מהר"י מינץ נג

בא היבם ולא שייך למיקנס משום דמחלפ' באשה שהלך בעלה למדינת הים ובר מן דין יש להתי' האי איתתא מרת בילה כין דילדה אחר מית' בעל' רבי כשריאל ז"ל אלא שמת הולד תוך שלשי' אחר שנולד כמו ז' ימי'. ואבי' גירסת ר"י אלפס כי רוב הפוסקי' גרסו כגירסתו זול' ה"ג ור"ת שגור' ביו' ל' ואע"ג דה"ג גורסין ביו' ל' מודי' לר"י אלפ' בנדון דידן אלא שר"ת חולק עליו על ר"י אלפס ומ"מ נוכל לומ' דבנדון דידן מוד' ר"ת כמו שנפר' בע"ה וז"ל ר"י אלפס תניא רשבג"א כל ששה' שלשי' יו' באדם אינו נפל הא לא שהא ספיקא הוה איתמ' מת בתוך שלשי' יום שנולד נ"א מת ביום שלשי' ועמד' ונתקדשה אמר רבינא משמיה דרבא אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן היא אינה חולצת רב שרביא משמיה דרבא אמר אחת זו ואחת זו חולצת וקיימא לן כרבינא דכיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרשב"ג דאמרי אף על גב דלא שהה הולד ל' יום ולד מעליא הוי גבי אשת כהן דלא אפשר דאי חליץ לה איתסרא לה על בעלה למיהדר עבדינן כרבנן ולא מצריכינן לה חליצה וגבי ישראל דלית לה פסידא אי חליץ לה עבדינן כרשב"ג הילכך חליץ לה והדר עייל לה לגברא ואי כשנתקדש' מותבי' לה תותיה גברא כל שכן אם נשאת דלא מפקינן לה מתותי' גברא והך דאמרי' התם לעניי' שומרת יבם שנשאת בלא חליצה לא שייך בהא מילתא דהתם ודאי בעיא חליצה אבל הכא כיון דמת ולד בתוך ל' ספיקא הואי ומספיקא לא מפקינן איתתא מתותי' גברא אלא אי בעלה ישראל חליץ לה יבמה ויתבה לה תותי' גברא. ואי בעלה כהן דאי חלץ לה יבמה איחסר' עליה למיהדר' יתבא תותי' בעלה בלא חליצה כדכתבינן עכ"ל ר"י אלפס. ומה ש גורס ביום ל' היא גירסת ה"ג ומודים גם כן לרי"א במת תוך ל' ולכך כתב אח' כך כיון דמת תוך ל' משום דגם ה"ג מודים בזה ולא חדשו אלא פיהק ומת תוך ל' כדמוכח בתוס' פרק החולץ וע"ש וכן סבירא ליה דה"ג לא פליגי על רי"א מדלא הביאם כי כן מנהגו להביאם ומפרש טעמא במקו' שחולק עליהן. וכן ר"י בעל התוספות וכן רש"י וכן הרא"ש בפרק החולץ ובשבת פרק ר"א דמילה גורסין תוך ל' וכן המרדכי וכן ר"י א"ז וכן השאלתו' פרשת וירא וכן הרמב"ם כדלקמן. ועוד כתבו התוס' כאן פרק החולץ אחרי שהביאו דברי ה"ג וז"ל ועוד יש לקיים גירסא זו כו' עד וביום ל' דווקא סמכינן ארבנן. והם דברי ר"ת שהביא ר"י א"ז ז"ל כמו שנפרש לקמן. ואנו אחרי ראינו ועייננו ולא מצאנו שום פוסק שהביא דברי ר"ת זולת התוס' הביאו דעתו ולא הזכירו שמו סברא לומר דלא עשו עיקר ממנו. וגם ר"י א"ז אף על גב שהביא ר"ת מ"מ דחה דברי ר"ת כשהביא תשובתו. וז"ל הא"ז גדול תנן בן יום אחד שכלו לו חדשיו זוקק את אחיו לייבום ופוטר את אמו מן הייבום ואפילו הוא גוסס והיכא דלא ידעינן אי כלו חדשיו אי לא ומת בתוך ל' או ביום ל' צריכה חליצה ואם נתקדשה בלא חליצה אם ישראל קדשה חולץ לה היבם וכונס לה המקדש ואם כהן קדשה שאסור בחליצה מקיימה בלא חליצה ואם נשאת ויש לה בנים לא תצא בלא חליצה מידי דהוי אכהן שקדשה שמקיימה בלא חליצה דסמכינן אדרבנן. מיהו היכא שהיבם קמן שמא חולצת או שמא אפ"ה מקיימא בלא חליצה כדי שלא להוציא לעז על בנים כך היא הלכה לפי גירסת רש"י וכן ר"י זצ"ל *) אבל ר"ת זצ"ל אומר דווקא שמת ביום שלשי' אבל אם מת בתוך שלשים אפילו קידשה כהן חולצ' אפילו יש לה בנים תצא ע"כ אחר כך מפרש האז"ג המשנה מפרק יוצא דופן תינוק בן יומו זוקק כו'. אח"כ מביא תשובת ר"ת