מהר"ף קד

דתלי בב"ק לשלשים יום דבכור דתלו בגזרת הכתוב ומאי קאמר רב אסי הכל מודים באבל וכו': ונראה לע"ד לתרץ מה שפסק רבינו הגדול בשלחנו הטהור נראה דרבינו פסק הדין מטעמיה דר"י בר"י הלבן ודלא כוותיה דס"ל לרבינו דטעמו דר"י בר"י הלבן דאזיל בתר רוב נשים יולדות ולד של קיימא נכון הוא ומהני לן האי טעמא לאחזוקי ליה בבן קיימא אפי' בתוך ל' ומחללינן עליה יו"ט כשאר מתים: וא"ת איך פסק מרן במת תוך שלשים דמחללינן עליה יו"ט והא מת בתוך שלשים הוי ספק נפל דגרסינן בפרקי ר"א דמילה תניא כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל שנאמר ופדויו מבן חדש תפדה. ופרי' בגמ' הא לא שהה ספיקא הוי ממהל היכי מהלינן ליה אמר ר"א בר אהבה מולין ממ"נ אם חי הוא שפי' קא מהיל ואם לא מחתך בשר הוא אבעיא להו מי פליגי רבנן עליה דרשב"ג או לא את"ל פליגי הלכה כמותו או אין הלכה כמותו ת"ש דאמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג הלכה מכלל דפליגי ש"מ ע"כ: הרי ברור דכל ל' לרשב"ג הוא בספק נפל וא"כ היכי מחללינן עליה יו"ט דהא איפסיקא הלכ' כרשב"ג: וכי תימא דרשב"ג לא מיירי בסתם ולדות אלא מיירי כשנולד לשמנה הא ליתא דכל הסוגיא מוכחא דלא מיירי רשב"ג בבן שמנה אלא בסתם ולדות וכן נרא' מדברי רש"י שפיר' ממהל היכי מהלינן לשום קטן ביום הח' בשבת דילמא נפל הוא ועושה חבורה שלא לשם מצוה. אם חי הוא כלומר אם כלו לו חדשיו שפיר קא מהיל עכ"ל: וכתבו התוספות ממהל היכי מהלינן ליה מכאן משמע דלא איירי רשב"ג בבן ח' דוקא אלא בסתם ולדות וכן משמע לקמן דאמר ת"ש עגל שנולד ביו"ט שוחטים אותו ביו"ט ודחי דכלו לו חדשיו ואם תמצי לומר דלא איירי רשב"ג אלא בודאי בן ח' הוה ליה לדחויי הכא במ"ע בסתם ולדות ועוד אמרינן לקמן נפל מן הגג ואכלו ארי ד"ה חי הוא ואי בודאי בן שמנה איירי היכי תיסק אדעתיה לומר ד"ה חי הוא עיי' שם שהאריכו בראיות להוכיח דרשב"ג איירי בסתם ולדות: הרי למדנו דרשב"ג איירי בסתם ולדות ואפילו הכי כל שלא עברו עליו שלשים יום הוי ספק נפל ואיפסיקא הלכה כרשב"ג וא"כ היכי מחללינן עליה יו"ט: ונלע"ד לתרץ נהי דכל שלשים יום הוי בספק נפל מ"מ אית לן למיזל בהאי ספיקא לקולא דהא אית לן ספק אחר דקאי באפיה דהאי ספיקא דיו"ט איפכא והוא ספק אי ב"ק הוא ועובר עליו בלאו דלא תלין ובעשה דכי קבור תקברנו נמצא דאית לן תרי ספיקי חד לקבל אידך חד מחייב לן למעבד איפכא ממה דמחייב אידך חד באיסור יו"ט וחד באיסור דהלנת המת והדבר שקול אזלינן בהני ספיקי בתר רובא דהיא הכרע' דאורייתא אחרי רבים להטות אזלינן בתר רוב נשים יולדות ולד קיימא: עוד אוסיף נופך משלי גרסינן בפרק החולץ דף ל"ו סוף ע"ב אתמר מת בתוך ל' יום ועמד' ונתקדש' רבינא משמיה דרבא אמר אם אשת ישראל היא חולצת אם אשת כהן היא אינה חולצת רב משרשיא משמיה דרבא אמר אחד זו ואחד זו חולצת אמר ליה רבינא לר' משרשיא באורתא אמר רבא הכי ובצפרא הדר ביה א"ל שריתום יהא רעוה דתשרו אף תרבא ע"כ ואסיקו כל הפוסקים הלכה באשת כהן אינה חולצת וכתבו טעמא דכיון דמתקלקלא אבעלה סמכינן ארבנן דאמר לאו נפל הוא דרוב נשים יולדות ולד של קיימא: הא למדנו דהא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג לאו הלכה ואין לזוז ממנה אלא כי אירע מלתא דאית בה קלקול מצינא לסמוך ארבנן דאמרי לאו נפל הוא דרוב נשים יולדות ולד של קיימא א"כ הוא הדין הכא גבי תינוק שמת בתוך שלשים דאית לן למיחש שמא ב"ק ועבר עליה בעשה ולא תעשה שפיר סמכינן ארבנן דסברי בר קיימא הוא ומחללינן יו"ט על צרכי קבורתו דהא התם באשת כהן אפילו דאיכא איסור זיקא דאורייתא אמרינן אם אשת כהן דנאסרת על בעלה אמרינן לא תחלוץ וסמכינן ארבנן כ"ש הכא ביו"ט שני דרבנן דאית לן למסמך ארבנן דסברי דהוא בן קיימא ודחינן יו"ט אצורכי קבורתו: הרי ביררנו פסקא דמר זכותיה יסייען: אבל עדין קשה לי פירוש' דפירש מחלוקתם דריב"ם ור"י בר"י הלבן דפליגי במת ביום שלשים דוקא דמי הכריחו לפרש מחלוקתם במת ביום שלשים דאי מדכתב רבינו בעל הטורים מעשה תינוק שמת ביום ל' מהא לא איריא דמעשה שהיה כך היה וה"ה דאם היה בתוך ל' פליגי: אחר כך מצאתי למרן רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל בבדק הבית בהגה א"ח סימן תקכ"ו ז"ל ויותר נראה לומר דתוך שלשים כיום שלשים והמתיר בזה מתיר בזה ונראין דברי המתיר והוא שגמרו שערו וצפרניו שהרי על סמך זה דרוב נשים יולדות ולד של קיימא אנו מוהלין בשבת לכל סתם ולדות שאין אנו יודעים ודאי שלא כלו להם חדשיהם ודברי ההגה' אינם אלא בנפלים שאנו יודעים ודאי שלא כלו להם חדשיהם עכ"ל. ריך רחמנא שהאיר עינינו לעמוד על האמת ויצילנו מכל שגיאות ויראנו נפלאות: סימן נה שאלה מעשה אירע ביום א' דחג השבועות היה קורא החזן עם הכהן בפר' בחדש השלישי ושמעו מקצת חברים שאמר החזן ותגד אל בני ישראל ורצו להחזירו ומקצת אמרו שלא טעה שקרא ותגד לבני ישראל וגמר קריאת הכהן וקראו ללוי ועלה ואותו לוי היה מהשומעים שקרא אל בני ישראל ואחר שבירך ברכת התורה נזכר מטעות החזן והביט בס"ת לראות אם הספר מוטעה ומצא שהספר תורה כתוב בו ותגד אל בני ישראל מהו על מה שקרא הכהן אם צריך לחזור ולקרות שנית בס"ת כשר ואת"ל שאין צריך לחזור מהו על ברכת הלוי שבירך אם צריך לחזור ולברך: