מהר"ף קא

אין חכמה אין עצה וגו' ועוד שהדיו נבלע בגויל ונשאר רושם וא"כ נפסק השם חציו בעליון וחציו בתחתון ועוד אותם שאינם זריזים מה יעשו וכמו שאמרו גבי סריקין המצויירין והאריך ובסוף כתב שלא מיחה בסופרים שלא לקלוף לפי' בס"ת הזכיר הקליפה ולא אסרה וכתב עוד על מקום האזכרות יותר טוב היה לקדור כל האזכר' ולדבק בנקב מעט גויל כמו שנוהגים קצת סופרים ויש להם על מה שיסמוכו בירוש' דמגלה דובקים בדבק או להניח המקום פנוי שאין הנקב פוסל בו כדאמרינן בהקומץ ניקב תוך ה"א כשר וזה יותר כשר מקליפה ע"כ. וכבר כתבנו לעיל דמתשובת הרמב"ם ז"ל למדנו דאין לקלוף ולא לקדור את השם: וכתב רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל בי"ד סוף סימן רע"ו כתב הרא"ש בתשובה כלל ג' לקדור את האזכרות מן היריעה מוטב שיסלק את היריעה ויכתוב אחרת במקומה וז"ל הר"י בנו בתשובה יריעה שהיו בה אזכרות שתים והאחת מיותרת וקדרוה בענין שנשאר נקוב שם מוטב היה לסלקה מלקדור האזכרות וכ"כ א"א ז"ל ואולי אם נקדר לא היה מסלקה מ"מ כיון שנעשה בה עבירה טוב להחליפה עכ"ל ובנדון דידן שאין ספר תורה כשר והוא שעת הדחק שאין נמצא שם סופר ואם נמצא סופר אין נמצא גויל להחליף ויש בטול תורה מותר לקדור את השם שבסוף השיטה ולהניח המקום נקוב ויגרור התיבה שבראש השיטה שלאחריו ויכתוב השם על הגרר ויתלה התיבה שגרר ביני שיטי שזהו הדרך המרווח אליבא דכ"ע ואם אי אפשר לו לגרור תיבה מראש השיטה שלאחריו יתלה השם ביני שיטי בראש השיטה שכבר פסק רבינו בשלחנו הטהור בסימן רע"ו סעיף ו' שתולה השם אפילו לכתחלה: ומה ששאלת על ה"א אחרונה של שם ההוי"ה שהיתה בצורה זו ה אם היא בחזקת ה"א וכשרה או היא בחזק' דל"ת ויש לה תיקון דעתי בזו אינה דל"ת בחזקת אלא היא בחזקת ה"א ופסולה שכך כתב רבינו הגדול בב"י טור א"ח סימן ל"ו בצורת הה"א וז"ל והנקודה תהיה כנגד סוף הגג מפני שאם ידבק למעלה דומה לחי"ת כדאמ' בהבונה לא יעשה ההי"ן חיתי"ן אלמא שדומין קצת ואילו תהיה הנקודה באמצע לא ידמו כלל ע"כ: וקי"ל דבכל מקום שאמרו בגמרא צריך להיות כך הוא לעכובא ואם לא עשה פסל וכיון שאמרו בגמ' שהה"א יזהר בה שלא תדבק רגלה ותהיה חי"ת אם כן צריך לעשותה על זה ואם לא עשה פסל וא"ת כיון דהיא בחזקת ה"א למה תפסל התשובה בזה דכיון שנפסדה צורתה ממה שצריך להיות פסולה הא למה זה דומה לשי"ן שנדבקו אפילו שנים מראשיה אפילו כחוט השערה פסולה ואפילו שצורת שי"ן גמורה עליה ולא מועיל לה שיגרור הדבק דהוי חק תוכות אלא צריך לגרור מן השין כל מה שנעשה בפסול וגם בה"א אשכחן בכיוצא בזה כתב רבינו הגדול מוהריק"א ז"ל בב"י יו"ד ס' רע"ו דף שכ"ה ע"ג משם הר"י אסכנדרי ברם איכא למבעי היכא דחד ה"א מאותיות השם לא תלי כרעיה כדקא כגון דדביק בגגה כחוט השערה וכולי עלמא קרו לה ה"א היכי ליעביד דאי גריר לההוא דבק ה"ל חק תוכות ואי מנח ליה הכי הא אמרינן בהקומץ מ"ט תליא כרעיה דה"א: תשובה ממה שכתב הרא"ש אם נגעו רגלי הה"א והקו"ף בגגיהן פסולין ובתפילין אין להם תקנה מפני שצריך לכותבן על הסדר וכן ממה שאמרו בפרק הבונה כגון שנטלו לגגו דחי"ת ועשאו שני זיני"ן או כגון שנטלו לגגו של דל"ת ועשאו רי"ש למדנו שהמוחק מקצת האות עד שהוציאה מתמונתה הראשונה ועשאה אות אחרת נקרא מגיה וכאילו מחק כל אות הראשונה וה"ה למוחק רגל הה"א כולה עד ששבה להיות דל"ת שזה נקרא מוחק אות א' מן השם וחייב משעת מחיקה ומאחר שנתחייב מאי נפקא מנה במה שמתקן אח"כ ולא דמי לטיפת דיו שנפלה על השם או מקצתו דאמרינן לעיל שיכול למחוק ולתקן דהתם בטלה צורת האות ועל כן יכול לגוררה אבל הכא כל העולם קורין אותה ה"א אלא שנפסלה בנגיעתה לגגה וכו' ע"כ: הא למדנו אפי' כשהאות שמה עליה מכיון שנשתנית צורתה נפסלה וכיון שכן אם אתה מוחק רגל הה"א ממקומה ותחזור ותכתבנה בסוף הגג אי אפש' משום מוחק את השם ואפילו מקצת אות מהשם יש בו משום מוחק את השם כיון ששם ה"א עליה ואם תגרור היתר שבגג הה"א עד כנגד רגלה גם זה אי אפשר דהוה ליה חק תוכות דכל אות שאתה מתקן פיסולה על ידי גרירה הוי חק תוכות ואנן בעינן וכתב ולא וחקק. וכן מצאתי למרן הרדבא"ז ז"ל בתשובה סימן פ"ב נדון כנדון זה ממש על תפלין שנמצא בו בחזק שני פעמים ונשאל אם יוכל לגרור בחזק האחרון ולהאריך גג הקוף עד שיגיע סמוך ליד כזה בחזק והשיב זה לשונו מה שכתבת להאריך גג הקוף כדי למלאת הגרר איני רואה את דבריך כלל מכמה טעמים. חדא לפי שנשתנית צורת האות לגמרי שהרי רגל הקוף צריך שתהיה תלויה בראש הגג שהוא סוף הגג ולא באמצעית הגג עכ"ל לענינינו: הרי למדנו מדברי הרדבא"ז ז"ל שרגל הקו"ף שצריך שתהיה כנגד סוף הגג אם האריך בגג ועשאו באמצע הגג קאמר שנשתנית צורת הקו"ף א"כ הוא הדין בה"א שעשאה על הדרך הזה הוי שינוי בצורת הה"א ופסולה דהוא הדין והוא הטעם ולא שנא: סימן נג שאלה בא' השאלות אשר שאלתי בה"א שנמצאת כתובה כך ה והשיב האדון שאין למחוק הרגל ולעשותו אח"כ בסוף הגג אך היה דעתי הקצרה נוטה קודם בא אותותיו לעשות הרגל בסוף הגג ויהיה ה"א ואח"כ נסיר הרגל הפסולה כמו טיפת דיו שנפל בתוך ה"א שיכול להסירו: תשובה מה שעלה על דעתך לעשות רגל לה"א בסוף הגג ויהיה ה"א ואח"כ תמחוק הרגל הפסול זה לא יועיל ולא יציל דכבר כתבתי לך כלל דכל אות שאתה מסיר פסולה ע"י גרירה הוי חק תוכות וכו'.