מהר"ף קי

ביה דמיירי בנרקב או נתמעך כל המוח דפשיטא דלא אתא לאכשורי כשאירע כך לקצת המוח דהוה ליה למיהב שיעור להכשר זה ולהודיע שאם פשה הנגע בכולו טרפה אלא ודאי בכולו מיירי ופסק דכשרה וה"ה לטרפות מים ומסמס דבכל המוח מיירי: וכן במנין הטרפיות בפ"י כתב הרב בסי' ד' נתמסמס המוח עצמו ע"כ: וידוע הוא דאומרו המוח סתם ר"ל כולו דאם אין לו שיעור ובכל שהו ממנו שנתמסמס טרפה הוה ליה לאשמעינן האי רבותא בהידיא וכן אומרו עצמו וכו' ר"ל ולא שנמצאו בו מים אחרים והמוח שלם וכדמשתמע מדברי הרי"ף ז"ל: הן אמת דתני נתמסמס וכ"ש הומרך המוח עצמו דצליל טפי ואינה יכולה לחיות רגע ועל פי זה אין לשאול למה במוח לא הזכיר הומרך ובחוט השדר' כתב בסימן נ"ט הומרך מוח חוט השדרה ונתמסמס ע"כ: דמוח שבראש משכן הנפש הוא ואם לא נמרך כולו דהיינו נשפך כמים ולא נשאר מוח כלל מתה ממש היא ולא טרפה והוא ז"ל לא מנה אלא אברים שאפשר לינטל או ליחסר ותחיה הבהמה קצת זמן אבל אברים שאם ינטלו אי אפשר לה להתקיים אפילו שעה אחת לא מנאם: וכמו שכתב מהריק"א ז"ל שם פ"י וכבר הזכיר הרמב"ם ז"ל טרפות זה דהומרך בפ"ו שלא במנין: ובהידיא נראה מדברי מהרי"ק בספר ש"ע טור י"ד סימן ל"א דתרתי נינהו נשפך כמים ונמצאו בו מים אע"פ שהטריף גם בנמצאו בו מים אם היו מגולין כדעת המחמירין: וזכינו להבין דעת רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל דלא אסרי מפני שנמצאו מעט מים במוח אפילו מגולין לעצם או לקרום: וכ"כ. מרנא ורבנא הרדבא"ז בתשובות סימן אלפים רס"ה לדעתם ז"ל: אמנם הרא"ש ז"ל כתב בפסקיו פרק אלו טרפות וז"ל וכתב רבינו אליעזר הלוי דמעשה בא לידו שנמצא בתוך קרום של מוח מים ונתחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב סביב שלא היו מגולין כלל והכשירו וכן מצא אח"כ בהג' שכתב כיון שהמוח מקיף את המים הדרא בריא אבל כשאין המוח מקיף סביב סביב מכל רוח טרפה עכ"ל. וכ"כ בהגה' אשירי קודם ללשון זה דהרא"ש ז"ל וכ"כ טור יו"ד סי' ל"א אלא שבמקום ראבי"ה כתו' ראב"ן יע"ש: ועלה בידינו שדין נמצאו מים במוח פלוגתא דרבוות' וכתב רבינו הגדול רדבא"ז סימן אלפים רס"ה וז"ל וכיון שנתברר שהוא מחלוקת הפוסקים אם הביאו הראש אחר שפתחו קרום של מוח אם אתה מסופק אם היה המוח מקיף את כל המים או לא יש להקל וכ"ש אם הוא ממון ישראל ע"כ: ועוד כתב שם בסמוך וז"ל למעשה כיון שיצא הדבר מפי קדושים ראוי לחוש לדבריהם להחמיר ואם הדבר ספק דעתי נוטה להקל אפילו למעשה אם הבהמה של ישראל שהקב"ה חס על ממונם של ישראל ע"כ: וכבר יש בידי להוסיף על דברי רבינו ז"ל עם מ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות שחיטה כשכתב שמנה מיני טרפיות וז"ל אע"פ שכולן הלכה למשה מסיני הן הואיל ואין לך בפיר' בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור ושאר מיני טרפות יש בהן ספיקין מותרין כמו שיתבאר ע"כ וא"כ בטרפות זה שנמצאו מים במוח היה אפשר להקל בספיקא דפלוגתא דרבוואתא במחלוקת שוה כ"ש בהיות רש"י והרי"ף ורמב"ם ז"ל המכשירין אלא שאני חושש להחמיר כמו שכתב הוא ז"ל ובהיות המים ספק מגולין כבר נתן לנו הרב רשות להקל: עוד נראה מדברי המחמירין דדוקא בנחסר מהמוח כשיעור מקום המים הוא דמטרפי אבל בהיות המוח שלם אפילו נמצאו תוך הקרום מים כשרה ואפילו מגולין לקרום שכן כתבו כולם ונחסר מהמוח וכו': ומעתה נבא לענין נ"ד ומצאנו ראינו דאיכא ג' ספיקי חוץ מספק פלוגתא דרבוותא הא' דשמא המים שנמצאו היו מוקפין מוח ומגודל הכאת הקצב בקורדום לשבר העצם בצבצו המים ויצאו אל תוך הקרום או העצם הב' אם נחסר מהמוח כשיעור המים אם לא כי לא בדק זה הבודק כלל הג' בכל לוקח בשר מראובן אם לקח מבשר הכשרה או מאותה שנמצאו בה המים. וכבר נתבאר מדברי רבינו ז"ל דכל שיש ספק א' זולת פלוגתא דרבוואתא אזלינן ביה לקולא כ"ש כשיש שתי ספיקות או שלש יחד זולת ספיקא דדינא שהבשר כשר אליבא דכ"ע להמטריפה לא יקרא מחמיר כי אם מחמר ומאבד ממונם של ישראל ובמקום ת"ח הוי גס לבו בהוראה כיון שלא שאל על הדין וצור ישראל יצילנו משגיאות אכי"ר עכ"ל מרן הריק"ש ז"ל: הנה ברור בדברי מרן הריק"ש זלה"ה שרש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל פליגי על רבינו אליעזר הלוי שהביא הרא"ש ז"ל ועל ראבי"ה שהביאו דבריו הגהות אשירי וזה מפורש בדבריו שכך כתב וזכינו להבין דעת רש"י והרי"ף והרמב"ם דלא אסרי מפני שנמצא מעט מים במוח אפילו מגולין לעצם או לקרום ועוד כתב ועלה בידינו שדין נמצאו מים במוח פלוגתא דרבוואתא ע"כ: הרי ברור ומפורש בדבריו דרש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל פליגי על דברי רבינו אליעזר וראבי"ה: והנך רואה אתה המעיין שאי אפשר בשום אופן לומר שרבינו הגדול רבן של כל ישראל מרן הר"י קארו זלה"ה יסבור דפליגי רש"י והרי"ף והרמב"ם והר"ן ז"ל על רבינו אליעזר וראבי"ה ז"ל דאם איתא דס"ל דפליגי מן הנמנע שלא יזכור מחלוקתם: ולא עוד אלא לדרך רבינו הגדול מרן הר"י קארו ז"ל הרי"ף והרמב"ם ז"ל הם הם עמודי הוראה והם העמודים שבית יוסף סמוך עליהם כמבוא' בהקדמתו וכ"ש דרש"י והר"ן אזלי בשיטתם וכ"ש שהרא"ש ז"ל למי שדעותיו מכוונות ימצא שהוא ג"כ אזיל בשיטת הרי"ף ז"ל שהרי העתיק דברי הרי"ף ז"ל כמנהגו ולא חלק עליהם על כרחין לומר דלא פליג אהרי"ף ז"ל אלא ס"ל כוותיה: