מהר"ף כט

דברי רש"י וכת' כלומר וכו' מדבריו אלה משמע דעם שבצדדין דהוו בכלל הברכה הם העומדין מלפני הכהנים אע"פ שאינם מכוונים כנגד פניהם אלא משוכין לצדדין וזה מבואר בדבריו וגם מדכת' ורבינו כת' סתם דעם וכו' ולא כתב וגם רבינו כת' וכו' או הוה ליה לכתוב וכת' רבינו סתם עם אלא מדכת' ורבינו כתב סתם משמע דרבינו בעל הטורים פליג ארש"י וא"כ קשיא לי לפי זה בדברי רש"י דיוקא דריש דבריו אסיפא דריש דבריו וכמו שכתבנו וצריך לי עיון: סימן י שאלה הנודר מזרע יצחק מהו בבני עשו מי אמרינן נהי דעשו לא אקרי זרע אברהם כדדרשו רז"ל כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק מיהו לא אשכחן דאמעיט מזרע יצחק או דילמא כיון דלגבי אברהם לא איקרי זרע הוא הדין נמי לגבי יצחק: תשובה תנן בפ' ארבעה נדרים דף ל"א שאני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם. ובגמרא והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק ע"כ ופירש"י ז"ל ולא כל יצחק ועשו אינו נקרא זרע יצחק להכי מותר באומות עכ"ל הא למדנו דעשו לא איקרי זרע יצחק וא"כ הנודר מזרע יצחק מותר בבני עשו ויש לדקדק מי הכריחו לרש"י לפרש דעשו לא איקרי זרע דיצחק דלכאורה נראה מהגמרא ממאי דלא איקרי זרע אברהם סגי להיות ממעיט מזרע אברהם וכן הוא בדין ופשוט ומדהוסיף רש"י לפרש ועשו אינו זרע יצחק להכי מותר באומות משמע דעיקר דממעיט עשו מזרע אברהם הוא משום דלא איקרי זרע יצחק ומנא ליה הא ונראה דס"ל לרש"י דאין דרך זו מוציאה את עשו וזרעו מייחוסו של אברהם מכל וכל דאם עשו היה נקרא זרע יצחק אע"ג דאימעוט מאברהם אפילו הכי אגב דאיקרי זרע יצחק היה נכלל בזרעו של יצחק והוה אמינא דמי שנדר מזרעו של אברהם והרי יצחק זרעו דאברהם ובכלל זרע יצחק נכלל עשו חזר עשו להיות אסור בכלל זרע יצחק לכן הוצרך רש"י ז"ל לפרש דכשנתמעט עשו מזרע אברהם נתמעט נמי מזרעו דיצחק ונראה דגם הרמב"ם ז"ל ס"ל דצריכין אנו למעט עשו מזרע יצחק כדי שלא יקרא זרע אברהם שכך כתב בפ"ט מהל' נדרים וז"ל הנודר מזרע אברהם מותר בבני ישמעאל ובני עשו וכו' שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע והרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם עכ"ל ומשמע לי דסבירא ליה להרמב"ם אע"ג דדרשינן כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק צריכין אנו עוד לגילוי אחר לברר על איזה מקצת דיצחק קאמר קרא כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק ואשמעינן מדאשכחן שיצחק נתן ליעקב את ברכת אברהם למדנו שהוריש יצחק כל מה שזוכה הוא בו מאביו ליעקב הרי המעיטו לעשו מזרעו שלא יירש כלום מהבטחות שהבטיח הקב"ה לאברהם ולזרעו זה נראה לע"ד לפרש דברי הרמב"ם ז"ל אבל מצאתי לרבינו מוהר"י קארו זלה"ה בהלכות נדרים סימן רי"ז דף רנ"ח ע"ב שכתב ז"ל והרמב"ם בפ"ט כתב דישמעאל נתמעט מדאמר יצחק ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם עכ"ל ואני בעניי קשיא לי דלפי דברי רבינו מוהר"י קארו צריך לומר דהכי קאמר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולא לישמעאל ותימה הוא דהא בגמרא כד מקשו והאיכא ישמעאל תירצו כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב הרי ישמעאל אימעיט בהידיא ומה צריך למעטו עוד ממה דאמר יצחק ליעקב ויתן לך וגו' ואם אמרתי אגיה בדברי רבינו שנפל טעות סופר וצריך לומר כך והרמב"ם בפ"ט כתב דעשו נתמעט מדאמר יצחק ליעקב ויתן לך וגו'. עדין קשה דגם עשו אימעיטו ליה בגמרא מביצחק ולא כל יצחק וצריך לי עיון אחר ימים הרבה שכתבתי זה מצאתי להרמב"ם ז"ל שכתב מפורש כמו שהבנתי אני בדבריו וזה לשונו באגרת תימן והנה באר הקב"ה בתורה לאברהם אבינו ע"ה שכל מה שהבטיחו הבורא יתברך מברכות ושיתן מצות לזרעו ויבדיל אותם מזולתם שבשביל זרע יצחק נאמר בלבד וכו' ועוד באר בפירוש ואמר כי ביצחק יקרא לך זרע וג' באר לנו הקב"ה ענין זה על ידי יצחק שיעקב ייחד בכל הברכות האלו זולת עשו והוא מה שאמר יצחק ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך הנה התבאר לנו שמעלת התורה שהבטיח בה הקב"ה לאברהם שתתקיים בזרעו שיצחק הוא המיוחד בה ואחריו יעקב מזרע יצחק עכ"ל הרי מבואר בדברי הרמב"ם ז"ל באר היטב כמו שכתבתי אני בביאור דברי הרמב"ם. והקרוב אצלי בדברי רבינו מוהר"י קארו שנפל בדבריו טעות סופר וצריך להגיה עשו במקום ישמעאל ויתפרש כמו שכתבתי: סימן יא שאלה יבמה שמתה בתוך תשעים למיתת בעלה מי יורשה מי אמרינן כיון דצריכה להמתין תשעים יום משום ספק מעוברת אין היבם יורשה מספק או דילמא מן הסתם כיון דהקנו אותה ליבם מן השמים ואגידא ביה הוא יורשה: תשובה תנן בפרק החולץ היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיש לה שלשה חדשים ובגמרא בשלמא לא תתיבם שמא יהיה הולד בן קיימ' וקא פגע באיסור אשת אח דאורייתא אלא לא תחלוץ אמאי לימ' תיהוי תיובתא דרבי יוחנן דאמר חליצת מעוברת שמה חליצה ומפרש טעמא בגמרא משום דרבי יוסי דתניא מעשה באדם אחד שבא לפני רבי יוסי אמר לו מהו לחלוץ בתוך שלש' אמר לו לא תחלוץ ותחלוץ ומה בכך קרא עליו מקרא