מהר"ף כב

נעילת שערי היכל עד נעילת שערי שמים יש שהות הרבה דהא כשהקשו בירושלמי על רב מיחלפה שיטתיה דרב דהא הוא דאמר תפלת נעילה זמנה בזמן נעילת שערי שמים שהוא זמן צאת הכוכבים ואיך הוא צלי תפלת נעילה מכי שמשא בריש דיקלי שהוא זמן נעילת שערי היכל תירצו על ידי דרב מאריך בתפלתו הרבה היה מגיע לנעילת שערי שמים הרי נתבאר לך באר היטב גם מתלמוד ירושלמי שמזמן שקיעת גוף החמה שאינה נראית על הארץ עד צאת הכוכבים יש שהות הרבה. ולמדת עוד שתפלת נעילה צריכה להיות בזמן נעילת שערי היכל דוקא ולא קודם לכן וכן קראוה תפלת נעילה שערים משמע דדוקא בזמן נעילת שערים ולא קודם לכן וכן כתב מרן מוהריק"א ז"ל בהלכות יום הכפורים בסי' תרכ"ג בהידיא וז"ל ומתוך דברים הללו יתבאר לך דלדידן דמפשינן טובא ברחמי היה צריך להקדים ולהתפלל אותה מבעוד יום הרבה כדי שיגמור החזן חזרת התפלה ביום ולפחות שיהא נשיאות כפים ביום אלא דא"כ היינו צריכין להקדימה מבעוד יום טובא לפי שאנו מרבין בסליחות ואנן בעינן שיתפלל אותה מכי חמינן שמשא בריש דיקלי ולפיכך נראה שיש לשליח צבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות וסעד לדברי מצאתי בהגהו' מיי' בהלכות שביתת עשור וז"ל לפעמים לא היה הר"מ אומר אבינו מלכנו של מנחה עד אחר נעילה כדי שיתפלל נעילה ביום וכן כל הפזמונים שאומר' בנעילה פעמים היה מדלגם עד אחר ברכת כהנים כדי שיהא נשיאות כפים ביום ואז היה מושך בפזמונים עד הלילה ואח"כ אומר אבינו מלכנו עכ"ל הרי למדת מדרכי מר"ן שתפלת נעילה דוקא מכי חמינן שמשא בריש דקלי ולא קודם ועוד למדנו מדבריו שאין קפידא שיהיה ביום אלא דוקא עד שיגמור שליח צבור חזרת התפלה אבל הסליחות והתחנונים שאחר חזרת התפלה אין קפידא לאומרם בלילה: סימן ז שאלה להרב ה"ר אברהם די מדינה נר"ו ראובן נפטר אביו לב"ע ועברו עליו שלשים יום שנוהגים בשאר מתים ויש לראובן חברים מקשיבין לקולן של סופרים שרוצים לגעור בו כמו שהוא דין על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו ושואלין מחכמי ישראל יצ"ו להודיעם פירוש גערה זו מהו על פי הדין אם הדבר תלוי ברצונם והרשות בידם לעשות הגערה אימתי שירצו ואפילו מיד אחר שלשים בשנים או שלשה ימים או שמא אין הדבר תלוי ברצונם וצריך שימתינו עד זמן מוגבל שצריך שיעבור על כ"ף ואח"כ יוכלו לגעור בו והנה בעל המפה כתב שהגערה יש לה שיעור למר י"ב חדש ולמר שלשה חדשים וזו סברת מהר"ר אסרלן בפסקיו ואגודה ומהרי"ל והר"ן ז"ל והסמ"ק הקל להצריך לבד שיעור גערה שלשים יום אחר שלשים דשאר מתים והביא דבריו הכלבו סי' קל"ח יע"ש באופן שלפחות צריך שלשים שניים ואח"כ יוכלו לגעור בו ועל הכל רוצים לעמוד על פירוש דברי הריק"ש ז"ל שהוא מרי דאתרא ואחרון ובמצרים צריכין לנהוג כדבריו שכתב עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו ודברי הם דברי התוספות פ' ואלו מגלחין ונסתפקו מה פירוש דבריו כדי לעשות מעשה כסברתו ז"ל עוד נסתפקו על מה שכתב מהר"י קאר"ו בבית יוסף ובכסף משנה על דברי הרמב"ם ז"ל שכתב פ"ו מה' אבל וז"ל והאיש שלשים יום ועל אביו ועל אמו חייב לגדל שערו עד שישלח פרע או עד שיגערו בו חביריו עכ"ל הרמב"ם ז"ל וכתב אליו הרב בכסף משנה וז"ל ומה שכתב ועל אביו ועל אמו וכו' פ' אלו מגלחין תניא על כל המתים מגלח לאחר שלשים יום ועל אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו וגרסינן בירושלמי עד שיגדל פרע ויגערו בו חביריו ויש ספרים דגרסי או יגערו בו חביריו ונראה שמפרש רבינו דשילוח פרע גידול שער ימים הרבה מאד דאז מותר אפילו לא יגערו בו חביריו ואם גערו בו חביריו קודם שגידל שיער כל כך שרי והוא שגערו בו חביריו אחר שלשים יום אבל אם גערו בו חביריו קודם שלשים יום לא כלום הוא עכ"ל נראה מדבריו בפירוש שמפני שגירס' הרמב"ם ז"ל כספרי' דגרסי או יגערו בו חביריו ולא גריס כספרים דגרסי בויו ויגערו בו חביריו מן ההכרח לומר בדבריו דשילוח פרוע הוי ימים הרבה מאד ודלא כסתם שילוח דהוי שלשים יום אימא דשילוח פרע הוי שלשים כנזיר ולמה לא יהיה כן ויהיה או דקאמר בתוך שלשים יום דשילוח ומדברי מוהר"י קארו משמע שזה מוכרח לאמרו בדברי הרמב"ם ז"ל משום דגריס או וצריך טעם למה. עוד נסתפקו במה שפסקו הפוסקים בענין הרגל בדין תספורת דאביו ואמו שאפילו פגע בו הרגל אחר שלשים אינו מפסיק והוא דעת כולהו רבוואתא הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל וכל האחרונים חוץ מסמ"ק דס"ל דמפסיק אם פגע ערב הרגל אחר שלשים או ביום שלשים עצמו והר"י קארו ז"ל פסק בבדק הבית ט"ו א"ח סימן תקמ"ח דלא כסמ"ק שאין הרגל מפסיקו וקשיא להו אם איתא הגערה מיד אחר שלשים מהניא מה מקום למחלוקת זו שאין מעכב אלא גערה יגערו בו חביריו בערב הרגל שאחר שלשים ויאמרו לו ספר לכבוד הרגל ויהיה מותר לדברי הכל. עוד נסתפקו על ענין דין זה שעיקרו משום כיבוד אב ואם דליהוי להו הכירא יותר משאר מתים אם הולכים בספיקו להחמיר או להקל על הכל יבא דברם הטוב בפרטים הנז' מפי סופרים ומפי ספרים ושכרם כפול ומכופל מן השמים: תשובה גרסינן בפרק אלו מגלחין על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו ובירושלמי שבידינו גרסינן על כל המתים אסור בתגלחת עד שלשים יום על אביו ועל אמו עד שישלח פרע או יגערו בו חביריו ע"כ ורבינו בעל הטורים בי"ד סימן ש"ץ כתב בלשון הבריתא דתלמודא