מהר"ף קיז

סימן ס שאלה אם מותר ליקח בי"ט שני מן הגוים ביצים ששאלוהו ואמרו לו אם נולדו היום אסורות לנו והוא אמר שנולדו מקודם: תשובה כתב מרן בבית יוסף סימן תצ"ז וז"ל כתב הר"ן שהרא"ש דלוניל התיר ספק מוכן ביום שני ואמרו שאין היתרו מכוון אבל אצלי יפה הורה משום דה"ל ספק ספיק' דא' לן למשרייה אפי' בדבר שיש לו מתירין דכיון דאנן לא עבדינן י"ט שני אלא משום מנהג אבהתין לא מחמירינן ביה טפי מנייהו וכי היכי דלדידהו ספק לדידן נמי דינו כספק דכיון דחומרא דרבנן הוא הבו דלא לוסיף עלה והא ודאי תרי ספיקי נינהו שאי אפשר שיבא אליך ספק מוכן ביו"ט שני אלא בשני ספיקות וכן העלה מרן בשלחנו הטהור בהלכות יו"ט סימן תצ"ז ס"ד וז"ל ספק מוכן מותר ביו"ט שני דהוי ספק ספיקא עכ"ל. וכיון שכן ביצה ספק אם נולדה היום ביו"ט שני מותרת דהוי ספק ספיקא: ואם תאמר דהא דכתב הר"ן ספק מוכן מותר הוא דוקא במוכן דמוקצה דלית ליה עיקר בדאוריית' אבל בביצה דאית בה איסורא דאורי' כדאמרי' בריש ביצה דהכא במאי עסקי' שנולדה ביו"ט אחר השבת ומשום הכנה דרבה דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצא שבת מכין ליו"ט וכתיב והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וליו"ט ואין שבת מכין ליו"ט ולא י"ט מכין לשבת וגזרו רבנן בכל ביצה שנולדה ביו"ט אטו יו"ט אחר השבת וגזרו בביצה שנולד' בשבת אטו שבת שאחר יו"ט נמצא דביצה דנולדה בי"ט אית לגזרת' לתא דאורייתא וכיון שכן יש להחמיר בספק הוכנה יותר משאר מוקצה ובהידיא תני' וספיקא אסור כלומר ספק נולדה בחול ספק ביו"ט אסורה הא לאו מלתא היא דהא עיקר מלתיה דהר"ן דספק מוכן מותר בי"ט שני אביצה אמרה וז"ל הר"ן ז"ל בריש פרק אין צדין אין הלכה כר"ג דאמר ספק מוכן מותר בטלטול אמר שמואל הלכה כרבי יהושע דספק מוכן אסור אפילו בטלטול וכתבו שהרב רבינו אשר דלוניל ז"ל התיר ספק מוכן ביו"ט שני ואמרו שאין היתרו מכוון אבל אצלי יפה הורה משום דה"ל ספק ספיקא דאית לן למשרייה אפילו בדבר שיש לו מתירין דכיון דאנן לא עבדינן י"ט שני אלא משום מנהג אבהתין לא מחמרינן ביה טפי מנייהו וכי היכי דלדידהו ספק לדידן נמי בספק דמשום הכי מניח אדם עירובי תבשילין מיו"ט לחבירו ומתנה הילכך ספק מוכן ביו"ט שני כיון דמוקצה לא מיתסר אלא מדרבנן ה"ל ספק כי אמרה למלתיה הוא בספק ביצה שנולדה בי"ט היא דעל מה דתני' וספיקה אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות מקשו בגמרא בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הוי ספיקא דאורייתא וכל ספיקא דאורייתא לחומרא אלא לרבי יוסף ולרבי יצחק דאמרי משום גזירה ספיקא דרבנן היא וכל ספיקא דרבנן לקולא אמר רב אשי לעולם ספק יו"ט ספק חול הוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל ע"כ הרי דרב אשי כי אמרה למלתיה בביצה שנולדה ספק ביו"ט ספק בחול וקאמר הר"ן דלא אסר רב אשי אלא בחד ספיקא דהיינו ספק נולדה ביו"ט ראשון ספק נולדה בחול דאילו ספק נולדה בי"ט שני הוה ליה תרי ספיקי ספק נולדה היום ספק נולדה מאתמול וביצה שנולדה ביו"ט ראשון תאכל בשני ואם תמצי לומר שנולדה היום ספק אם היום חול ומותרת ומכלל דברי הר"ן ז"ל נלמוד דדוקא שני הימים טובים שניהם באמצע השבוע שאם היה י"ט שני אחר השבת אסורה דהא עיקר איסור ביצה שנולדה ביו"ט דבר תורה הוא בביצה שנולדה ביו"ט שחל להיות אחר השבת ומשום הכנה דרבה דקסבר דכל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ונמצא דהאי ביצה הוכנה בשבת ואין שבת מכין ליו"ט ואין יו"ט מכין לשבת דבר תורה כדדריש מוהיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליו"ט וכו' וגזרינן ביו"ט דעלמא אטו י"ט שלאחר השבת וגזרינן בשבת דעלמא אטו שבת שלאחר יו"ט והוא הדין בשני ימים טובים דראש השנה דתרוויהו כיומא אריכא הוו וספיקא אסור בשני ימים דר"ה דלית כאן אלא חד ספיק' ואלהי הצבאו' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: סימן סא שאלה להרב כמה"ר יוסף אב ב"ד של מצרים שאלה יעקב נפטר לב"ע חלי"ש וראובן בנו דבר על לב האלמנה אשת יעקב אביו הנז' שתוציא כל עזבון אביו שתחת ידה ותתנם בידו והוא יזון אותה כל ימי חייה או שתקח כתובה שהיא כ"ה אלף מא"י והוא יקח שאר עזבון אביו ונתפשרו האלמנה וראובן הנז' בזה האופן שהאלמנה תקח מסכי כתובתה עשרת אלפים מא"י לעשות בהם כרצונה ושאר העזבון של יעקב הנז' יהיה במקום בטוח להתעסק בהם כדי שתזון האלמנה מן הפירות כל ימי חייה ויהיה הקרן קיים לראובן הנז' שאחרי מות האלמנה יקח אותם לו לעצמו כי בזה מחלה האלמנה שאר כתובתה שהוא ט"ו אלף מא"י ואין לאלמנה אלא אכילת פירות כל ימי חייה ואין רשות לראובן הנז' ולא לבאי כחו לשלוט בנכסים הללו כל ימי חייה כי אם לאחר מותה הוא שליט בסך הנז' בקרן ופירות ואין ליורשיה שום תביעה וטענה עליו ובכן קיימו וקבלו וכתבו וחתמו. אחר זמן נפטר ראובן הנז' חלי"ש והניח אחריו אלמנה ובנים ועליו בעלי חובות ועתה הבעלי חובות רוצים לעכב המעות ביד מי שהם להחזיק בנכסים ולתופסם אחרי מות הזקנה הנז'