מהר"ף לה

וז"ל אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול ואפילו סעודת אירוסין מפני כבוד השבת שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול וכל היום בכלל האיסור ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול מתשע שעות ולמעלה עכ"ל וקשיא לן מאי האי דקאמר אפילו סעודה שרגיל בה בחול דמשמ' לא מבעיא סעודה שאינו רגיל בה בחול דמותר דאדרבא סעודה שאינו רגיל בה בחול הוא דיש להחמיר טפי מסעודה שרגיל בה בחול: תשובה דע דיש שלשה מיני סעודות אחת היא מה שרגיל בה האדם בכל יום והאחת סעודה גדולה ומשתה שאין האדם רגיל בה בכל יום אלא לפרקי' כשיש לו איזה סיבה שבאו לו אורחים או שמחה או מריעות. והאחת היא סעודת עראי שהיא קטנה מהסעודה שרגיל בה בחול דכשיש לו איזה עסק וטרוד ואין לו פנאי לקבוע עצמו לסעודה שרגיל בה בחול ואוכל סעודתו בלי קבע: נמצא דיש שתי סעודות שאין רגיל בהם בחול האחת היא סעודה גדולה דהיינו סעודה ומשתה והאחת היא קטנה שאינו קובע עצמו לה אלא אוכל אותה עראי כלפי האי סעודה הקטנה שאינו רגיל בה בחול הוא חידושיה דהאי אפילו שכתב רבינו הגדול בשלחנו הטהור: והכי קאמר לא מבעיא סעודה קטנה שאינו רגיל בה בחול אלא אפילו סעודה שרגיל בה בחול מותר. וצריך לדעת דין זה מהיכן מקורו ואח"כ אפרש שיעור דברי רבינו הגדול ז"ל כתב רבינו בב"י בסי' זה כתב הרמב"ם אסור לקבוע סעודה ומשתה בע"ש מפני כבוד השבת ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך ואעפ"י כן מכבוד השבת שימנע האדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול ע"כ ופירש הרב המגי' שסעודה ומשתה שאינו נהוג בה בחול אסור לעשות בע"ש וכל היום בכלל האיסור ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה אפילו סעודה שרגיל בה בחול כל היום מותר להתחיל כרבי יוסי דפרק ערבי פסחים ולקבוע סעודה שרגיל בה בחול מצוה להמנע מתשע שעות ולמעלה לפי שסבור דקי"ל כרבי יוסי דאמר אוכל והולך עד שתחשך והיינו דוקא בלי קביעות סעודה עכ"ל ע"כ לשון רבינו בב' יוסף. הרי נתבאר שהדין הזה הוא מדברי הרמב"ם ז"ל וכפירוש הרב המגיד אלא שדברי מוהריק"א ז"ל יותר מסודרים על סדר דברי הרמב"ם בתוספת ביאור שמה שכתב הרמב"ם אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת וכו' פשוט הוא שלא אסר אלא סעודה גדולה שאינו רגיל בימי החול שכך הוא לשון סעודה ומשתה וכך הם דברי רבינו בש"ע והוסיף עוד לבאר ואפילו סעודת אירוסין שיש בה מצוה אסור וכל היום בכלל האיסור וכמו שפירש הרב המגיד ומ"ש הרמב"ם ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך פשוט הוא שמתיר מן הדין לקבוע סעודה שרגיל בחול שהרי כתב עלה ואף ע"פ כן מכבוד השבת שימנע האדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה דמהא משמע ודאי דמכבוד השבת שימנע מלקבוע סעודה מט' שעות אע"פ שמותרת מן הדין והשתא שיעור דברי רבי' מוהריק"א בש"ע כך הוא אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול ואפילו סעודת אירוסין (פי' שיש בה קצת מצוה) מפני כבוד השבת וכו' ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה (פי' בלי קביעות סעודה הנז' דהיינו סעודה ומשתה) אפילו סעודה שרגיל בה בחול וכו' (פי' לא מבעיא סעודה קטנה שאינו רגיל בחול דלית בה קביעות שמותר אלא אפילו סעודה שרגיל בה בחול דאית בה קביעות) כל היום מותר להתחיל מן הדין אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול מתשע שעות ולמעלה: סימן יג שאלה מי שלא התפלל בע"ש דקי"ל מתפלל ערבית שתים של שבת טעה והתפלל ראשונה של שבת לחובת שעתיה ותפלה שניה של תשלומין התפלל תפלה של חול אם צריך לחזור ולהתפלל פעם אחרת תפלה של שבת דהא קי"ל מי שלא התפלל מנחה בע"ש מתפלל ערבית שתים של שבת: תשובה גרסינן בפרק מי שמתו אמר רב נחמן כי הוינא בי רבא בר אבוה אבעיא לן הני בני רב דטעו ומתחלו בתפלת חול בשבת מהו שיגמרו אמר להו גומר כל אותה ברכה דבדין הוא דבעי לצלויי שמנה עשרה בשבת ומשום כבוד השבת לא אטרחוה רבנן ע"כ וכן פסקו כל הפוסקים. הרי למדנו דבדין הוה ראוי להתפלל בשבת שמנה עשרה ברכות דחול אלא שיזכיר שבת באחת מן הברכות כמו בר"ח וכמו בהבדלה כמבואר בדברי רבי' הגדול מוהר"י קארו ז"ל ב"י א"ח סי' רס"ח אלא דמשום כבוד השבת לא הטריחוהו רבנן ותקנו שיתפלל בשבת שבע ברכות וכיון שכן דלעיקר הדין שהיה ראוי להתפלל שמנה עשרה ברכות פסק מר"ן שאם התפלל בשבת תפלה של חול והזכיר של שבת בתוך י"ח אע"פ שלא קבע ברכה לשבת יצא כמבואר בש"ע א"ח סימן רס"ח א"כ דלעיקר הדין שהיה ראוי להתפלל י"ח ברכות הדין נותן מי שלא התפלל מנחה בערב שבת בליל שבת ערבית מתפלל שתים שמנה עשרה מזכיר של שבת בראשונה שהיא חובת שעתיה ואינו מזכיר בשניה שהיא לתשלומין כדין מי שלא התפלל מנחה בשבת ליל מוצאי שבת ערבית מתפלל שתים מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה והשתא נמי אע"ג דתקינו רבנן שבע ברכות משום כבוד השבת אפילו הכי חזינן דאם התפלל שמנה עשרה ברכות בשבת יצא דראויין הם וכיון שכן אפילו השתא כתב דתקינו לשבת שבע ברכות אם התפלל ערבית דליל שבת שתים של חול והזכיר של שבת בראשונה ולא הזכיר בשניה או הזכיר של שבת בשתיהם שפיר נפיק י"ח מתפלת ערבית ומתפלת