מהר"ף קלה

זבוני לא בטלה והא לרבנן אפילו זבנה לא בטלה אלא כדאמרן ונראה שלזה כיון רש"י ז"ל שכתב לוה עליה גוי אפי' מצורף ישראל הילכך כיון דפלוגתא דאימוראי היא אי בצורף ישראל מחלוקת או לאו סוגיין כמאן דאמ' דבצורף ישראל דברי הכל בטל נקטינן כוותיה וכדברי הרמב"ם ז"ל ומ"מ הרי אתה למד מדבריו שדעתו ז"ל דבצורף דוקא ולא כדברי רש"י ז"ל עכ"ל: הרי הר"ן ז"ל מעיקרא כתב דכיון דפלוגתא דאמוראי ולא ידענא מאן אמר הא ומאן אמר הא נקטינ' לחומרא ולבסוף כשהביא דברי הרמב"ם ומצא להם ראיה מהגמרא כתב הילכך כיון דפלוגתא דאמוראי היא אי בצורף ישראל מחלוקת אי לאו סוגיין כמ"ד דבצורף ישראל דברי הכל בטל נקטינן כוותיה וכדברי הרמב"ם הרי הר"ן הביא ראיה ברורה מהגמרא לדברי הרמב"ם והסכי' לדבריו ולמדנו עוד מדבריו דגם רש"י ז"ל הכי ס"ל הרי למדנו דלרש"י והרמב"ם והר"ן ז"ל ס"ל דבמכר לצורף ישראל ביטל וכיון שהרמב"ם הוא מרי דאתרא בארץ מצרי' הכי נקטינן כמבואר בתשוב' הרשב"א ז"ל סי' רנ"ג ובתשו' הר"ן ז"ל סי' מ"ח דף נ"א ע"ב ואלהי הצבאות יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: סימן עט שאלה לגבאי הר' סעדיה סלאמה קנה להקדש כלי כסף והם כלי תכשיט של נשים ומפני שיש בהן שלשלאות של כסף ומועילים לתפוחי הספרי תורה שצריך לעשות להם שלשלאות לפעמונים ומפני כך קנאם כדי להרויח להקדש שכר האומן שעולה הרבה ובא לשאול אם מותר לתת השלשלאות הללו בתפוחי הס"ת: תשובה כתב רבינו הגדול ז"ל בטור א"ח סי' קנ"ג ז"ל מצאתי בתשו' מהרי"ל איתא באגודה פרק הקומץ רבה אין לקנות מעילין שנשתמש בהן הדיוט לתשמיש קדושה ויליף מדדרשינן מה מזבח שלא נשתמש בהן הדיוט אף עצים וכו' ואע"ג דנהוג עלמא לעשות מפות ופרוכת מבגדים ישנים לאו מר בריה דרבינא חתים עלה וכששואלים אמינא להו לקנות חדשים וכ"כ הרשב"ץ בתשו' עכ"ל וכן העלה על שלחנו הטהור בסי' הנז': ובפרק הקומץ רבה דף כ"ב ע"א יכול האומר עלי עולה יביא עצים מתוך ביתו כדרך שמביא נסכים מתוך ביתו ת"ל על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל צבור אף עצים ואש משל צבור דברי רבי אלעזר ב"ר שמעון רבי אלעזר בר שמוע אומר מה מזבח שלא נשתמש בו הדיוט אף עצים ואש שלא נשתמ' בהן הדיוט מאי בינייהו איכ' בינייהו חדתי ועתיקי לא והכתיב ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו ראה הבקר לעולה והמוריגים וכלי הבקר לעצים הכא נמי בחדתי ע"ש: הרי סתם תלמוד מוקי להא דהמוריגים וכלי הבקר בחדתי שמע מינה דבעי' חדתי: ובזבחים פרק י"ד דף קי"ו ע"ב איתא איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרא קורבנא לרבא שלח ליה אסקוה ניהלי לשם שמים אמר להו לספרא ולרב אחא בר הונא זילו ודברו תרי עולמי גילדאי וחזו היכא דמסקא ימא שירטון ושקלו ציבי חדתי ואפיקו נהורא ממגנא חדתא ואסקוה ניהליה לשם שמים אמר ליה אביי כמאן כרבי אלעזר בר שמעיה דתני' רבי אלעזר בר שמעיה אומר מה מזבח שלא נשתמש בו הדיוט אף עצים שלא ישתמש בהן הדיוט והא מודה רבי אלעזר בר שמעיה בבמה דתניא כתוב א' אומר ויתן דוד לארנון וגו' הא כיצד גובה מכל שבט ושבט חמשים שהם שש מאות רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי בקר ומקו' מזבח ' וכל הבית כולו בשש מאות רבי אלעזר בר שמעיה אומר בקר ועצים ומקום מזבח חמשים וכל הבית כולו בשש מאות דכתיב ויאמר ארונה אל דוד קח אדוני המלך ויעל ראה הבקר לעולה והמוריגים לעצים ורבא אמר לך התם נמי בחדתי ופרש"י דמסקא ימא שירטון לימים ומתייבש ונעשה קרקע דבעינן שלא נשתמש בהן הדיוט במזבח ואיתו ציבי חדתי שלא נשתמש בהן אדם שלא יהא שיברי כלים הא מודה רבי אלעזר בבמה דקתני המוריגים לקח דוד לעצים בדבר ארונה ע"כ: הרי רבא מוקי לה להא דרבי אלעזר דהמוריגים בחדתי וידוע דהלכתא כרבא לגבי אביי ועוד דסתם תלמוד נמי בפרק הקומץ מוקי לה בחדתי ש"מ דהלכתא דלגבוה בעינן חדתי דלא נשתמש בהו אדם: הרי למדנו דכל דבר שנשתמש בו הדיוט אין עושין אותו לגבוה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות אסורי מזבח ז"ל ועצי סתירה פסולין לעולם לא יביאו אלא חדשים והיא תוספתא בפ"ט דמנחות עכ"ל: ובפ"א מה' בית הבחירה כתב ז"ל אין עושין כל הכלים מתחלתם אלא לשם הקדש ואם נעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותו לגבוה עכ"ל. וכתב רבינו הגדול בכסף שהיא תוספתא בפ"ב דמגלה וז"ל התוספתא וכלים שנעשו מתחלתם להדיוט אין עושין אותן לגבוה אבנים וקורות שחצבו אותן מתחלה להדיוט אין בונין אותן בהר הבית ע"כ: ואיברא דענין זה צ"ע הנה בהקומץ ובזבחים פשוט דדבר שנשתמש בו הדיוט פסול אבל אם הוא חדש שלא נשתמש בו הדיוט אע"ג שנעשה להדיוט לא נפסל לגבוה וראיה מהמוריגים ומכלי הבקר שנעשו להדיוט והוכשרו לגבוה כיון שהיו חדשים שלא נשתמש בהן הדיוט וכן פשוט בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' אסורי מזבח שכתב ועצי סתירה פסולין: וקשה לי מדברי הרמב"ם בפ"א מה' בית הבחירה כתב בהידיא כלים שנעשו מתחלתן להדיוט פסולין לגבוה וכן פשוט בתוספתא דפ"ב דמגלה: וי"ל דלא דמי עצים של הדיוט לכלים שנעשו מתחלת' דעצים שעומדים לשריפה מכי נשרפו מקלא קלו ונתבטל ההוא מעשה שנעשה בהם ואזלו להם מן העולם ולא נשאר מהם כלום אבל כלים שנעשו מתחלה להדיוט הרי הם בעינם עומדים וההוא מעשה שנעשה בהם הוא עומד וקיים ושם מעשה ההדיוט לא פסק מהם ולפיכך