מהר"ף קיט

נקט דמי קרקע הכי הוה ליה למימר ולענין דמי מה שמכרו לרב האי וכו' ולהרא"ש וכו' וטעמא יתבאר לקמן בס"ד: ואביא פלוגתא דרב האי והרא"ש ממקורם ובהכי יתבררו הדברים בריש פרק מי שמת כתב הרא"ש ז"ל וז"ל ורב האי כתב בתשוב' אההיא דיתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו והאידנא כיון דתקינו מזוני לבנות ממטלט' מה לי קרקע כדהוה מה לי שקלי דמים דיליה אי שקלי דמים יהבי לבנות מזונות. וכ"כ הרמב"ן ז"ל דרב האי לית ליה מ"ש רב אלפס דנכסים מועטין לא שייך במטלט' ולי נראה דלא פליג עליה דודאי אם ירשו מטלטלי' מאביהם אית ליה שפיר דלא תקינו רבנן בתראי שידחו הבנות את הבנים דמלתא דמסתברא הוא דלא אלימא תקנתייהו כולי האי דדי לנו במה שתקנו שיזונו יחד אבל אם הניח אביהם מקרקעי נכסים מועטים ומכרום לפי התקנה חזרו דמיה' לדין מקרקעי אע"פ שנעשו עתה מטלטלי ע"כ: כתב עוד פשיטא מרובין ונתמעטו זכו בהן היורשין ויזונו יחדיו עד שיכלו הנכסים מועטין ונתרבו מאי יפרישו חלק הבנים כדין מועטין או יזונו יחדיו: ת"ש דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו ואין חייבין לזון את הבנות מן הדמים ואין לתמוה מה לי דמים מה לי נכסים משום דמזון האשה והבנות דוקא ממקרקעי ולא ממטלטלי וכשמכרו הקרקעות נעשו הדמים מטלטלין מידי דהוה איתומים שמכרו נכסי אביהן דאין חייבים לפרוע חוב אביהם מהדמים וכן משמע מתוך דברי רב האי שכת' דבתר דתקינו רבנן מזוני ממטלט' חייבין ליתן מן הדמים משמע הא קודם לכן לא וגם דברי רב האי תמוהין דהני זוזי לא אשתעבדא לבנות אלא שעבודייהו אנכסי אבוהון וכיון שמכרו ואינן יכולין לטרוף הפסידו למה הדבר דומה למלוה ע"פ שיצאה על היתומים ומכרו נכסי' שאין בעל חוב גובה מהדמים שבידם דלאו הני זוזי שבק אבוהון ותדע שאין הבנות נזונות מדמי נכסים מועטים שקדמו ומכרו הבנים דאת"ל דנזונות מהם היכי מוכח מהכא מדרב יוסי שיש זכות ליתומים בנכסין מועטי' מהא דאמר שאם קדמו ומכרו מה שמכרו מכרו והלא צריכין לפרנס הבנות מן הדמים ועוד דאמרו בסוטה פרק היה נוטל איזהו רשע ערום זה המשיא למכור בנכסים מועטין ואם היו חייבין לפרנס הבנות מן הדמים למה הוא רשע ערום מאי קעביד ומאי אהנו מעשיו אלא ודאי הדמים שלהם ע"כ: גם הרשב"א בחדושיו הביא האי תשוב' דרב האי ז"ל וכתב עליו תמהתי על הגאון דהני זוזי לא משתעב' להו לבנות כלל אלא שעבודייהו אנכסי דאבוהון וכיון שמכרו ואינן יכולות לטרוף הפסידו הא למה זה דומה למלוה ע"פ שיצאה על היתומים ומכרו נכסים שאינו מן הדמים שבידם דלאו הני זוזי שבק אבוהון עכ"ל: למדנו מדברי הרא"ש ז"ל דלא ייפו הגאונים כח תקנתם במטלט' כמו דינא דגמ': גם למד דר' האי ס"ל כי קאמ' ר' יוחנן יתומי' שקדמו ומכרו הנכסי' מה שמכרו מכרו הוא והפסידו הבנו' מזונו': וכי קאמר רב האי יתומים שמכרו שהבנות נזונות מן הדמים הוא במכרו קרקע דהא קאי אההיא דיתומים שקדמו ומכרו דמיירי במקרקעי וגם לשון רב האי מוכיח בהידיא שכתב מה לי קרקע כדהוה מה לי, שקלי דמים דיליה: גם למדנו דמה שכת' דנזונות מדמי קרקע הוא בתר דתקינו רבנן דנזונות ממטלט' כמו שכתב בהידיא והאידנא כיון דתקינו מזוני לבנות ממטלט' מה לי קרקע כדהוה מה לי שקלי דמים משמע דס"ל דתקנת הגאוני' הועילה דחזרו דמי הקרקע להיות כקרקע: אבל מכרו מטלטלין בתר דתקינו רבנן בתראי דנזונו' ממטלט' לא קאמר רב האי דנזונות מן הדמים: ומסתברא דכיון דרב האי מודה דלא ייפו רבנן כח תקנתם במטלט' כמו דינא דגמרא על כרחין אית לן למימר דכל שכן דלא ייפו אותה טפי מדינא דגמרא ולא תהא תקנה גדולה מן הדין אלא אית לן למימר בנדון זה דמאי דתקון רבנן כעין דינא דגמ' תקון דכי היכי דלדינא דגמ' דנזונות ממקרקעי שאם קדמו היורשים ומכרו מה שמכרו מכרו ואין נזונות מהדמים הכי נמי לתקנה דבתראי דנזונות ממטלטלין אם קדמו היורשים ומכרו המטלטלין מה שמכרו מכרו ואין נזונות מהדמים: גם מדברי הרמב"ם ז"ל נראה כן שכתב בפי"ח מהל' אישות ז"ל ואם הניח בעלה מטלטל' ולא תפסה אותם היורשים נוטלין אותם והם מעלין לה מזונות ואינ' יכולה לעכב עליהם ולומר יהיו המטלט' מונחים בב"ד עד שאזון מהם שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות ואפילו התנתה עליו בפירו' שתזון מן המטלט' אינה מעכבת וכן דנין תמיד בכל בתי דינין אבל אם הניח קרקע יכולה לעכב עליהם שלא ימכרו ואם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות שאין האשה והבנות נזונות אלא מנכסים בני חורין עכ"ל: וכתב הר' המ' וז"ל תקנת הגאונים שתהיה האשה נזונת מן המטלט' כתובה היא בהלכות ובדברי הגאונים ז"ל ומ"ש רבי' שאינה יכולה לעכב על היתומי' שלא ימכרו שלא ייפו הגאונים כל כך את תקנתם דבר ברור הוא שלא ליפות כחם במטלט' כ"כ שהרי אפילו בקרקע שבדין הגמר' היא נזונת ממנו אם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות כמו שיתבאר בסמוך ואם כן במטלט' אינו נראה שלא יוכלו למכור אפילו לכתחלה וכבר העיד רבינו שכן דנין תמיד בכל בתי דינין וכן מבואר בעטור שבתשו' הגאונים כתוב כן אבל אם הניח קרקע יכולה וכ' זה מבואר בתשוב' הנז' שאין להם למכור בקרקע' ומ"ש שאם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות משנה היא בפרק הנז' עכ"ל: הרי למדנו דהרמב"ם ס"ל דתקנת הגאונים שהאשה והבנות יהיו נזונות מן המטלט' לא ייפו אותה כדינא דגמ' במקרקעי שאין היורשים יכולין למכור לכתח' אלא במטלט' מוכרין לכתחלה: אבל צריכין אנו לדעת מאי דעתיה דהרמב"ם במכרו קרקעות או מטלטלין אי האשה והבנות נזונות