מהר"ף קו

תשובה כתב רבינו בעל הטורים ט"ו י"ד סימן ל"א ז"ל ואם חסר מן המוח מעט כגון שנרקב או נתמעך והקרום קיים כשרה אבל אם נימוח או נשפך כמים בתוך הקרום או שנתרכך עד שכיוצא בזה כחוט השדרה אם מעמידין אותו אינו עומד טרפה. וכתב הרב אליעזר בר נתן שמעשה בא לידו שנמצא בתוך הקרום מים ונחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב שלא היו מגולין כלל והתירו וכ"כ בה"ג כיון שהמוח מקיף המים הדרא בריא אבל אם אין המוח מקיף סביב סביב טרפה עכ"ל: יש לדקדק בדברי רבינו בעל הטורים ז"ל דמדכתב ואם חסר מעט וכו' משמע דדוקא בחסר מן המוח מעט הוא דמכשיר ולפי זה מ"ש אבל אם נימוח או נשפך כמים וכו' טרפה הוא אפילו במעט מן המוח שנשפך טרפה דומה לכשרות שהתחיל בה ועלה כתב אבל אם נימוח משמע דבמציאות שהתחיל דהיינו שחסר מעט מן המוח כשרה באותו מציאות בעצמו דהיינו מעט מן המוח שנימוח טרפה: וגם יש לדקדק כן מדברי הרב אליעזר ב"נ שהביא שנמצאו מים במוח וכו' פשוט שבמעט מים שנמצאו במוח ואין המוח מקיף את המים טרפה: ומשמע ודאי דרבינו בעל הטורים ס"ל כהא דהר' אליעזר מדכתב וכתב הרב אליעזר וכו' משמע ודאי דלא פליג דאם איתא דפליג היה לו לכתוב אבל הרב אליעזר כתב וכו': ועל זה קשיא לי על רבינו הגדול מוהר"י קארו ז"ל איך לא שת לבו לדברי הרמב"ם ז"ל דמשמע מדבריו דלא מטרפא בנימוח המוח אלא א"כ נשפך כל המוח כמים שכך כתב בפ"ו מהלכות שחיטה ז"ל המוח עצמו שנרקב או נתמעך והקרום קיים כשרה ואם נשפך כמים או כדונג טרפה עכ"ל: הרי משמע דבכל המוח שנשפך כמים הוא דטרפה. וא"כ יש לתמוה על רבינו הגדול למה לא הביא דברי הרמב"ם דחלוק על רבינו בעהט"ו: וגם דברי הרי"ף ז"ל משמעם כדברי הרמב"ם ז"ל: לכן נראה לי להביא סוגיית הגמ' ובעזר הנותן לאדם דעת יתבררו ויתלבנו הדברים גרסינן בפרק אלו טרפות דף מ"ה ע"ב ת"ר חוט השדרה שנפסק ברובו דברי רב"י רבי יעקב אומר אפילו ניקב אמר רב הונא אין הלכה כרבי יעקב וכמה רובו רב אמר רוב עורו ואמרי לה רוב מוחו מאן דאמר רוב מוחו כ"ש רוב עורו למ"ד רוב עורו רוב מוחו מאי ת"ש דאמר ניולי אמר רב הונא רוב שאמרו רוב עורו מוח זה לא מעלה ולא מוריד רב נתן בר אבין הוה יתיב קמיה דרב בדיק ברוב עורו ולא בדיק ברוב מוחו א"ל אם רוב עורו קיים מוח זה לא מעלה ולא מוריד אמר רבה ב"ב חנה אמר רבי יהושע בן לוי נתמרך פסול נתמסמס פסול איזו היא המרכה ואיזו היא המססה המרכה כל שנשפך כקיתון המססה כל שאינו יכול לעמוד בי רב אמרי נתמסמס פסול נתמזמז כשר מתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר בהמה שנתמזמז מוחה טרפה ההיא נתמסמס איתמר ופירש"י המרכה לשון מורך שנתרכך ונעשה המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב ואינו יכול לעמוד שנעשה צלול אבל לא כ"כ שיהא נשפך כקיתון של מים אבל כשאוחזין אותו בידו ומניח קצתו למעלה מידו הוא נכפף ונופל וכל הני נתמרך נתמסמס בכלל נפסק החוט הן דקים להו לרבנן שמתוך ליקוי זה עתיד לינקב וליפסק א"כ אין פיסוק גדול מזה אע"ג דאמרינן מוח זה לא מעלה ולא מוריד הני מילי בהפרדה אבל בהמרכה לא: נממזמז נתרוקן מהמוח מקצתו מאיליו ע"כ וז"ל הר"ן הומרך ונתמסמס אחוט השדרה קאי המרכה לשון מורך שנתרכך ונעשה המוח בתוך הקרום כמים ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו ואם היו נוקבין אותו היה יוצא דרך הנקב אבל נתמסמס שנעשה צלול ואם כשאוחזין אותו ומניח קצתו למעלה מיד אינו יכול לעמוד מפני שהוא צלול אבל לא כ"כ שיהא נשפך כמים וכל הני המרכה והמססה בכלל נפסק החוט דקים להו לרבנן שמתוך לקוי זה עתיד לינקב וליפסק אי נמי אין פיסוק גדול מזה ואע"ג דאמרן מוח זה לא מעלה ולא מוריד הני מילי בנפרד אבל בהמרכה והמססה הפסק הוא והני פיסולי דהמרכה והמססה הוא הדין נמי למוח הראש והכי מוכח בגמרא עכ"ל וז"ל הרא"ש ז"ל ומדמקשה ממוח הראש אחוט השדרה אלמא המרכה והמסס' פוסלת במוח עכ"ל: יש לדקדק לכאורה מדברי רש"י והר"ן ז"ל שכתבו ונשפך מראשו לסופו ומסופו לראשו דלא מטרפא אלא א"כ הומרך כל המוח כולו מראשו לסופו וזה ברור בדבריהם יותר מדברי הרמב"ם והרי"ף ז"ל: וגם מרן הריק"ש ז"ל תקע יתד שלא תמוט בדברי רש"י והרי"ף והרמב"ם ז"ל דס"ל דלא מטרפא אלא א"כ הומרך כל המוח כולו ולפי זה גדלה התמיהא על רבינו הגדול מוהר"י קארו ז"ל איך לא שת לבו בפעם הזאת לדברי הרי"ף והרמב"ם ורש"י והר"ן ז"ל דלכאורה נראה דפליגי על רבינו בעהט"ו ז"ל להזכירם: לכן נראה לע"ד דקושטא דמלתא לאו כדקס"ד: נקוט יסוד מוסד בידך החזק בו אל תרף דהאי דינא דהומרך המוח ונתמסמס. איתמר בגמרא במוח חוט השדרה. אלא מדמותבינן ממוח הראש אמוח דחוט השדרה שמעינן דמוח חוט השדרה ומוח הראש כי הדדי נינהו ופיסולי דהמרכה והמססה פסלי נמי במוח הראש: נמצינו למדין מה שפירשו רש"י והר"ן ז"ל הומרך שנשפך כמים מראשו לסופו וכו' הוא במוח חוט השדרה ואם הפרש דבריהם שכתבו ונשפך מראשו לסופו וכו' רוצה לומר שנשפך כל המוח מראשו לסופו צריך אתה לומר שנשפך כל מוח חוט השדרה מראשו דהי' מהפולין עד פי פרשה שלישית וזה אי אפשר דהא דין דפסול דהומרך המוח או נתמסמס הוא מדין דנפסק עור מוח חוט השדרה הוא וכיון דבנפסק עור חוט השדרה במקום אחד פסול הוא הדין הומרך מוח חוט השדרה