מהר"ף קט

שהכשיר בענין זה אבל כשאין המוח מקיפו סביב שמגולה השלפוחית אצל הקרום והגולגולת אפילו מקצת או שהיתה מונחת בין הקרום והגולגולת טרפה עכ"ל: הרי למדנו דדין השלפוחית שכתב רבינו הגדול בשלחנו הטהור יצא לו מדברי ראבי"ה ז"ל שהביאו הגהו' אשירי: אבל לא העלה רבינו הגדול על שלחנו הטהור מדברי ראבי"ה דהגהות אשירי אלא דין מים שנמצאו בשלפוחית קטנה והיתה השלפוחית מונחת במוח: אבל מה שכתוב בסוף דבריהם או שהיתה מונחת בין הקרום והגולגולת טרפה זה השמיט אותו ולא העלה אותו על שלחנו משמע ודאי דלא ס"ל. וטעמו ברור דכיון שכתב רבינו הגדול המוח עצמו שנרקב וכ' הרי לא הטריף אלא כשגוף המוח עצמו הומרך ונשפך כמים לא במים שבאו ממקום אחר וכיון שכן בשלמא במים שנמצאו בשלפוחית והיתה מונחת במוח אמרינן מקום השלפוחית היה מוח והומרך ונעשה מים ועלתה שלפוחית על המים שנמצא גוף המוח עצמו הומרך ונתקלקל אבל במים או שלפוחית שנמצאו חוץ לקרום המוח בין הקרום לגולגולת והמוח קיים כשרה דמהיכא תיתי לן למטרפה וזה ברור כפי מה שהעלו רש"י והרי"ף והרמב"ם והר"ן וכל הפוסקים: נמצא שסברת ראבי"ה בהא שמטריף בשלפוחית שנמצאת בין הקרום לגולגולת ומוח קיים היא סברא יחידית לגבי כל הפוסקים ולכך לא חש לה רבינו ה0גדול והשמיט אותה ולא העלה אותה על שלחנו הטהור: וזה דלא כרבינו בעל המפה דחש לה והעלה אותה בסימן ל"א סעיף ב' וז"ל וכן אם השלפוחית מונחת בין הקרום והגולגולת (הגה' אשירי פא"ט) טרפה היה ספק אם היה מכוסה במוח או לא טרפה ע"כ: ואנו אין לנו אלא דברי רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל דנימוקו עמו: זהו מה שהשיגה ידי יד כהה בעניי כתבתי והאמת: שזו היתה דעתי והיה הדבר פשוט לי שאין צריך להעלותו על ספר: ומה שעוררני עכשיו הוא שנזדמנו לי עתה תשובות מרן הריק"ש זלה"ה וראיתי שתקע יתד חזקה בדברי רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל שלא הטריפו מוח הראש אלא כשהומרך כל המוח ונשפך כמים כולו מראשו לסופו והרבה לחזק את דבריו וכשראיתי תוקף דבריו זחלתי ודחלתי ואירא מחוות דעי כי מה אני נחשב לפניו כבר בי רב דחד יומא חזרתי ואמרתי הנה מצוה עלינו בתורה ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות ותרגם אנקלוס ולא תתמנע מלאלפא מה דבעינך על דינא בתר סגיאי שלם דינא מצות בוראי זו היא שהחזיקתני לכתוב מה שנראה בעיני עניי ודלותי ולא לחלוק על דבריו ח"ו אלא להראות פנים לסברת רבינו הגדול רבן של כל ישראל מרן הר"י קארו זלה"ה ואלהי הצבאות יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר: סימן נז וזה לשון תשובת מרן הריק"ש ז"ל בסי' קי"ח שאלה בהמה שנבדקה הריאה ונמצאת כשרה וקנה בשרה ראובן הקצב למכור בליטרא למקוטעין וקנה הראש איש אחד מוכר בשר ראשי הבהמות וכשרצה לשבר הראש ולהוציא המוח הכה בקורדום ובצבצו מים מן המוח והוליכה אצל הבודק של הקהל והכריז שכל מי שקנה בשר מראובן הקצב בשר טרפה היא ואותו ראובן קנה בשר אותה בהמה גם בשר בהמה אחרת כשרה ילמדנו רבינו מה דינו של הבשר שקנו מראובן ושכמ"ה: תשובה גרסינן בפרק אלו טרפות גבי חוט השדרה אמר רבא ב"ב חנה אמר רבי יהושע בן לוי נתמרך פסול נתמסמס פסול איזו היא המרכה ואיזו היא מסמסה המרכה כל שנשפך כקיתון מסמסה כל שאינו יכול לעמוד וכ' בי רב אמרי נתמסמס פסול נתמזמז כשר מתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר בהמה שנתמזמז מוחה טרפה ההיא נתמסמס איתמר ע"כ. ופרש"י וז"ל המרכה לשון מורך שנתרככה ונעשית המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב אינו יכול לעמוד מפני שנעשה צלול אבל לא כל כך שיהא נשפך כקיתון של מים אבל כשאוחזין אותו ומניח קצתו למעלה מידו הוא נכפף ונופל נתמזמז נתרוקן מהמוח מקצתו מאיליו ע"כ ומדכתב רש"י נתרככה ונעשית המוח בתוך הקרום כמים וכו' משמע דוקא בהומרך או נתמסמס המוח עצמו הוא דטרפה לא בנמצאו בו מים והמוח קיים תו משתמע מדברי רש"י דדוקא בנתמרך או נתמסמס המוח כולו הוא דטרפה מדכתב ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו וכו' הא הומרך מקצתו אעפ"י שאותו מקצת צלול כמים כשרה וכ"ש נתמסמס מקצתו שאינו צלול כ"כ ודמי טפי למוח כמבואר בדבריו ומה גם עתה אם הומרך או נתמסמס מיעוטו דכשרה מדמייתי בגמרא האי דינא גבי מלתיה דרב נתן דהוה בדיק בחוט השדרה אם נפסק רוב המוח: וכן דעת הרי"ף ז"ל בהנך תרי דיני דילפינן מדברי רש"י ז"ל שכן כתוב בהלכות ואם הומרך או נתמסמס פסול פירוש הומרך שנשפך כקיתון נתמסמס שנמס כדונג מפני האש וכשמעמידו אינו יכול לעמוד ע"כ. מדקתני סתמא שנשפך כקיתון וכו' שנמס וכו' משתמע ודאי דמיירי במוח בעצמו לא בדבר חיצוני ותו דכולו דוקא דאי במקצתו מיירי לישמעינן האי רבותא דבכל שהו מהמוח שנמס טרפה וכל שכן רובו או כולו אלא ודאי כדכתיבנא: וכן דעת הרמב"ם ז"ל בשני הדינין שכתב בפרק ו' מהלכות שחיטה וז"ל המוח עצמו שנרקב או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טרפה ע"כ הרי דבמוח עצמו מיירי לא בנמצאו בו מים והמוח קיים ובכולו דוקא קאמר דומה לכשרות דאיתחיל