מהר"ף כא

דו"ק בדברי הרמב"ם ז"ל שכתב עד שיעריב שמשן ויצאו ג' כוכבים אחר שקיעת החמה שאם תאמר דהאי שקיעת החמה הוא כשהחמה נכסית מעל הארץ היינו עריבתה וכבר כתב עד שיעריב שמשן ולא היה לו לכתוב אלא עד שיעריב שמשן ויצאו שלשה כוכבים אלא ודאי הכי קאמר עד שיעריב שמשן ויצאו שלשה כוכבים אחר שקיעת החמה שהיא סוף שקיעה לאפוקי כוכבים שיוצאים קודם סוף שקיעה ודוק במה שכתב שנאמר ובא השמש וטהר שהוא מה שאמרו בריש ברכות ומאי וטהר טהר יומא ופירש בו שיטהר הרקיע מן האור וכמו שפירשו התוספות שם וכמו שכתב הרשב"א בחידושיו שם בשם הגאונים הא למדת שאין נקרא לילה אלא אחר סוף שקיעת החמה שהוא הזמן שיטהר הרקיע מן האור אותו זמן הוא אחר שקיעת החמה בכדי שיעור מהלך ארבעה מילין ועיין בקונטריס שחברתי בענין בין השמשות ותמצא שדבר זה מוסכם מכל הפוסקים וא"ת הרי הרבה כוכבים נראין קודם שיטהר הרקיע מן האור הא לא קשיא שהרי תני' בפרק במה מדליקין עד שיראו שלשה כוכבים ואמרו בגמרא לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא קטנים שאין נראין אלא בלילה וכתבו התוס' דלא בקיאינן בכוכבים הבינונים ולפיכך איפליגו רבה ורב יוסף בשיעור בין השמשות וכן כתב רבינו ירוחם ומשום הכי נמי אמרו בפסחים משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבעה מילין ולא סמכו אראיית הכוכבים מפני שאין לעמוד על אמתתם כדכתבו התוספת ורי"ו ודבר זה מתבאר באר היטב מדברי הרמב"ם ז"ל כתב הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה בלשון ערב זה לשונו בפרק במה מדליקין ואעלם מן בעד גרוב אל שמס חתי יטהר כוכב מן אל כואכב אלמתוצטא פי אל עטם ואל נור פדאלך נהאר ומנד יטהר כוכב ואחד אלי אן תטהר אתנין פהו נהאר איצא ומנד תטהר אתנין אלי אן תטהר תלתה הוא זמן בין השמשות פאדא טהרת תלתה פהו ליל בלי שך עכ"ל הרי הרמב"ם ביאר לנו שמה שאמרו בגמ' כוכבים בינוניים הם בינוניים בגדולה ובאורה שאם היו בינוניים בגדולה וגדולים באורה או בינוניים באורה וגדולים בגדולה אינם בינוניים ובפ"ג מה' יסודי התורה כתב כל הכוכבים הנראין יש מהם כוכבים קטנים שהארץ גדולה מאחד מהם ויש מהם כוכבים גדולים שכל אחד מהם גדול מן הארץ כמה פעמים וכתב המפרש עליו זה לשונו אמר הנראין לפי שיש כוכבים הרבה שאינם נראין מפני קטנן והכוכבים הנראין שיוכלו למנות אותן אלף ושנים ועשרים כוכב וחלקו אותן לששה חלקים החלק האחד הכוכבים שבו גדולים מן הכוכבים שבחלק השני וכן עד סופן ואלו הכוכבים יש מהם מי שהוא גדול מן הארץ חמשה עשר פעמים עכ"ל. הנך רואה שהכוכבים הנראין הם אלף וכ"ב ונחלקו בגדלן לששה מעלות ואם החלקים שוים יהיה כל חלק מאה ושבעים כוכב ואם נחלקם לשלש מעלות גדולים ובינוניים וקטנים והחלקים שוים יהיה החלק של הגדולים מספרם שלש מאות וארבעים כוכב ולפי זה אפילו אם יראו שלש מאות וארבעים כוכב עדין יום שהם מהכוכבים הגדולים וכל שכן שאפשר להיות שהאלף כ"ב כוכבים השלשה חלקים מהם הם הגדולים והשלשה חלקים הם הבינונים ושאר כל הכוכבים הם הקטנים. וכן נראה מדברי התוכן הגדול המאסף כל מחנות התורנים הר"ר יש"ר בספר גבורות ה' דף קמ"ח וז"ל וכמה כוכבים של גודל ראשון ושני ושלישי מאד בהירים וזהירים ע"כ הרי כתב שהכוכבים שבשלשת חלקים ראשון ושני ושלישי הם גדולים באורה וכפי מה שכתב הרמב"ם אין מהם ראיה ללילה ואל תתמה על זה ולומר איך אפשר שיראו שש מאות כוכבים ועדין הוא יום שלמבין אין כאן תמיהה שהרי הזמן שמעלות השחר עד הנץ החמה והזמן שמשקיעת החמה עד הלילה הם שוין בשיעורן שבכל מקום מצינו לרבותינו שאמרו מעלות השחר ועד הנץ החמה ארבעה מילין ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעה מילין ויש בגמרא מאן דאמר מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין ומשקיעת החמה ועד הלילה ה' מילין הרי רבותינו ז"ל השוו השני זמנים הללו להדדי. והנה כל רואה בעיניו שאחר עלות עמוד השחר נראין ברקיע כוכבים למאות ואע"פ שהוא יום ומאחר שכן על כרחך אית לך למימר שאותן כוכבים הנראין אחר עלות עמוד השחר הן הכוכבים הנראין ביום וכיון שכן הוא הדין לכל כוכבים הנראין אחר שקיעת החמה עד שיעור מהלך ארבעה מילין למר וחמשה מילין למר הם מהכוכבים הנראין ביום שהרי שני הזמנים הללו שוין בשיעוריהם הרי בארתי גבול היום ואומרם שקיעת החמה היאך הוא: עתה אבאר לך דין הנעילה כתב מרן מוהריק"א ז"ל בהלכות יום הכפורים סי' תרכ"ג וזה לשונו בסוף יומא כתב הרא"ש בשם הר"מ שצריך להתפלל תפלת נעילה ביום דבירושלמי פ' תפלת השחר ובריש פר' בתרא דתעניות פליג רבי יוחנן על רב ואמר אין תפלת נעילה אלא ביום ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן והכי איתא התם אימתי היא נעילה רבנין דקסרין אמרין איתפלגון רבי יוחנן ורב רב אמר נעילת שערי שמים אפילו בלילה ורבי יוחנן אמר נעילת שערי היכל דהיינו ביום אחר הדלקת נרות של בין הערבים. אמר רבי יודן כונתוה מתני' מסייע ליה לרבי יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית ובמוסף ובנעילה ואית לן למימר נעילת שערי שמים דהא איתקש נשיאות כפים לשירות מה שירות ביום אף נשיאות כפים ביום אחוה דאימיה דרבי אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא אמר ליה רב כד תחמי שמשא בריש דיקלא הב לי גולתא דניצלי נעילה מיחלפא שיטתיה דרב תמן הוה אמר נעילת שערי שמים והכא הוא אומר נעילת שערי היכל פירוש דאמר רב כד תחמי שמשא בריש דיקלא דהיינו זמן נעילת שערי היכל אמר ר' מתנא על ידי דרב מאריך בצלותיה סגי הוה מגיע לנעילת שערי שמים פירוש תפלתו היתה נמשכת עד נעילת שערי שמים. אלמא רבי יוחנן פליג עליה דרב וגם רבי יודן מייתי סייעתא לרבי יוחנן ממתניתין וגם רב גופיה היה מתפלל ביום אלא שהיתה תפלתו נמשכת עד הלילה הילכך אין להתפלל תפלת נעילה אלא ביום עכ"ל הא למדנו דתפלת נעילה היא מתחלת בזמן נעילת שערי היכל והיא כשהחמה בראשי הדקלים ולמדנו עוד שמזמן