מהר"ף קלא

נראה לו ליתנו בלי תנאי אלא בסתם כיון שכבר עבר הזמן אמרו לי מה נר' לך אמרתי להם כבר גיליתי דעתי זה כמה שנים ושכן נמצא בתשוב' הרב אליהו מזרחי זלה"ה אמרו לי שנינו מסכימין שיותן אמרתי גם ביניכם יש הפרש בענין הנתינה ואם ינתן בתנאי לדעת אחד מכם אינו גט ואם בסתם לדעת האחר אינו גט אמרו לי איך נעשה כי זאת האשה היא עגונה כי האיש הלך בדרך מרחוק אמרתי להם לדידי אינו ראוי ליתנו אבל לדידכו יתנהו לה השליח על תנאי שתי שנים כמו שנראה לרב הר' דוד ויחזור ויקחנו ויתנהו לה בסתם כמו שנר' לרב הר' יוסף נר"ו וכן עשו עכ"ל ועיין במהרשד"ם א"ה סי' ס' על נדון כזה אבל היה גט ארוסה: משקלא וטריא שהיתה בין רבינו מוהריק"א שהיה אומר שיתנהו בסת' בלי תנאי נרא' שטעמ' הוא כיון שדברי בעל המגר' שאמ' לשליח שיתנהו לה מהיום אם יבא תוך ב' שנים הכוונה הוא מהיום שהוא יום מסירת הגט ליד השליח א"כ איך אפשר להאריך השליח זמן מדעתו וזה לא יתכן ורבי' מהרדבא"ז ס"ל כיון שאמירת הבעל לשליח שיתנהו לה מהיום אם יבא תוך שתי שנים יסבול נמי פ' דמה שאמר מהיום הוא על יום מסירת הגט ליד האשה יתנהו לה על תנאי זה וקשיא לי על טעם מרן הרדבא"ז ז"ל השתא דאתינא להכי א"כ בכל גט שיבא על ידי שליח בתנאי כזה שמגרש על זמן חייבים אנו לחוש ואם באנו לחוש לזה מחששא אין ליתן גט זה שאם הכוונה מהיום על יום מסירת הגט לאשה אם יתנהו במהיום על יום נתינת השליח לאשה שפיר דמי אבל אם יתנהו במהיום שהוא יום מסירת הבעל הגט לשליח אינו גט ואם הכוונה מהיום הוא על יום מסירת הבעל הגט לשליח צריך שיתנהו השליח לאשה במהיום שהוא יום המסירה שמסר הבעל לשליח ואם באנו להסתפק בזה א"כ כל גט שיבא ע"י שליח צריך לתתו לה שני פעמים פעם אחת יתנהו לה בתנאי מיום מסירת הבעל לשליח פעם שנית יתנהו בתנאי מיום מסירת השליח הגט לידה וזה הדבר לא נשמע מעולם ונראה דמטעם קושיא זו לא רצה רבינו מוהר"י קארו זלה"ה להעלות על ספרו ביתה יוסף שיתנהו לה שני פעמים אלא כתב שהיה מעשה שני פעמים ונתנוהו לה והתירוה מיד: סימן עו כתוב בשלחן ערוך א"ח סי' ר"ב סעיף ו' צלף על העלין ועל התמרות ועל הקפריסי' בפה"א על האביונות שהם עיקר הפרי בפה"ע עכ"ל: דין זה צריך לי עיון דחזינן דבזמן הזה דעיקר פרי הצלף הם הקפריסין יותר מהאביונות דהא כשמלקטין אותה מלקטי' הקפריסי' ומעט מזער מן האביו' עם הקפריסי' ושולחים מהם לתורכייה ולארץ אדום חביות הרבה וגם מוליכים מהם מנא אמון לכל ערי ארץ מצרים ומימינו לא ראינו אלא הקפריסין הם עיקר הפרי ואם יש מהאביונות מעורבין עם הקפריסין הם מעט מעט מהמעט שאינם נחשבים לפני ריבוי אקפריסין שהם רבים הרבה מאד מאד ולפי מנהג העולם צריך לברך על הקפריסין בפה"ע: גם צ"ע שהעלין והתמרות בזמן הזה אין מי שיאכל אותם ולא ראינו מי שיקנה אותם כמו שקונים הקפריסין וא"כ לא נטעי את הצלף להכי אדעתא דעלין או תמרות וצריך לברך עליהם שהכל מידי דהוה אקורא שהוא ראש הדקל כשהוא רך דמטעם זה דלא נטעו אותן להכי מברך עליו שהכל: ואיברא דבפ' כיצד מברכין פשוט דקרי להו לקפרי' שומר לפרי וכן הוא נראה לעינים שהקפרי' כשהם קטנים סגורים והאביונות בתוכם אינן נראות וכשהקפריסין גדלים נפתחים ונעשים פרחים גדולים ובתוך הפרח נראה גיד ובראש אותן הגידין הנראין בתוך הפרחים האביונות וגדילים אותן הגידין ובראשם האביונ' גדלים והולכים עד שגדלים כמו זית וכשמלקטי' הקפריסי' מלקטין אותם ומה שמוצאים שנעשו אביונות ובוררים הקפריסים הקטנים מן הגדולים שכל מה שהם קטנים הם החשובים וקורין אותן קפאר סלטאני ומוכרים. אותן ביוקר על א' שנים מן הגדולים הרי דבזמן הזה אין עיקר הפרי אלא הקפריסין ושני להם האביונות והעלים והתמרות אין אוכל אותם בכל ארץ מצרים ולא בכל המקומות שידענו המב"ה יאיר עינינו בעבודתו: סימן עז שאלה היש לסמוך על מה שכתוב בספר שיירי כנסת הגדולה א"ח סימן רפ"ב בהגה' ב"י סעיף ה' וז"ל אמר המאסף במהדור' ראשונה כתבתי דאם נמצא טעות בס"ת בקריאת השביעי אחר שקרא שלשה פסוקים בהכשר דאין להוציא ס"ת אחר ושכך עשיתי מעשה בקוסטנטינא יע"א לפני רבני הדור ולא היה פוצה פה ומצפצף: תשובה לע"ד נראה דאין לסמוך עליו בזה שלא ראיתי טעם לדבר אלא הרבה בדברים בלא ראיה וראיתי להעתיק קיצור דבריו כדי שיתברר האמת כת' ז"ל ולפי שראיתי מפקפקים בהוראתי גם בלא דעת דברי הפוסקים אלא מסברת הכרס ראיתי להאריך בזה ולישב מכל המקומ' שלכאורה נראה שיש סתירה לזה ולחזק הוראתי בראיות נכוחות מ"ש בספר מגדל עוז דאם נמצא טעות אפילו בסוף הפרשה מוציא ס"ת אחר **(הנך רואה שדחה דברי המ"ע בלא טעם בלשון אפשר וזה אין בו ממש דמסתמא כי קאמר המגדל עוז אם נמצא הטעות אפילו בסוף הפרשה מוצי' ס"ת אחר הוא למנהג העולם היום שקוראין בכל שבת סדר א' ואי אמרת דלא אמרה אלא כשלא קרא שלשה פסוקים או בפרש' יו"ט וכו' לא הוה שתיק מנה)** אפשר לדחות דכשלא קרא שלשה פסוקים בהכשר קאמר או בפרשת יו"ט וחול המועד וארבע פרשיות שצריך לקרות כל הסדר א"נ בעל מ"ע לטעמי' אזיל שקריאת ראשונים לא עלתה לו וכו' אבל לפי מנהגנו כהוראת הר' בשם רבו מהר"י בירב