מהר"ף קכ

מהדמים ונראה לע"ד פשוט דלהרמב"ם ז"ל אם עברו ומכרו בין קרקע בין מטלטל' דאינן נזונות מהדמים דהא כל הפוסקים שוין בההיא דאמר רבי יוחנן מה שמכרו פירוש והפסידו מזונות דלאו הני זוזי שבק אבוהון וכיון שכן אית לן למימר דגם הרמב"ם הכי ס"ל דלי' לן לאפושי פלוגתא ביני רבוואת' כיון דלית הוכחה בדבריו דפליג: ועוד דדברי הרמב"ם מוכחין דהכי ס"ל שכתב ואם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות ואם איתא דס"ל דאם מכרו נזונות מן הדמים אכפל לאשמעינן הא הוה ליה לבאר והכי הוה ליה לכתוב אינה מוציאה מן הלקוחות ונזונת מן הדמי' אלא ודאי משמע דלא ס"ל הכי וכשיטת כל הפוסקים וכ"ש דהאי מלתא דנזונות מן הדמים לא קאמר לה רב האי מדינא דגמ' אלא חידוש הוא שחידש מכח תקנה דבתראי שתקנו מזונות מן המטלטל' דאם איתא לא הוה שתיק מנה הרמב"ם ומדל' פירש וסתם וכתב כלשון הגמ' משמע ודאי דלית ליה בזה שום חידוש וכיון שכן כ"ש דס"ל להרמב"ם ז"ל דאם מכרו מטלטלין דהפסידו מזונות דלא תהא תקנת הגאונים גדולה מדינא דגמ' דהגאונים בעצמם כתבו דלא ייפו כח תקנתם כמו דינא דגמ' וכמו שכת' הרב המ' ז"ל וגם הרמב"ם הכי ס"ל: גם מדברי הרב המגיד שכתב וא"כ במטלט' אינו נר' שלא יוכלו למכור אפילו לכתחלה שדבריו אלה חוזרין על מה שכתב הרמב"ם ואינה יכולה לעכב לומר יהיו המטלטלי' מונחים בב"ד עד שאזון מהם שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות אנו למדין דהא דכתב הרמב"ם שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות האי יאבדו לאו אבדה דממילא היא אלא אבדה דמכירה היא שימכרו אות' היורשים ועל ידי זה הם אבודים שאינה נזונת מהם ונראה לע"ד עוד דמינה נשמע דמה שמעכבת עליהם מלמכור הקרקע הוא מפחד זה שאם ימכרו לא יהיו לה מזונות מכלל שאם מכרו אינה נזונת מן הדמים דאי תימא דנזונת מדמי הקרקע שמכרו מה פחדה ומה איכפת לה דמה קעבדי כיון דסוף סוף הרי הם חייבים לזונה מן הדמים וכמו שכתב הרא"ש ז"ל אלא ודאי ש"מ כדאמרן זה נלע"ד פשוט אלא דקשיא לי דאם איתא כדאמרן הרי הרא"ש והרשב"א ס"ל דאפילו מכרו קרקע הפסידה מזונות והוה ליה רב האי יחיד לגבייהו ולמה מרן העלה הדין על שלחנו הטהור במחלוקת וצריך לי עיון: ומ"מ נלע"ד פשוט דלגבי מכרו מטלט' אפי' האידנא דתקי' רבנן בתראי דנזונ' מן המטלט' אם קדמו ומכרו היורשים את המטלט' דאינן נזונות מהדמים אליבא דכ"ע: כתב נ"י בריש פרק מי שמת ז"ל וכתבו האחרונים ז"ל דאע"פ דהשתא נזונת מן המטלט' מתקנת רבנן בתראי מ"מ אם קדמו ומכרו מה שמכרו מכרו ולא נימא מה לי המטלט' מה לי המעות דדוקא מטלט' דשבק אבוהון אמרינן דנזונות אבל המעות לאו הני זוזי שבק אבוהון למה זה דומה למלוה ע"פ שהיא גובה מן היורשים ומכרו נכסים אין גובה מן הדמים דלאו הני זוזי שבק אבוהון ע"כ: ונראה לע"ד שכך היא סברת רבינו הגדול מוהר"י קארו ז"ל שבא"ה העלה על שלחנו הטהור בסימן צ"ג סעיף כ"א וז"ל הניח מטלט' ולא תפסה אותם היורשים נוטלין אותם והם מעלין לה מזונות ואינה יכול' לעכב עליהם ולומר יהיו המטלטלין מונחים בב"ד שאזון מהם שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות ואפי' התנה עליו בפירוש שתזון מהמטלט' אינה מעכבת אבל אם הניח קרקע יכולה היא לעכב עליהם שלא ימכרו ואם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות והיא נזונת מדמי הקרקע שבידם ויש מי שחולק ואומר שאינה נזונת מאותן דמים עכ"ל: הרי כאן העלה דין דמי הקרקע במחלוקת משמע דוקא קרקע ולא מטלטלין ובסימן קי"ב סעיף ז' כתב ז"ל עכשיו שכתובה נגבית מהמטלט' גם הבנות נזונות מהם ואינן נזונו' אלא מבני חרי אבל לא ממשעבדי כגון אם מכר האב או נתן האב במתנ' בריא או אם הבנים אחר מיתת אביהם מכרו או משכנו או נתנו אינן נזונות מהם עכ"ל: הרי בענין מכרו מטלטלי' שהעלה הדין בלי מחלוק' משמע ודאי דלענין מכרו מטלט' ס"ל דהלכה פסוקה דלא קמו דמי המטלטלין במקומן ואין לחלק בין מזונות דאלמנה ובין מזונו' דבנות שכבר כתב מרן ודבר פשוט הוא שיש ללמוד משם לדין זה משמע דשוין הם: אחר שכתבתי כל זה מצאתי און לי בדברי רבינו בעל הטורים בח"מ סימן ק"ז שמסכים לזה וז"ל ואם אין בעל חוב יכול לטרוף מהלקוחות כגון שמכרם לגוי או מלוה ע"פ או מלוה בשטר ולא שעבד לו מטלטלי' אגב מקרקעי לדברי רב האי גאון שפיר' בההיא דיתומ' שקדמו ומכרו בנכסים מועטי' מה שמכרו מכרו דבתר דתקינו מזוני ממטלטלי דיתמי חייבין לזונם מן הדמים הכא נמי כיון דב"ח גבי ממטלטלי דיתמי גבי נמי מן הדמים וא"א הרא"ש ז"ל תמה עליו וכתב כיון דהני זוזי לא אשתעבדו אבנות אלא שעבודייהו אנכסי אבוהון וכיון שמכרו ואין יכולין לטרוף הפסידו מזונותיהם למה הדבר דומה למלוה ע"פ שיצאה על היתומים ומכרו הנכסים שאין ב"ח גובה מהמעות שבידם דלאו הני זוזי שבק אבוהון ע"כ נמצא לפי דבריו אין ב"ח גובה מהמעות שבידם ונ"ל שאם מכרו קרקע שחייבים לשלם ולא מטעם חוב אביהם אלא מטעם מזיק שעבודו של חבירו דקי"ל שהוא חייב ואין לך מזיק גדול מזה שהכניסו למקום שאין יכול לגבותו ואם ימכרו מטלטלין אינן חייבין לשלם שאין שעבוד ב"ח על המטלטלין אף ע"פ שתקנו הגאונים לגבות ממטלטלין דיתמי היינו דוקא בעוד שהם בידם אבל אם מכרו נוקמיה אדאורייתא ואין חייבין לשלם ומיהו א"א הרא"ש ז"ל כתב בתשו' שאף אם מכרו קרקע אין חייבין לשלם שאפי' מזיק שעבודו של חברו ליכא כי לא קלקלו גוף הקרקע כלום אע"פ שנראה לחלק כמו שכתבתי איני משיב על דבריו עכ"ל הרי רבינו בעה"ט פסק בהידיא במכרו מטלטלין אע"ג דמתק' הגאונים לגבות ממטלטלין דיתמי היינו דוקא בדאיתנהו בעינייהו אבל אם מכרו נוקמי אדאורייתא ואין חייבין לשלם ואגב אורחין למדנו מדבריו שאף במכרו קרקע