מהר"ף קכד

ולשנות תנאו ולהוסיף או לגרוע כ"ש בתנאים ואע"ג דהתם מיירי דחזר ואמר קודם מסירת הגט לידה דאי אחר מסירת הגט מאי קאמר או דילמא מאי דשרא אסר כיון דכבר בא הגט לידה לאו כל כמיניה לאוסרה למי שהתירה כבר ע"כ: הרי ברור בדברי הרא"ש ז"ל דלאחר מסירת הגט לידה אין בידו להוסיף שום דבר: ואע"ג דהרב המגיד בפ"ח מהלכות גירושין פירשה בענין אחר שעל מ"ש הרמב"ם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה הרי את מותרת לראובן ושמעון הרי זו מגורשת ע"כ כתב הרב המגיד אמר לה הרי את מותרת וכו' בעיא בגמרא באם ת"ל ופסק רבי' כדרבו בכל הגמ' ופיר' כגון שחזר ונטלו הימינה ונתנו לה ואמר לה הרי את מותרת לראובן ושמעון וכו' יתבאר למטה כל שהתנה עליה בשעת נתינה צריך לחזור וליטלו הימינה עכ"ל הרי פירש' דמיירי דמה שחזר ואמר לה לראובן ושמעון הוא אחר מסירת הגט לידה מ"מ לא פליג אדברי הרא"ש: שהרי כתב לקמן בפרק זה על מה שכתב הרמב"ם בהלכה סימן י"ח ז"ל הרב המגיד ומדברי רבינו נראה בביאור שדבריו הם כשמסר לה הגט בשעת תנאי הראשון ואח"כ התנה עליה התנאי השני וא"כ בהכרח דבריו ז"ל הם באחד משני פנים או שהתנאי באם ולא בע"מ ולא במעכשו שבתנאי כזה יכול לבטל ולהוסיף על תנאו כמו שנתבאר בראש הפרק או אם הוא בתנאי שבע"מ או במעכשו הוא כשהתנאי השני הוא מדעתה או מרצונה ועל דרך זו פירשה הרמב"ן ז"ל שכיון שהיא מתרצה בתנאי השני קודם שנתקיים התנאי הראשון שוב אינה יכולה לחזור בה אבל אי אפשר שיהיו דברי רבינו בתנאי שבעל מנת ושיתנה עליה תנאי אחר אחר נתינת הגט לידה שלא מדעתה שכבר ביאר רבינו בפ' זה שאינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו בתנאי שבע"מ כיון שהגיע הגט לידה וזה ברור ע"כ וז"ל בריש פ"ח ושם נתבאר שאם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום ע"ת כך וכך או שאמר לה הרי את מגורשת ע"ע כך וכך כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו משהגיע הגט לידה לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו משהגיע הגט לידה ע"כ: הרי ברור בדברי הרמב"ם שכל שהיא מגורשת משעת נתינת הגט לידה אינו יכול להוסיף או לגרוע שכבר זכתה ואפילו בתוך כדי דבור וזהו כדברי הרא"ש: סימן סג שאלה מסקנא דהלכה ס"ת אין פחות ממ"ב שיטין וכו' עתה נמצא ס"ת בב"ה שהוא עשוי כולו ל"ד שיטין יורנו מורה צדק אם זה כשר לקרות בצבור או לאו ותשובתו הרמתה מהרה תצמח ושכמ"ה ומכופל: תשובה כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכו' ס"ת ז"ל יש דברים אחרים שלא נאמרו בתלמוד ונהגו בהם הסופרים וקבלה היא בידם איש מפי איש והם שיהיו מנין השיטין שבכל דף ודף לא פחות משמונה וארבעים ולא יותר על ששים ושיהיה הריוח וכו' וכל הדברים האלו למצוה מן המובחר ואם שנה לא פסל עכ"ל הרי למדנו דמנין השיטין כמה יהיה בכל דף ודף לא הוזכר בתלמוד מדלא הוזכר שאין להם קצבה מן הדין אלא למצוה מן המובחר נקטו להם האחרונים כל אחד כפי מה שנראה לו סימן יפה בעיניו ששים שיטין כנגד ששים רבוא שקבלו את התורה ויש דנקט לו שבעים שיטין כנגד שבעים סנהדרין ויש דנקטו להם שנים וארבעים שיטין ונתנו להם סימן ה' ב"ם סיני בקדש: סימן סד מעשה שה"ר יצחק פרידא נפטר לב"ע נ"ע בזמן המגפה והניח אלמנה ועמה יתומים שני בנים ושתי בנות קטנים והניח בין גדול נשוי אשה והיה מוסגר מפחד המגפה אין יוצא ושלח לי לומר אם הדין נותן שאתפוס ממון אדוני אבי שלא תקדים אשתו ותתפסהו ותחביא ותעלים וגזל הנאכל קשה להשיב. וכששמעתי כך אמרתי אנו ב"ד אביהם של יתומים עלינו מוטל הדבר הזה לפקח על נכסי היתומים ומיד קמתי ונזדרזתי ושלחתי שני בעלי תורה ושליח ב"ד ואדם אחר שהוא בן בית של הנפטר וצויתי אותם שיפנו כל הנכסי' החשובים ויניחום בבית אחד או בשני בתים ויסגרו עליהם ויניחו מדור אחד לאלמנה ויתומיה והלכו לבית הנפטר ועשו כאשר צויתי אותם למחרת שמעתי שיש מרננים אחרי על הדבר הזה שעשיתי שלא כדין על כן באתי בקיצור להודיע שמה שעשיתי הוא דין התורה והמשפט משפט אמת וצדק אין בו נפתל ועקש ואוי לו לדור ששופטים את שופטיהם דעו וראו ושמעו ושימו לב למה שאני כותב הדין הזה פשוט ביתה יוסף טור א"ה סימן צ"ג דף קי"ז סוף ע"א וז"ל כתב הריב"ש בתשובה סימן שס"ד דבר ברור הוא כי הנכסים שהם בבית הבעל אע"פ שכשמת נשארו הנכסים ביד האשה ואוהלים כאשר המה שאין זו תפיסה של כלום שכל תפיסה צריך תפיסה גמורה שיקנה הדבר באחת מהקניות כמו שאמרו בפרק הכותב אבל בכאן הבית והתיבות והמטלטלין הכל ברשות היורש ואינה נקראת תפיסה בשביל תפיסת המפתחות שאין מסירת המפתחות קונה וכ"ש תפיסתן ואם קדמו היורשים ותפסום כדי שלא תשלח בהם יד ותפסום הטיבו לעשות ואע"פ שמה שתפסו היה דרך גנבה אין היזק בזה אבל הוא יפוי כחם דהויא תפיסה שלא בעדים דלפעמים מהניא שלא בעדים ובעדים לא מהניא ובסימן ק"ז כתב עוד כיוצא בזה וכתב עוד שם וכן אם פקח הדיין וזריז ראוי לו לילך בפתע פתאום לבית המוריש ואם לא עשתה בנכסים תפיסה המועלת לקנות יחזיק בהם היורשים והמקבלי מתנה בעד זכותם