגג היא מותרת ואינה צריכה עליה שכבר עלתה תרומה: אלמא אפילו מאותה שלא היו בה מתחילה אלא חמשים ואילו רצה מזה מעלה ואילו רצה מזה מעלה כשריבה על האחת והתירה ממנה מרים כל הסאה כל שכן זה שמשעת נפילה היה בה מאה והיא מותרת גמורה בלא צרוף השנייה שממנה הוא מרים שאני אומר לתוכה נפלה כן נ"ל ומ"מ צריכין אנו לחוש לדברי ר"ש שרב גדול ומובהק הוא עכ"ל ובקצר כתב בד"א בשהיו שתיהן לאדם א' לפי שכל שהוא לאדם אחד עשוי להתערב במקום א' ולפיכך רואין אותן מעתה כאילו נתערבו אבל היו לשני בני אדם אין מצטרפי' ויראה לי שאפי' היו לשני בני אדם אלא שאחד מגדולי המורים אוסר ויש לחוש להורות הלכה למעשה כדבריו ע"כ עכ"ל מרן מוהריק"א ז"ל האמת יורה דרכו שלע"ד נראין דברי הרשב"א כולם נכוחים למבין ונראה שמפני זה רבי' מוהריק"א ז"ל טרח לכתוב כל דברי הרשב"א שלא כדרכו שאין דרכו לכתוב כל דברי הפוסק וראיותיו בדרך ארוכה אלא כותב בדרך קצרה פוסק פ' פסק כך וכאן הטריח עצמו וכתב כל דברי הרשב"א וראיותיו בדרך ארוכה מה שכתב בשם רבינו שמשון וראיותיו ומה שחלק עליו הכל באורך לא הניח דבר ודאי שישרו דברי הרשב"א ז"ל בעיניו ומפני כך טרח והעלה כל דבריו על ספרו הבהיר אבל קשה לי ממה שאמרו בירוש' שתי קופות בשתי עליות ושתי מגורות בעליה אחת אבל שתי מגורות בשתי עליות לא כדא מה בין קופו' למגורות קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ופירש בה ר"ש קופות עשויות הן להתפנות ולהתערב יחד וכל העשוי להתערב כמעורב דמי ולפי הירוש' ומה שפירש כן דברי ר"ש דאמ' דדוקא בששתי הקופות של אדם אחד הוא שמצטרפין הם מוכרחין ואין לזוז מהם ומדברי הרשב"א נראה שהוא מחזיק בסברתו דסבר דשתי קופות בשתי עליות אפי' הן של שני בני אדם מצטרפין ומשום דיש לחוש לדברי ר"ש הוא דכתב שראוי להורות הלכה למעשה כדבריו וא"כ צריכין אנו לדעת דאיך יפרש הרשב"א ז"ל מה שאמרו בירוש' קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנו' ונ"ל לע"ד דהרשב"א ז"ל מפרש הירוש' דאמר קופות דרכן להתפנות וכו' מפרש לה כמו שפירש הרמב"ם ז"ל דבפ"ד ממסכת תרומות כתב וז"ל ואמרו קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ופירוש להתפנות לטלטלן ולהעתיקן ממקום למקום וכיון שמטלטלין ונעתקות יתקבצו בשעת הטלטול עכ"ל וכ"כ בפי"ד מה' תרומות וז"ל ואפי' היתה קופה בבית זה וקופה בבית אחר לפי שקרוב הדבר לקבץ שתיהן בבית אחד: וכן פי' רבי' עובדיה בפי' המשנה בפ"ד ממס' תרומו' ז"ל שתי קופות בכל א' חמשים סאה ואין ידוע לאיזו מהן נפלה ושתיהן אסורות מספק מסייעות זו את זו לבטל ואם רצה להעלות סאה מזו מעלה מזו מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה ושתי קופות אפי' הן בשתי בתים ואין ידוע לאיזו מהן נפלה סאה של תרומה מעלות זו את זו מפני שדרכן להתפנות והן מטלטלו' ממקום למקום ופעמים שמתערבות זו עם זו אבל שתי מגורות שאינן מטלטלות בזמן ששתיהן בבית א' מעלות זו את זו ואם הן בשני בתים אין מעלות זו את זו עכ"ל הרי להרמב"ם ולר' עובדיה פירו' דרכן להתפנות אין רוצה לומ' לפנות מהן מה שבתוכן אלא פי' הוא שהקופות דבר המטלטל הם ועשויי' לטלטלם ולפנותם ממקום למקום ומשו' הכי מצטרפין נמצא שעיקר דין צירוף השתי קופות אפי' הן בשני בתים הוא משום דכיון דמטלטלין ולפעמים שמתקבצים שתיהן במקום אחד משום הכי רואין אותן כאילו הן בבית א' והבית מצרפן כדין שתי מגורות בבית אחד ויש לדקדק עוד דלכאורא נר' דמה שאמרו קופות דרכן להתפנות פשט הדברים כמו שפיר' ר"ש וא"כ מי הכריחם להרמב"ם ז"ל ור' עובדיה ז"ל והרשב"א ז"ל לנוד מפירו' זה ונר' דמה שהכריחם לנוד מפירו' זה הוא משו' דקשיא להו מה שאמרו מגורות אין דרכן להתפנו' דאי אפשר לפרש אין דרכן להתפנות שאין דרך לפנות מהן מה שבתוכן דליתא דהא אין נותנין בתוכן אדעתא שיהיו שם לעולם אלא מה שנותנין בהן אדעתא לפנותן כשיצטרכו להם וכן בקופו' נמצא במדה זו מגורות וקופו' דרכן להתפנו' ושוין הן ואין לחלק בין זמן מועט לזמן מרובה דא"כ נתתה דבריך לשיעורין ולפעמים יצטרכו למה שבמגורו' קודם הקופות והדרא בעיין לדוכתא מה בין מגורות לקופות ולפיכך נדו להו מפירו' זה ודע שמדברי הרשב"א ז"ל נראה פשוט דהני קולי דכת' רבי' מוהריק' ז"ל בסימן קי"א כולם באיסורא דרבנן או באיסורא דאורייתא ושיעורא דרבנן וכמו שכתב רבי' מוהריק"א ז"ל בסימן הנז' ורבינו הגדול מוהריק"א זלה"ה אע"פ שנראה שישרו בעיניו דברי הרשב"א ז"ל אפי' הכי בראותו שהרשב"א ז"ל כתב שראוי להורות הלכה למעשה כדברי רבי' שמשון ז"ל העלה על שלחנו הטהור כדברי רבי' שמשון וגם נראה שסברת רבי' בעל הטורים מסכמת לדברי הרשב"א לפיכך העלה מרן מוהריק"א ז"ל סברתו על שלחנו הטהור ורבינו בעל ההגה כתב ויש מחמירין דאפי' באדם אחד אין להקל ולצורך הפסד מרובה יש להתיר באדם אחד ומיהו אין לאכלו אלא אחר שיערבנו יחד שאז כבר נתבטל האיסור עכ"ל מ"ש דיש מחמירין דאפי' באדם א' אין להקל נר' שהיא דעת הרא"ה בבדק הבית לת"ה דהרשב"א בדף קי"ג ע"ב וז"ל וכן הא דאמרי' בתרומו' שתי קופו'